בג"ץ הוציא היום (א') צו על-תנאי והורה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולממשלה לנמק מדוע בחירת נציב שירות המדינה לא תיעשה בהליך תחרותי, ומדוע לא יגובש נוהל של קבע למינוי התפקיד. התשובה תוגש עד 26 בפברואר. בינתיים הצו האוסר על הממשלה לקדם את הליך בחירת הנציב הקבוע, יעמוד בתוקפו.
● הפרקליטות לבית המשפט: פרקליט נתניהו ייחס ציוצים שקריים לעורך וואלה לשעבר
● נתניהו ולוין לא הגיעו: השופט יצחק עמית הושבע לתפקיד נשיא בית המשפט העליון
ההחלטה התקבלה במסגרת העתירות שהגישו מכון ברנדייס ומרכז מנור, התנועה לאיכות השלטון וההסתדרות. העותרות טוענות כי יש מקום להתערב בהחלטת הממשלה למנות נציב על-ידי ועדת מינויים מיוחדת, ולא ועדת איתור, באופן שנבחן רק המועמד שנבחר על-ידי הממשלה.
בינתיים מונה לתפקיד למילוי מקום עו"ד רואי כחלון, וזאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, לפיה אין לו הניסיון הדרוש לתפקיד. מינויו אושר בבג"ץ תוך הגבלת הכהונה לשלושה חודשים.
"מדיניות היא לא מילת קסם"
הצו על-תנאי הוצא בהמשך לשני דיונים, האחרון ב-6 בפברואר. במהלך הדיון האחרון נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז ביקרו את טיעון נציג הממשלה, לפיו הממשלה מבקשת לקדם מדיניות באמצעות בחירת הנציב. עמית אמר כי "מדיניות היא לא מילת קסם. אחרת היינו מחליפים את הנציב בכל פעם שהממשלה מתחלפת, וזה לא יעלה על הדעת. לכן הרכיב הדומיננטי בתפקיד הנציב הוא לא מדיניות, אלא עצמאות, מקצועיות וממלכתיות".
העתירות הוגשו במקור נגד החלטת הממשלה למנות את נציב שירות המדינה על-ידי הממשלה, כאשר הוא ייבחן רק על-ידי ועדה שתבחן את טוהר המידות ולא את התאמתו המקצועית לתפקיד. לאחר הדיון שהתקיים באוקטובר האחרון בבג"ץ, במהלכו ביקרו השופטים את החלטת הממשלה, שונתה ההחלטה, כך שנקבע כי הנציב ייבחר באותו אופן שנבחר הנציב הנוכחי על-ידי "ועדת מינויים מיוחדת". ועדה זו תבחן גם את מידת ההתאמה של המועמד.
העותרות עומדות על העתירה גם לאחר שינוי ההחלטה על-ידי הממשלה. לטענתן, ההליך שנקבע אינו תחרותי, ויש למנות את הנציב בדרך של ועדת איתור שתבחן מספר מועמדים, ולא רק את המועמד שיובא בפני ועדת המינויים.
עוד נטען כי אופן המינוי מנוגד להחלטת הממשלה משנת 2018, אז התחייבה המדינה לאמץ נוהל קבוע שיבטיח את עצמאותו, את מקצועיותו ואת אי-תלותו של נציב שירות המדינה.
את ההסתדרות ייצגו עוה"ד רונן ברומר, עירא הרדי ותמר רוטנברג ממשרד ש. הורוביץ, וכן יועמ"ש ההסתדרות עו"ד יחיאל שמיר .
את התנועה לאיכות השלטון מייצגים עורכי הדין אליעד שרגא ותומר נאור. את מכון ברנדייס לחברה כלכלה ודמוקרטיה ואת מרכז מנור מייצג עו"ד גלעד ברנע. את הממשלה מייצג עו"ד דוד פטר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.