דוח היציבות של בנק ישראל: הסיכון במשק פחת, אך נותר גבוה

בפרק המאקרו של דוח היציבות למחצית השנייה של 2024, מעריך בנק ישראל כי רמת הסיכון נותרה גבוהה על רקע המצב הביטחוני והשלכותיו. לפי הדוח, ההשפעות השליליות באו לידי ביטוי במספר גורמים: "הפגיעה בפעילות העסקית, והתרחבות צורכי המימון הממשלתיים והשלכותיהם על עלויות המימון, אשר השתקפו בעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות". 

● בנק ישראל מזהיר: הוצאות המימון זינקו, והרווחיות בענף הבנייה מתקרבת לאפס
● מבחן לכלכלת ישראל: החשב הכללי מוציא לדרך הנפקת חוב בינלאומית

פרמיית הסיכון נותרה גבוהה, ביחס לרמתה מלפני המלחמה

לפי בנק ישראל, פרמיית הסיכון של המדינה זינקה בעקבות המלחמה. הדוח מראה כי ה-CDS, מכשיר פיננסי שעולה בהתאם לסיכון לחדלות פירעון של ממשלת ישראל, נותר גבוה לאורך השנה. אומנם בחודשים האחרונים של השנה חלה התמתנות קלה, אך פרמיית הסיכון נותרה גבוהה, ביחס לרמתה מלפני המלחמה.

בנוסף, הסיכון הפיננסי בא לידי ביטוי גם בעלויות מימון גבוהות יותר של המדינה. מרווח תשואות האג"ח הממשלתי הנקוב בדולרים (לעומת אג"ח ארה"ב לתקופת זמן מקבילה) עלה בכ-1%בשלוש פעמים במהלך המלחמה - בפרוץ המלחמה ובשתי פעימות בעקבות התקיפות מול איראן.

כמו כן, הריבית הריאלית על האג"ח הממשלתי צמוד המדד עמדה גם היא בשיעור גבוה במשך רוב השנה. הריבית הגבוהה משקפת להערכת בנק ישראל התייקרות בעלות הריאלית של מימון החוב. גם כאן, למרות רגיעה מסוימת בחודשים האחרונים, עלויות המימון של ישראל נותרו גבוהות.

בדוח מתואר כי בהתאם למצב, הסיכונים הגבוהים במשק גררו גם את הורדות הדירוג של ישראל מספר פעמים על ידי חברות הדירוג השונות, שהותירו את אופק הדירוג של ישראל שלילי. "הנימוקים המרכזיים להורדת הדירוג כוללים את אי-הוודאות בנוגע להתרחבות אפשרית של העימות, משך הלחימה הצפוי והשינויים במדיניות הפיסקלית", מסבירים בבנק ישראל.

בערוץ המאקרו קיימים שני תרחישי סיכון למשק המתייחסים לפוטנציאל לפגיעה נוספת. התרחיש הראשון הוא המשך הסיכון הביטחוני שהתממש עם פרוץ המלחמה. כלומר, הוא מתייחס להחמרה במצב הגאו-פוליטי המקומי. התרחיש השני עוסק באי-הוודאות הגבוהה בכלכלה העולמית, לצד תהליכים של דה-גלובליזציה וירידה בצמיחה הגלובלית.

בצד החיובי, בבנק ישראל מציינים כי המגמה השלילית בהשקעות זרות בשווקים הפיננסיים בישראל התהפכה במחצית השנייה של 2024. בעוד שמפרוץ המלחמה ועד יוני 2024 משכו המשקיעים הזרים כ-18 מיליארד שקל מנכסים שקליים, בחודשים יולי-נובמבר נרשמה זרימה חיובית של כ-6 מיליארד שקל להשקעות אלה. "שינוי מגמה זה עשוי לשקף את השיפור בסנטימנט של המשקיעים הזרים כלפי המשק הישראלי", קיוו בדוח.

סקטור האשראי: שיעור המשכנתאות בסיכון גבוה נמצא בשיא היסטורי

מקום נוסף בו חלה התמתנות ברמת הסיכון היא ערוץ האשראי. דוח היציבות מעריך את ההקלה בסיכון בענף זה בכך ששיעורי הפיגור בתשלומי אשראי נותרה נמוכה, וגם הפרשי הבנקים להפסדי אשראי ירדו.

הדוח מחלק את סקטור האשראי לשני ענפיו: המגזר העסקי ומגזר משקי הבית. במגזר העסקי קובע הבנק כי ענף הנדל"ן מוביל את העלייה בביקוש לאשראי במגזר הפיננסי. "קצב גידול החוב של המגזר העסקי הואץ בחודשים האחרונים, הן בהלוואות בנקאיות והן בגיוסי אג"ח, זאת בניגוד לקצב הגידול האיטי שאפיין את שנת 2023 ותחילת 2024". יתרת החוב של המגזר העסקי בנובמבר עמדה על 1.4 טריליון שקל, מתוכו 777 מיליארד שקל בהלוואות מהבנקים.

הגורמים שהביאו לרווחיות הבנקים

חרף הטלטלות הגאו-פוליטיות והמלחמה, המערכת הבנקאית בישראל הפגינה חוסן פיננסי משמעותי עם רווחיות גבוהה. לפי דוח היציבות הפיננסית, הצליחה המערכת לעשות כן תוך הצגת יחסי הון ורמות נזילות גבוהים, לצד רווחיות משופרת ושיפור באיכות תיק האשראי.

בבנק ישראל מציינים כי הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל על ידי חברת סטנדרד אנד פורס (S&P) השפיעה לרעה על המערכת הבנקאית. ההורדה הובילה לעלייה בדרישות ההון בגין חשיפות הבנקים לממשלה ולגופים במגזר הציבורי, ולשחיקה ביחסי ההון העצמי (רובד 1). למרות זאת, מציינים בבנק ישראל, הרווחיות הגבוהה של הבנקים הפכה הקטינה את רוע הגזירה, שכן היא תרמה לעלייה ביחס הון רובד 1 במהלך התקופה, מה שהגביר את היציבות הפיננסית שלהם. בנוסף, חל שיפור במדדי איכות תיק האשראי, כל זאת למרות המלחמה.

ההסבר לחוסן של המערכת הבנקאית מצוי בין היתר במה שקרה בתקופת הקורונה. כבר בשנת 2021 נרשם זינוק בתשואה על ההון (מדד חשוב לבדיקת ביצועי הבנקים). מאז אותה שנה נרשמה עלייה עקבית שנבעה מעלייה בהכנסות הבנקים, בין היתר הודות לעליית הריבית במשק מאז שנת 2022 ולירידה בהוצאות של הבנקים.

מאחר שהדוח עוסק במחצית השנייה של 2024, המספרים המוצגים בו ברמה השנתית משקפים את מה שקרה עד סוף 2023. כך זה נראה: הכנסות הבנקים בארץ עלו מ-50 מיליארד שקל בסיכום 2019 ל-81 מיליארד שקל בסוך שנת 2023.

עיקר העלייה נבע מההכנסות מריבית נטו שהכפילו עצמן מ-33 מיליארד שקל ל-61 מיליארד שקל. רכיב העמלות עלה בשיעור נמוך יותר מ-13 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל. העלייה בהכנסות הבנקים מריבית נבעה גם מהאינפלציה, ולא רק מעליית הריבית (שמזניקה את ההכנסה מהלוואות בריבית משתנה).

כמו כן, נרשמו הוצאות נמוכות להפסדי אשראי וירידה מתמשכת בהוצאות תפעוליות ביחס לנכסים של הבנקים, בעיקר בהוצאות השכר. הליכי ההתייעלות שביצעו הבנקים בולטים ביחס למדינות מפותחות אחרות בעולם, אומרים בבנק ישראל, ומשקפים "מגמת התייעלות ארוכת-טווח במערכת הבנקאית המקומית".

בשורה התחתונה, למרות שהערוצים השונים מעידים על סיכון גבוה. בנק ישראל מעריך בדוח כי "המערכת הפיננסית בישראל מפגינה עמידות גבוהה מול האתגרים הביטחוניים ואי-הוודאות הגאו-פוליטית המתמשכים למעלה משנה".