הלקח שלמד יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד משביתת המחאה הקודמת

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, קיים היום (א') הערכת מצב דחופה עם היועצים המשפטיים וראשי האיגודים המקצועיים לקראת האפשרות של השבתת המשק. זאת, לנוכח הצהרותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל חלק מהשרים וחברי הכנסת, שמהן עלה כי הממשלה עשויה להפר את הצו שהוציא בג"ץ, ואשר הורה להקפיא את פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר עד לדיון בעתירות שיערוך בית המשפט.

הודעת ההסתדרות בתום הערכת המצב מלמדת כי פניה לשביתה - אך שהיא פועלת הפעם באופן מחושב לנוכח הכישלון שנחלה בספטמבר 2024. בית הדין לעבודה בלם אז את השביתה שעליה הכריזה ההסתדרות בעקבות רצח ששת החטופים, וקבע כי מדובר היה בשביתה פוליטית.

● בג"ץ ידון בעתירות נגד הדחת ראש השב"כ ב־8 באפריל
● הממשלה אישרה פה־אחד את הצעת אי־האמון ביועמ"שית

הפעם, הסוגיה שעל הפרק שונה - לא שיקול־הדעת של הממשלה בנושאי מדיניות, אלא ההשפעות על המשק אם זו תפר צו של בג"ץ. "ההסתדרות לא מתעסקת בסוגיית פיטורי ראש השב"כ ולא מתערבת בהחלטות הממשלה, כל עוד זו מכבדת את עקרונות המשטר הדמוקרטי", הודיע היום בר־דוד. "ככל שהממשלה תסרב לכבד את פסיקת בג"ץ ותביא את מדינת ישראל להתנגשות רשויות, ההסתדרות ערוכה להגיב".

בר־דוד הוסיף כי "אי־ציות לפסיקת בית המשפט היא פתח לאנרכיה", וכי משבר חוקתי ישפיע על הכלכלה. לדבריו, הדבר עלול להוביל להורדה נוספת בדירוג האשראי - "דבר שיהיו לו השלכות שליליות על כיסם של כלל אזרחי המדינה. אנחנו מדברים על קריסת עסקים, הרתעת משקיעים, פגיעה בפנסיות ובתנאי ההעסקה של מיליוני עובדים".

במילים אחרות, ההסתדרות נערכת להשבית את המשק אם הממשלה תפר את הוראת בג"ץ - אך הפעם היא תנסה לבסס את הטיעון כי מדובר בשביתה כלכלית, ולא פוליטית, שנועדה למנוע פגיעה בזכויות העובדים. שביתה כזו נהנית מהגנה על־פי חוק. זאת בניגוד לשביתה הקודמת, שלגביה הכריז בית הדין כי "לא הובהר הקשר בין הרג החטופים בידי בני עוולה לבין היבט כלכלי למשק".

התריעו מראש

"אם ההסתדרות תצליח להוכיח כי צעדי הממשלה משפיעים באופן ישיר על תנאי העבודה במשק, ולכן מדובר בשביתה בעלת היבטים כלכליים, ייתכן כי בית הדין יאפשר במגבלות מסוימות את המשך השביתה", אומרת עו"ד לימור ארגוב־שנהב, שותפה מנהלת של מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר־ברגמן.

ואומנם, ההבדלים בין משבר החטופים למשבר החוקתי עשויים להוביל לתוצאה משפטית שונה הפעם. "קיים בהחלט סיכוי שבית הדין יימנע הפעם מהתערבות בשביתה הצפויה, כיוון שקיימים הבדלים בין השביתה המתכוננת הפעם לבין קודמתה", אומרת עו"ד דפנה שמואלביץ, המייצגת מעסיקים גדולים.

לדבריה, "מי שמבקש מבית הדין למנוע שביתה, חייב לבוא בידיים נקיות. ואם המדינה לא תמלא אחר החלטת בג"ץ, אין סיבה שבית הדין לעבודה יושיט לה עזרה. בית הדין יכול להבהיר למדינה כי תנאי לדיון הוא כיבוד צווים משפטיים של בג"ץ".

עו"ד שמואלביץ מוסיפה כי בשביתה הקודמת נמסרה הודעה על כוונת המחאה פחות מ־24 שעות לפני המהלך בלבד. הפעם הוציאו ארגוני המעסיקים וההסתדרות הודעה שלושה ימים מראש ואפשרו למדינה מרווח זמן לפשרה, לנסיגה מההחלטה או להיערכות מוקדמת לשיבושי פעילות.

חלק מהמומחים סבורים כי למרות שינוי הנסיבות, בית הדין עדיין עשוי לשפוך מים צוננים על כוונות ההסתדרות. "השביתה הצפויה, כמו קודמתה, גם היא שביתה פוליטית או מעין־פוליטית, בין אם היא מכוונת כלפי החלטות הממשלה כריבון, ובין אם היא נובעת מאי־ציות הממשלה עצמה לצווים שיפוטיים", סבורה עו"ד ליאת סעדון־לוי, שותפה במשרד גדעון רובין ושות', המתמחה בדיני עבודה.

סעדון־לוי מבהירה כי השביתה אינה מכוונת להשגת זכויות כלכליות של העובדים. ולכן, לדעתה, "למרות שהנסיבות הנוכחיות מורכבות יותר, מבחינה משפטית לא מתקיימות ההצדקות שבתחום משפט העבודה העשויות לאפשר שביתה משמעותית. להערכתי גם הפעם תתאפשר שביתת אהדה קצרה".

ישמרו על פרופיל נמוך?

לשביתה עשוי להיות סיכוי גבוה יותר לקבל אור ירוק מבית הדין, אם מי שיעמוד בחזית לא תהיה ההסתדרות אלא המעסיקים - ובמיוחד אלה שבמגזר הפרטי.

"אם המעסיקים יחליטו על סגירה מלאה או חלקית של העסק, תוך תשלום שכר מלא לעובדים - לא מדובר בשביתה או בהשבתה לפי דיני העבודה, ובית הדין לא צפוי להתערב בה", מסבירה עו"ד סעדון־לוי. היא מעריכה כי כדי להימנע מטענה שמדובר בשביתה - ובמיוחד שביתה פוליטית - תבחר ההסתדרות להוציא הפעם את המהלך אל הפועל באמצעות המעסיקים, תוך מתן גיבוי שקט מצידה.

עו"ד ארגוב־שנהב מסכימה. "אם ההסתדרות בוחרת להוריד פרופיל ולא להוביל את השביתה באופן רשמי, ייתכן שזהו צעד טקטי שנועד למנוע התערבות מצד בית הדין ולתת למעסיקים הפרטיים להוביל את המחאה באופן שאינו חשוף בהכרח לאותן מגבלות חוקיות".

אלא שלא בטוח כי בהסתדרות אכן יעדיפו לשמור על פרופיל נמוך. בארגון העובדים עשויים, כאמור, לעמוד גם הפעם בחזית, אך לתכנן מראש את המהלך כך שיקבל את אישורו של בית הדין.