לכודים בקונספציה: הלקחים שגופי מודיעין יכולים ללמוד מהמחקר על שווקים פיננסיים

מה יכול לגרום למקבלי החלטות רציונליים לפעול באופן שנראה כאילו הם מתעלמים ממידע הזמין לפניהם? ומה ניתן ללמוד מהמחקר על שווקים פיננסיים על תהליכי למידה וקבלת החלטות אסטרטגיות בארגונים גדולים, כמו חברות גלובליות או גופי מודיעין? כדי לענות נביט בדמיון בין המערכות. בפרט, כפי שמקבלי החלטות בארגונים מתבססים על אגרגציה של פיסות מידע רבות לתמונה כוללת, כך המחירים בשוק הם תוצאה של פקודות רבות של הסוחרים, המסתכמות לכדי ביקוש והיצע מצרפי. לכן תובנות על המגבלות של יעילות השווקים, ובפרט על יכולת המחירים לשקף נכונה את סך כל האינפורמציה הפרטית בשוק, יכולות להאיר על מגבלות הקיימות בתהליכי למידה כלליים.

● הפקולטה | מודעות, אותנטיות ואחריות: כך תעזרו לעובדים ולעובדות שלכם לחזור למשרד אחרי עוד סבב מילואים 
● הפקולטה | להפוך את הטרנד לאסטרטגיה: שבעה צעדים שיעזרו למנהלים לאמץ את הבינה המלאכותית ולהשיג יתרון בשוק
● הפקולטה | הטכנולוגיה פורצת דרך, המשקיעים נותרים מאחור: איך ניתן לגרום לעולם הפיננסי להסתמך על המערכות המתקדמות?

מחקרים בתחום המימון העוסקים בתהליכי למידה אלו מוּנָעִים מהישנות מקרים שבהם קונספציות שגויות תרמו להיווצרות בועות פיננסיות. בפרט, כשביקוש מוגבר לנכסים כגון מניות ונדל"ן הביא לכך שמחירם עלה על ערכם "האמיתי" באופן שלווה בתיקון שוק משמעותי. דוגמאות מימינו כוללות את בועת הדוט.קום ואת בועת הנדל"ן שהביאה למשבר הפיננסי של 2008-2007.

אחת התובנות המעניינות ממחקרים אלו היא שדווקא כשסוחרים מקבלים החלטות משיקולים רציונליים, ולא כתוצאה מהטיות פסיכולוגיות, בחירתם עלולה לסתור את הערכתם האישית והאינפורמציה הפרטית שלהם - אך עם זאת להיות עקבית עם הבחירות של אחרים. כפי שהראו במאמרי היסוד בתחום פרופ' סושיל ביקצ'נדאני מ־UCLA ועמיתיו (1992) וזוכה פרס נובל בכלכלה פרופ' אבהיג'יט באנרג'י (1992) תהליך הלמידה הקולקטיבי במצבים אלו יכול להביא להתנהגות המדמה את תופעת "העדר".

כשהרציונליות גורמת לנו לטעות

להמחשה, חשבו על עצמכם כמנהלי קרן הון סיכון, קרן A, השוקלת הזדמנות השקעה בחברת טכנולוגיה צעירה. נניח, שמניתוח הכדאיות שביצעתם עולה שהסיכון גובר על הסיכוי ושלא כדאי להשקיע. אך מתגלה לכם שקרן B, דווקא כן החליטה להשקיע בחברה, וכך גם קרן C. האם ואיך עובדה זאת צריכה לשנות את החלטתכם?

 דור לי לו / צילום: אילן בשור

באופן טבעי, חלקכם הייתם מתחילים לפקפק בניתוח שלכם. בייחוד אם אתם מעריכים את מנהלי הקרנות האחרות. ייתכן גם שהייתם באופן רציונלי משנים את החלטתכם ומשקיעים בחברה. הרי גם אם אתם מצטיינים בעבודתכם, קיים סיכוי שהניתוח שביצעתם שגוי.

במילים אחרות, מכיוון שפרטים רציונליים מסתמכים על כל האינפורמציה שברשותם, הכוללת כאן את המידע לגבי החלטות הקרנות האחרות - לא מפתיע שהקרן תפקפק בניתוח הפרטי. מאמר קלאסי של הכלכלן פרופ' איבו ולץ' (Welch) מ־UCLA משנות התשעים הראה שאכן ניתוח רציונלי, תוך שימוש בהסתברות מותנית וחוק בייס, עלול לגרום למנהל קרן A "להתעלם" מהניתוח הפרטי, להסתמך על התנהגות קרנות B ו־C, ולהשקיע בחברה.

מה שפחות אינטואיטיבי אולי, הוא ש"לעקוב אחרי העדר" היא החלטה רציונלית הממקסמת ערך למשקיעי הקרן. אם כך, מה הבעיה?

 פרופ' ניסן לנגברג / צילום: ישראל הדרי

הבעיה היא שכשתהליך הלמידה בשוק נפסק ייתכן שעוד קרנות יחליטו גם הן (באופן רציונלי) להתעלם מהמידע הפרטי שברשותן. עוד תובנה ממחקרים בתחום היא, שמכיוון שתהליך למידה צורך משאבים יקרים, זה אף עלול להיות רציונלי מלכתחילה לא לבזבז אותם ביצירת מידע פרטי - שהרי אין תועלת באינפורמציה שעשויים להתעלם ממנה.

את תופעת העדר קשה לזהות בזמן התהוותה. לדוגמה, נתבונן על היקף השקעות ההון סיכון בתחום הדיפנס-טק. לפי נתונים מ-Pitchbook, גם ב־2022 וגם ב-2023 הושקעו על ידי קרנות הון סיכון כ־35 מיליארד דולר בסטארט־אפים בתחום. עלייה חדה מ־15.3 מיליארד דולר ב־2019 ו־18.7 מיליארד דולר ב־2020. עד כמה הנהירה לתחום משקפת פוטנציאל הגלום בו ועד כמה מדובר בקרנות המחקות את העדר? מצד אחד, מסורתית קרנות רבות הקפידו להימנע מהתחום, עקב קשיים נובעים ממיעוט רכישות, תהליכי מכירה ארוכים, תעשייה עתירת רגולציה, צורך בהשקעות מסיביות, ריכוזיות, ועוד. מנגד, רבים יטענו שהאירועים הגיאו־פוליטיים העולמים לאחרונה, כמו גם העלייה בקצב המכירות של חברות ותיקות בתעשייה, הם קטליזטור להשקעות מסיביות ולכן, מצדיקים את הנהירה לתחום.

שאלה שראוי לשאול

נחזור למערכות גדולות ולגופי המודיעין, שבהם ניתן למצוא אנשים חכמים, מסורים ושאהבת המדינה עומדת לנגד עיניהם. אמנם איננו מתיימרים להבין לעומק את הדינמיקה בהם, אך נדמה שראוי לשאול: האם תהליכי למידה רציונליים שם עלולים להוביל לתופעות דומות? האם פרטים בארגון, גם אם יש בידיהם מידע סותר, עשויים לבחור להתעלם ממנו ולחקות את העדר?

ברור שאין כוונה לקבוע מסקנה כזו או אחרת, שכן תחום זה דורש הבנה ייחודית של מערכות מודיעין. עם זאת, ייתכן שדווקא התובנות שהצטברו מהמחקר בשווקים הפיננסיים יכולות לשמש השראה להבנת תופעות מורכבות ולהתמודדות עם אתגרים גם בתחומים אחרים, תוך שמירה על חשיבה ביקורתית ומנגנוני למידה אפקטיביים.

לקריאה נוספת:

● לי-לו דור, ניסן לנגברג, "האינפורמציה הגלומה בשווקים פיננסיים, חידושים בניהול 2024 גליון 15 עמודים 81-91.

● Bikhchandani, Sushil, Hirshleifer David, and Welch Ivo (1992). "A Theory of Fads, Fashion, Custom, and Cultural Change as Informational Cascades" Journal of Political Economy 100 (5), 992-1023

● Banerjee, Abhijit V., (1992) "A Simple Model of Herd Behavior", The Quarterly Journal of Economics, Vol 107 No 3 pp. 797-817