אחרי שנה מפתיעה של אקזיטים בתחום המכשור הרפואי הקלאסי, של חברות ללא מוצר מאושר, 2025 נפתחת בעסקה שממשיכה את המגמה: ענקית המכשור הרפואי בוסטון סיינטיפיק הודיעה שתרכוש את חברת SoniVie הישראלית ב־360 מיליון דולר מיידית, ותשלם 180 מיליון דולר נוספים לפי אבני־דרך. בוסטון סיינטיפיק כבר מחזיקה 10% בחברה, כך ששווי החברה לפי העסקה הוא למעשה 400 מיליון דולר, עם פוטנציאל ל־600 מיליון אם יתקבלו תשלומי אבני־הדרך. הסגירה הסופית צפויה בעוד כחודשיים.
● לאחר התאוששות מסוימת ב-2024, תעשיית מדעי החיים בישראל מביעה אופטימיות לגבי 2025
● בכמה עלה השכר הממוצע ב-2024, ומה קרה בהייטק?
רשימה ארוכה של מרוויחים
גורמים רבים ירוויחו מעסקת המכירה לבוסטון סיינטיפיק, אבל את רוב הכסף יגרפו הקרנות האירופיות שהשקיעו בחברה: TechWald, Andera Partners, Supernova Invest ו־Omega Funds. בסכום שיישאר יתחלקו אוניברסיטת ת"א, שחברת המסחור שלה חיברה בין ממציא הטכנולוגיה למשקיע הראשון, שמואל אלמגור ז"ל; המשקיע צביקה סלובין, המוכר לשוק ההון הישראלי מחברת אלרון, ובעלי מניות שהשקיעו בקרדיוסוניקס, גלגולה הקודם של SoniVie. ביניהם העיזבון של אלמגור, ממציא הטכנולוגיה אריאל סברדליק, ישי אתר ומייק ברמן. בחברה הושקעו כ־85 מיליון דולר עד למכירתה.
פוטנציאל של מיליארדי דולרים
החברה פיתחה מכשיר להפחתת לחץ דם, למקרים שבהם תרופות אינן מספיקות. מדובר באולטרסאונד זעיר תוך־עורקי, שמסוגל לצרוב באופן סלקטיבי עצבים סביב כלי דם באזור הכליות. הצריבה מרגיעה את המערכת העצבית באופן שמוביל לירידה בלחץ הדם. יש בשוק הזה שתי מתחרות כיום: מדטרוניק, שרכשה ב־2010 חברה בתחום ב־800 מיליון דולר ומבצעת את הצריבה באמצעות גלי רדיו, וחברת Recor, שכמו SoniVie צורבת באמצעות אולטרסאונד. שתי המערכות הללו קיבלו את אישור השיווק שלהן בסוף 2023, ומכוונות לשוק של מאות מיליוני דולרים, שעשוי לצמוח למיליארדים. אין כרגע מתחרים משמעותיים נוספים.
SoniVie
תחום עיסוק: פיתחה מכשיר להפחתת לחץ דם באמצעות צריבה עצבית
גיוסים: מאז הקמתה גייסה החברה 85 מיליון דולר
מספר עובדים: 40, מתוכם כ־15 בישראל
היסטוריה: קמה ב־2014 על בסיס חברת קרדיוסוניקס, שהתמקדה בטיפול בלחץ דם ריאתי. ענקית הפארמה בוסטון סיינטיפיק הודיעה שתרכוש אותה ב־360 מיליון דולר
עובדים: 40, מתוכם כ־15 בישראל
ב־2024 דיווחה SoniVie על תוצאות חיוביות מניסוי קליני ראשוני בארה"ב ובישראל, ולאחרונה החלה בניסוי שעשוי להספיק לה להגשת המוצר לאישור FDA. ייחודו של המוצר הוא במבנה שלו: קפלים המעניקים לו שטח פנים גדול המאפשר קירור של המכשיר באמצעות זרימת הדם וללא שימוש באמצעי קירור נוסף. בזכות זה, ראש המכשיר קטן יותר, הוא יכול לחדור לאזורים צרים יותר בעורק, להגיע קרוב יותר אל העצבים שסביב העורק, וכך בשאיפה להגיע לתוצאה אפקטיבית יותר. על פיתוח המוצר, כולל הגיאומטריה הייחודית הזאת, אחראי סמנכ"ל המו"פ של החברה, אור שבתאי.
המשקיע שלא הספיק לראות את האקזיט
בגלגול קודם הייתה SoniVie חברת קרדיוסוניקס, שנולדה ב־2009, כאשר סברדליק, שהיום מוכר יותר כיזם והממציא של חברת סופווייב הבורסאית, למד לדוקטורט.
"עבדתי במעבדה לאולטרסאונד ממוזער", אומר סברדליק לגלובס. "הרעיון שעליו הוקמה קרדיוסוניקס היה להשתמש באולטרסאונד תוך־עורקי כדי למנוע התקפי לב. חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב, רמות, חיברה אותי למשקיע בשם שמואל אלמגור (ז"ל). הוא היה יבואן סיגריות, ואולי רצה להשקיע בתחום מניעת מחלות לב כדי להתמודד עם רגשות האשמה.
"שמואל שאל אותי, כמה כסף תצטרך כדי להגיע לאישור FDA? הייתי תמים, אמרתי: 2 מיליון דולר. אחרי חמש דקות הוא מתקשר אליי ואומר 'זה בסדר'. אמרתי, מה בסדר? והוא אמר: דיברתי עם אשתי והיא הסכימה. אנחנו נשקיע בחברה".
אלמגור השקיע לאורך הדרך יותר מ־10 מיליון דולר בחברה, אך לא הספיק לראות את האקזיט.

אוניברסיטת ת''א. זכאית לתמלוגים עבור החלק של הטכנולוגיה שפותח אצלה / צילום: Shutterstock
"יום אחד בכנס, נחשפתי לחברה בשם ארדיאן", ממשיך סברדליק. "הם סיפרו שם על טכנולוגיה לצריבת עצבים, שתוכל לקחת לדבריהם 5%־10% משוק של 50 מיליארד דולר. ותוך כדי ההרצאה אני מבין שעם האולטרסאונד אפשר לעשות את זה יותר טוב".
ארדיאן נמכרה למדטרוניק ב־2010, והשוק עורר עניין רב. אבוט בחרה להשקיע בקרדיוסוניקס הישראלית. "הם השקיעו 16 מיליון דולר בשלבים", אבל ב־2014, בעקבות ניסוי לא מוצלח של מדטרוניק, כל התחום התרסק. "אבוט הפסיקו להזרים את הכסף. כששאלנו אותם מה לעשות עם המניות שלהם, הם אמרו 'מה שבא לכם'".
היזמים החלו להתרוצץ ולחפש הון, עד שמצאו את קרן אקסלמד, שביקשה לפתח את המוצר לתחום של לחץ דם בריאות. אקסלמד הקימה את SoniVie ורכשה את הזכויות לטכנולוגיה, אך גילתה שמדובר בשוק קטן. אלא שבינתיים מדטרוניק הבינה שאם תכוון את המוצר רק למטופלים שלחץ הדם שלהם אינו מגיב לתרופות, הניסוי שלה יצליח. כך אכן היה והעניין בשוק צריבת העצבים באזור הכליה חזר. בשלב זה קרדיוסוניקס הייתה ישות משפטית ריקה, ואקסלמד הציעה לה להעביר גם את הטכנולוגיה לצריבת עצבי הכליות לתוך SoniVie, וכך אכן היה.
בתקופה זו, אקסלמד שינתה את המודל העסקי שלה, והחליטה לצאת מהחברה. סלובין הוביל השקעה באמצעות קרן Techwald, שהפכה לבעלת 100% מהחברה. בינואר השנה נערך סבב הגיוס של 60 מיליון דולר מהקרנות האירופיות, והחברה ערכה את הניסוי הקליני הראשון שלה, שהצליח מאוד ותפס את תשומת לבה של בוסטון סיינטיפיק.
SonoVie מנוהלת על ידי Tomaso Zambelli, בעבר בכיר בחברות מכשור רפואי גדולות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון ואבוט. משרדי החברה נמצאים ברחובות וניו ג'רזי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.