מודעות, אותנטיות ואחריות: כך תעזרו לעובדים ולעובדות שלכם לחזור למשרד אחרי עוד סבב מילואים

אחד האתגרים הגדולים איתם ארגונים בישראל מתמודדים בשנה האחרונה נוגע לאוכלוסיית נשות ואנשי המילואים. הם עוזבים את מקום עבודתם, יוצאים למילואים, ואחרי עשרות ימים אמורים לחזור, לפעמים לאותו הכיסא שהם עזבו, כאילו לא קרה כלום. אך החזרה הזאת טומנת בתוכה לא מעט קשיים, שלעיתים גם עשויים לגרום למשברים אל מול המעסיק וגם אל מול עצמם.

● הפקולטה | להפוך את הטרנד לאסטרטגיה: שבעה צעדים שיעזרו למנהלים לאמץ את הבינה המלאכותית ולהשיג יתרון בשוק
● הפקולטה | הטכנולוגיה פורצת דרך, המשקיעים נותרים מאחור: איך ניתן לגרום לעולם הפיננסי להסתמך על המערכות המתקדמות?
● הפקולטה | לפרוץ את חומות הניכור וההדרה: היזמים הערבים נלחמים על מקומם בתעשיית ההייטק הישראלית 

מאמר מאת ג'וזף סימפסון וג'ורג' גונזלס, שהתפרסם בשנת 2021 בכתב העת Human Resource Management Review, בחן את אוכלוסיית פורשי הצבא והגדיר אותה כאוכלוסיית גיוון. כלומר, קבוצת אנשים עם אתגרים ייחודיים המחייבת התייחסות מותאמת. בעזרת מחקר זה ניתן לזהות השלכות גם כאן בישראל לגבי פורשי צה"ל וחיילי המילואים. או במילים אחרות, לנסות להבין מה הם עוברים ולפעול בכדי להקל עליהם במעבר הלא פשוט הזה.

היררכיה מול גמישות

אחד המודלים המוזכרים במאמר הוא מודל "התאמת אדם-סביבה" (PE-FIT) המתאר את הקשר שבין מאפייני האדם ודרישות הסביבה (במקרה הזה, עולם העבודה). על פי המודל, על מנת שאדם יוכל להצליח ולהרגיש מסופק בעבודתו, על הסביבה המקצועית להיות מותאמת למאפייניו האישיים. מודל זה רלוונטי גם לפורשי צבא ובמיוחד לאלו שסובלים מ-PTSD, שכן ההסתגלות לעולם העבודה האזרחי יכולה להיות מאתגרת במיוחד.

המאמר מסביר כי אנשי צבא מפתחים במהלך שירותם ערכים, נורמות, תכונות אישיות, ידע, מיומנויות וכישורים שונים. אלו כמובן רלוונטיים במסגרת הצבאית אך הם בעלי ערך גם לקריירות ותפקידים אזרחיים. לעתים קרובות ארגונים נכשלים במינוף התכונות האלו באזרחות, מכיוון שהם אינם מודעים אליהן מספיק או אינם מבינים לחלוטין כיצד לתרגמן לסביבת העבודה האזרחית.

אחד האתגרים המרכזיים עבור פורשי צבא הוא העובדה שהסביבה הצבאית, המאופיינת בדרישות בהירות, היררכיה ומשמעת, שונה מהסביבה האזרחית שבה יש יותר גמישות ושיתוף פעולה. פערים אלו יכולים להקשות על אותם פורשים להרגיש שהם מצליחים להשתלב ולהתאים את עצמם לקריירה החדשה.

המאמר אף ממפה מספר אתגרים נוספים שרלוונטיים לאוכלוסייה זו ובהתאם גם למילואימניקים שלנו:

1. חוסר התאמה בין כישורים צבאיים לאזרחיים - רבים מהכישורים והיכולות שנרכשים בצבא אינם מתורגמים באופן ישיר לתפקידים אזרחיים.

2. בעיות נפשיות - חלק מהפורשים סובלים מ־PSTD כתוצאה משירותם הצבאי, מה שמקשה עליהם להשתלב בשוק העבודה.

3. חוסר תמיכה ומשאבים - לעתים חסרים כלים והתמיכה הנדרשים כדי למצוא עבודה ולהשתלב בה.

לזהות את האתגרים

המענה לאתגרים האלו צריך להתחיל מצד אחד במודעות למורכבות וחוסר ההתאמה, ומצד שני בזיהוי והערכה של היכולות הקיימות. מנהלים יכולים לצמצם את חוסר ההתאמה בעזרת כלים של הכללה - להכיר בניסיון הייחודי שאנשי צבא מביאים איתם, להכיר בכך שיש להם צורך להתחבר ולהיות חלק מהמערכת. מחוייבות ושייכות כזו יכולה לתרום לצוות ולארגון.

לשם ביסוס מאפייני המענה הנדרש נשתמש במודל שלושת ה־A שפורסם ב־Harvard Business Publishing בשנת 2019: מודעות (Awareness), אותנטיות (Authenticity) ואחריות (Accountability).

 שוני לנג פנחס / צילום: ישראל הדרי

מודעות: באופן כללי מנהלים חייבים להיות מודעים להטיות שלהם ולמערכות שמגבילות הכללה. אך זה נכון גם בנוגע למשרתי מילואים - יש לזהות את הצרכים והאתגרים הייחודיים שהם מביאים איתם לעבודה, במיוחד לאחר תקופות שירות ממושכות. מודעות זו כוללת הבנה של ההשפעה האפשרית של השירות על מצבם הנפשי, הפיזי והמקצועי, כמו גם כיצד לשלב אותם מחדש באופן הממנף את כישוריהם.

אותנטיות: על מנהלים להוביל שיח פתוח ויצירת תרבות שבה משרתי מילואים יכולים להביא את עצמם לידי ביטוי באופן אותנטי, ללא פחד מהצורך להסתיר היבטים מזהותם או להתאים עצמם למוסכמות. ניתן לדוגמה לקדם שיח פתוח על החוויות שלהם ויצירת מרחבים מוגנים שבהם הם יכולים לחלוק את סיפוריהם.

 ד''ר שושי חן / צילום: ישראל הדרי

אחריות: חשוב שמנהלים יקחו אחריות על יצירת סביבת עבודה שמקדמת הכללה של משרתי מילואים. זה יכול לכלול מדיניות מותאמת, כמו שעות עבודה גמישות, הכשרות חוזרות לתפקידים מקצועיים, ותוכניות חונכות לעובדים שחוזרים משירות.

ואחרי כל זה, ארגונים צריכים לקבוע מדדים לבחינת הצלחתם בשילוב משרתי מילואים. לדוגמה: אחוזים של שימור עובדים, שביעות רצון ממקום העבודה, והתקדמות מקצועית של אותם עובדים. ארגון שיעסוק בהתמדה בשיטות להכללה יקדם ויתרום חדשנות וקבלת החלטות איכותיות.