האם שליש מתקציב המדינה עובר שינויים בכל שנה?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: עמית הלוי
מפלגה: הליכוד
תוכנית: סטלה קורין-ליבר ואלי ציפורי
ציטוט: "בדרך-כלל כמעט שליש מהתקציב עובר שינויים במהלך שנה"
תאריך: 23.2.25
ציון: לא נכון ברובו

ח"כ עמית הלוי התראיין לגלי ישראל, ונשאל על הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על תקציב המדינה. בתשובתו, ח"כ עמית הלוי הסביר למה פיקוח זה נדרש - וטען: "בדרך-כלל כמעט שליש מהתקציב עובר שינויים במהלך השנה". בדקנו האם זה הנתון הזה מדויק.

כפי שציינו בעבר, גם לאחר שחוק התקציב מאושר בשלוש קריאות בכנסת, ניתן במהלך השנה לבצע בו שינויים. זאת, על פי הפרוצדורה המפורטת בחוק יסודות התקציב. במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מוסבר כי הדבר נעשה מסיבות שונות כמו החלטות ממשלה שיש להן השלכות תקציביות, שינוי סדרי עדיפויות, חקיקה חדשה, אירועים לא צפויים המשפיעים על מועד הביצוע בפועל של הפעילות שבגינה הוקצה התקציב ושיתופי פעולה בין משרדי ממשלה בביצוע פרויקטים שונים.

לפי הממ"מ, יש שלושה סוגים עיקריים של שינויים בתקציב שאפשר לערוך במהלך שנת הכספים. הסוג הראשון הוא העברת עודפים. בסוף שנת הכספים נשארים בדרך-כלל עודפים תקציביים בחלק מסעיפי התקציב. חלק מעודפים אלו הם עודפים מחויבים, כלומר יש בגינם התחייבות תקציבית שתבוצע לאחר תום שנת הכספים, וחלק מהעודפים אינם מחויבים. החוק מאפשר העברת עודפים משנת תקציב לשנת התקציב הבאה. אם אכן מועברים עודפים, סעיפי התקציב בשנה החדשה מתעדכנים בהתאם לעודפים שהועברו. המשמעות של העברת עודפים היא למעשה הגדלת מסגרת התקציב העומדת לרשות הממשלה באותה שנה, אם כי בפועל ברוב השנים סך ביצוע התקציב אינו עולה על סך התקציב המקורי שהוקצה.

הסוג השני הוא "שינויים פנימיים". כאן הכוונה היא העברת תקציב בין תוכניות המפורטות באותו סעיף, כלומר שינוי של אופן חלוקת התקציב בין התוכניות הכלולות בסעיף מסוים. אומנם שינויים אלו משפיעים על ההרכב הפנימי של הסעיף, אך התקציב הכולל של הסעיף אינו משתנה בעקבות שינויים פנימיים. בשינויים פנימיים נכללות גם העברות בין תקנות תקציב (באותה תוכנית), המצריכות אישור של אגף התקציבים באוצר בלבד. יתר השינויים הפנימיים מחייבים הודעה לוועדת הכספים או אישור מראש של הוועדה.

הסוג השלישי הוא העברת תקציב בין סעיפי התקציב. במסגרת חוק התקציב מאושרת מסגרת תקציב לכל סעיף תקציבי. לעיתים מחליטה הממשלה על העברת תקציבים מסעיף אחד לאחר מסיבות שונות כמו שינוי סדרי עדיפויות, השתתפות של משרד אחד במימון פרויקט המבוצע על ידי משרד אחר והחלטות ממשלה שדורשות מסגרת תקציבית. בחוק יסודות התקציב לא מפורט מנגנון לביצוע העברת תקציבים באופן ישיר בין סעיפי תקציב, אך יש התייחסות להעברת תקציבים לרזרבה הכללית ולכן העברת תקציב בין סעיפי תקציב שונים נעשית בשני שלבים: בשלב הראשון מועבר תקציב מהסעיף המקורי לסעיף הרזרבה הכללית ובשלב השני מועבר התקציב מסעיף הרזרבה הכללית לסעיף היעד.

ובחזרה לטענה של הלוי - על כמה עומדים היקף השינויים הללו? היות שהלוי דיבר על המצב שקורה "בדרך-כלל", לא יהיה נכון לבחון את השנים 2023 ו-2024 - שבהן, בגלל המלחמה, תקציבי המדינה שונו גם בחקיקה. במסמך של הממ"מ מופיע ניתוח כזה עבור השנים 2016-2021, למעט שנת 2020 שבה לא אושר תקציב. כמו כן, התקציב לשנת 2021 התקבל בכנסת רק בנובמבר אותה שנה - כך שמראש היקף השינויים שהיה ניתן לערוך עד סוף השנה היה מצומצם. לכן, שנה זו לא מהווה אינדיקציה למה שקורה בשנת תקציב "שגרתית".

לפי נתוני הממ"מ, בין 2016 ל-2019, היקף השינויים השנתי עמד על בין 49 ל-65 מיליארד שקל - שהם 14-19% מהתקציב המקורי (נטו - כלומר בניכוי תשלום חובות, למעט תשלום חובות לביטוח הלאומי). בממוצע שנתי, שיעור השינויים השנתי מתוך סך התקציב עמד על כ-15% בין השנים 2016-2019. כלומר, נתונים נמוכים בהרבה ממה שטען הלוי.

אלא שגם כאן צריך לסייג: בשלוש מתוך ארבע השנים שנבחנו, התקציב היה חלק מתקציב דו-שנתי: כך היה בתקציב המדינה לשנים 2015-2016 וגם בתקציב לשנים 2017-2018. גם תקציב המדינה ל-2019, אף שהיה תקציב חד-שנתי, התקבל באפריל 2018.

זה נתון שהוא בעל משמעות, שכן בעת עריכת תקציב המדינה, אגף התקציבים במשרד האוצר מסתמך על הנחות שונות באשר לגורמים כמו צמיחה במשק והכנסות המדינה. בממ"מ מסבירים שככל שתקציב המדינה מאושר בשלב מוקדם יותר חוסר הוודאות באשר להנחות גבוה יותר, ולכן בשנים שבהן מאושר תקציב דו-שנתי או שהתקציב אושר בשלב מוקדם של השנה, חוסר הוודאות גבוה יותר ועשוי להתבטא בהיקף שינויים גדול יותר באותה שנת תקציב, כפי שאכן עולה מהנתונים.

מח"כ עמית הלוי לא נמסרה תגובה.

לסיכום, מבחינה של השינויים בתקציב המדינה בין השנים 2016-2019, עולה ששיעור השינויים השנתי מתוך התקציב המקורי עומד על כ-15% - ולא 33% כדברי הלוי. לכן דבריו של הלוי לא נכונים ברובם.