אישה ביקשה לבטל הסכם ממון כי לא קראה אותו. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש המחוזי חייב בעלים רשום של קרקע בירוחם להעבירה לחברו ללא תמורה, לאחר שהשתכנע שהיא נרכשה בנאמנות עבור החבר • ביהמ"ש דחה תביעה של אישה לבטל הסכם ממון, בטענה שהוא מקפח אותה, והיא חתמה עליו מבלי לקרוא • באופן חריג, ביהמ"ש חייב אב לשלם על הפרת הסכם זמני שהות עם הילדים • 3 פסקי דין בשבוע

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי
3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

על המדור

במסגרת המדור נשתדל לבחור פסקי דין בתחומי הליבה הכלכליים של גלובס שניתן ללמוד מהם לדעתנו דבר מה עקרוני או שיכולים לשרת את קוראינו במסגרת עיסוקיהם. לכל פסק דין נגיש תקציר וכן את משמעות הפסיקה. מספר התיק המתפרסם יאפשר למי שמבקש להעמיק לקרוא את המקור. מוזמנים להעביר לנו פסקי דין מעניינים למייל nitsan-s@globes.co.il

החברים רשמו קרקע על שמם בנאמנות לפני 20 שנה, ואז סירבו להעביר את הזכויות

הפסיקה בקצרה: בית המשפט המחוזי חייב בעלים רשום של קרקע בירוחם להעבירה לחברו ללא תמורה, לאחר שהשתכנע שהיא נרכשה בנאמנות עבור החבר. 

בתחילת שנות ה־2000 השתתפו בני זוג במכרז לרכישת מגרש בירוחם וזכו. הם ביקשו לבנות בית גם על המגרש הסמוך, ולשם כך ביקשו מחבר קרוב של המשפחה להשתתף במכרז ולרכוש עבורם את הקרקע. החבר הסכים ואף לקח משכנתא, אותה פרעו בני הזוג. הסיכום לא הוסדר בכתב. כאשר בני הזוג ביקשו לאחר 20 שנה להעביר את הקרקע על שמם, החבר ואשתו התנו תנאים וטענו לחובות כספיים ולבעלות.

הזוג הגיש תביעה לבית המשפט לקבוע שהקרקע שייכת להם. הם טענו כי היא נרכשה עבורם, וכי הם נשאו בכל העלויות. הנתבע הועסק כנהג בחברה בבעלות התובע, ובין הצדדים הייתה היכרות ארוכת־שנים ויחסי חברות קרובים.

הנתבע ואשתו כפרו בקיומה של נאמנות. הם טענו כי לא נכרת הסכם, כי התובע איים על הנתבע שאם לא יתמודד במכרז, יאבד את מקום עבודתו. הם הגישו תביעה נגדית כספית ולסילוק ידם של הזוג מביתם.

ארבע שנים התנהל ההליך, עד שהחודש קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי הזכויות בקרקע יועברו לבני הזוג, לאחר ששוכנע כי נרכשו עבורם בנאמנות. השופט גד גדעון ציין: "אין מחלוקת בין הצדדים כי מתחילה השתתף הנתבע במכרז לרכישת המגרש לבקשת התובע, וכי אכן הוסכם באותו שלב שהמגרש יירכש בנאמנות עבור התובעים, כאשר הזכויות תועברנה על שמם בהמשך".

הטענה כי נכפה על הנתבע לגשת למכרז המגרש, נדחתה. נקבע כי מדובר בגרסאות כבושות, ואין ראיה חיצונית לפני ההתכתבות בין עורכי הדין. בעדותו הנתבע הודה כי השתתף במכרז כ"טובה" לחברו.

בית המשפט גם שוכנעכי בני הזוג העבירו תשלומים עבור המשכנתא. נקבע כי "הורם הנטל להוכיח את רכישת המקרקעין על־ידי הנתבעים בנאמנות עבור התובעים, ואת תשלום תמורת הרכישה, על־ידי השבת התשלומים ששולמו לפירעון ההלוואות לידי הנתבעים".

השופט ציין כי שתיקת הנתבעים לאורך שנים רבות, לאחר שהתובעים בנו את ביתם על המגרש הצמוד והתגוררו בו, אינה מתיישבת עם תביעתם לסילוק יד.

תביעת הזוג להעביר את הרישום התקבלה. הנתבעים חויבו בהוצאות של 75 אלף שקל.

את התובעים ייצגו עורכי הדין תומר בר־נתן, שחר אילוז ויוגב כתר ממשרד ארנון, תדמור־לוי. את הנתבעים ייצג עו"ד מוני עזריה.

משמעות הפסיקה: בית המשפט יכול להורות להעביר רישום בקרקע שנשמרה בנאמנות שנים רבות, גם אם לא קיים הסכם כתוב בין הצדדים. 

מספר תיק: 37835-06-21

אישה ביקשה לבטל הסכם ממון בטענה שלא קראה אותו. מה קבע בית המשפט?

הפסיקה בקצרה: בית המשפט דחה תביעה של אישה לבטל הסכם ממון, בטענה שהוא מקפח אותה, והיא חתמה עליו מבלי לקרוא, וקבע כי אין לה להלין אלא על עצמה. 

בני זוג נישאו ב־2000, ונולדו להם ארבעה ילדים. לפני שנישאו, חתמו בהסכמה על הסכם יחסי ממון בפני עורך דין, שאושר בידי נוטריון. לפי ההסכם, הוחרג הרכוש של שתי משפחות הצדדים, ונקבע כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף בחלקים שווים, וחשבונות הבנק יהיו משותפים ללא קשר למקור הכספים שיופקדו.

בשנת 2023 בני הזוג החליטו להתגרש, והאישה ביקשה לבטל את הסכם הממון. היא טענה כי ההסכם מקפח אותה ולא משקף את רצון הצדדים, וכי היא חתמה עליו מבלי לקרוא אותו.

הגבר, בעל החזקות בחברות בארץ ובחו"ל, טען כי ההסכם נחתם בהסכמה חופשית והבנה מלאה של שני הצדדים.

עורך הדין שערך את ההסכם התייצב בבית המשפט וטען כי אינו זוכר את הזוג, וכי ההסכם אושר אצל נוטריון. האישה נמנעה מלזמן את הנוטריון לעדות, והדבר פעל לחובתה.

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דחה החודש את התביעה והותיר את הסכם הממון בתוקף. השופטת אליה נוס קבעה כי היא מעדיפה את האמור בהסכם הנוטריוני על פני עדות התובעת, וכי לא נפל פגם באישורו. "התובעת חתמה על הסכם קצר ופשוט, ואין לה להלין אלא על עצמה כשהיא טוענת שחתמה על ההסכם בלא שקראה אותו או לא הבינה את הוראותיו".

הבית המשותף נרשם בחלקים לא שווים. במסמך שנרשם במהלך הקשר הזוגי בין הצדדים הוסכם כי הזכויות לא יהיו שוות בניגוד להסכם הממון. המסמך נרשם בכתב־ידם של בני הזוג אך לא אושר לפי חוק יחסי ממון על־ידי נוטריון, והשופטת קבעה כי אין מקום לביטולו, אך אין חולק כי לא אושר כדין.

בית המשפט יכריע באשר לחלוקת הבית במסגרת הליך אחר. האישה חויבה לשלם 60 אלף שקל הוצאות משפט.

את הבעל ייצגו עורכי הדין רונן דליהו והדס זלקוביץ ממשרד עו"ד דליהו ושות'. לדברי עו"ד דליהו, "בית המשפט יטה שלא להתערב בהסכמות חוזיות בין בני זוג, אלא במקרים חריגים ומוצדקים. בית המשפט הדגיש את החשיבות הרבה שיש לייחס להסכמי ממון שנחתמו ואושרו כדין, ואת הזהירות הנדרשת בבחינת טענות לביטולם. בית המשפט ציין כי יש להקנות יציבות ואמינות להסדרים מוסכמים בין בני זוג, וכי נטל ההוכחה המוטל על הטוען לביטול הסכם ממון הוא כבד במיוחד. בית המשפט דחה את טענת האישה לפיה לכאורה היא לא הבינה את משמעות ההסכם, שכן טענות בדבר טעות, הטעיה, עושק וחוסר תום־לב צריכות להיתמך בראיות משמעותיות ומשכנעות".

עוד מסרו עורכי הדין שרגא ובר־דב כי "שגה בית המשפט בכך שלא פסל את המסמך המאוחר, המשנה לרעת האישה את יחס הבעלות בדירת המגורים, שעה שהשינוי נעשה בניגוד לדרך שנקבעה בהסכם".

משמעות הפסיקה: על־מנת לבטל הסכם ממון שאושר לפי החוק, יש צורך בראיות משמעותיות - כאשר הנטל הוא על הטוען לביטול. 

מספר תיק: 66823-02-24

אב ישלם עשרות אלפי שקלים לאם כיוון שהפר את הסדרי השהות עם ילדיו

הפסיקה בקצרה: הורים שהתגרשו קבעו בהסכם סנקציה כספית על הפרת זמני השהות בהם ישהו התאומים עם האב. האב הפר את ההסכם, והאם תבעה אותו. 

אם לתאומים בני 17 תבעה את אבי ילדיה על הפרת הסכם זמני השהייה בגובה של כ־150 אלף שקל. בהסכם נקבעה סנקציה כי אם האב לא עובד, ואין בבעלותו רכב, הוא יפגוש את ילדיו אחת לשבוע בימי חמישי. אם לא יעמוד בזמני השהות - ישלם 250 שקל. אם ישוב לעבודה סדירה, הוא ישהה עם ילדיו גם בסופי שבוע, ואז יחויב ב־500 שקל על הפרה.

האם טענה כי האב "הפר ברגל גסה את פסק הדין ונמנע מלקיים את זמני השהות שנקבעו", וכי היא ניסתה אינספור פעמים לפתור המחלוקת בדרכי נועם.

האב טען כי זמני השהות מותנים בכך שמצבו הכלכלי יאפשר זאת. עוד טען כי הוא נמצא בקשר טלפוני על בסיס יומי עם ילדיו ונפגש איתם בכל הזדמנות. בנוסף טען כי מצבו הכלכלי רע, והוא שרוי בחובות שלא מאפשרים לו לשכור דירה גדולה, וכי הוא מתגורר בדירה של 15 מ"ר בלבד.

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קבע לאחרונה כי האב ישלם 88.2 אלף שקל לאם בשל הפרת זמני השהות. נקבע כי הסנקציה הכספית נקבעה בהסכם, ויש לפרש אותו בהתאם ללשונו. האב החל לעבוד בנובמבר 2020, והיה עליו לקיים את זמני השהות עם הקטינים במהלך סופי השבוע. לכן קבעה השופטת עפרה גיא כי האם זכאית לפיצוי כספי בסך 250 שקל בגין 149 הפרות באמצע שבוע בסכום של 37.2 אלף שקל, בנוסף ל־104 הפרות בסופי שבוע בגובה 500 שקל (52 אלף שקל) ובסך־הכול 89.2 אלף שקל. מסכום זה קוזזו 1,000 שקל שהאם קיבלה מהאב על הפרת זמני השהות.

השופטת דחתה את טענת האב כי בגין מצבו הכלכלי הוא לא יכול היה להלין את ילדיו. הוכח כי האב זכה ברבע מעיזבונה של אמו המנוחה, שכלל כספים וזכויות בבניין בירושלים. עוד נקבע כי מעיון בכרטיסי האשראי של האב בתקופה הרלוונטית עלה כי הוא הוציא אלפי שקלים על מלונות, טיפולי יופי ועוד, ונקבע כי "מדובר בהוצאות לא נחוצות המעידות על מצבו הכלכלי השפיר".

משמעות הפסיקה: באופן חריג, בית המשפט חייב אב לשלם על הפרת הסכם זמני שהות עם הילדים, ובכך קיים את הוראות ההסכם כלשונו. 

מספר תיק: 27206-07-21