החשב הכללי באוצר: "העלאת דירוג? לא הייתי עוצר נשימה. השווקים יגיבו עוד קודם"

בשבועות הקרובים צפויה סוכנות הדירוג פיץ' לפרסם הודעה חדשה לגבי ישראל. משלחת של החברה הגיעה לארץ לאחרונה לצורך סדרת פגישות עם בכירים בממשלה ובמשק. בפיץ', כמו בשאר סוכנויות הדירוג מדגישים שוב ושוב כי מה שיכול לשפר את דירוג האשראי של ישראל הוא "הפסקת אש יציבה". פיץ' הורידה את הדירוג של ישראל פעם אחת במהלך המלחמה, ובגזרה הניצית יותר עומדת מוד'יס שהורידה את הדירוג של המדינה בשלוש דרגות במהלך המלחמה עד לרמה של איכות אשראי בינוני - בשורה אחת עם מדינות כמו פרו, קזחסטן ובולגריה.

● מנכ"ל קרן פימי: "המשקיעים הזרים חזרו לישראל במספרים של תקופות שגשוג"
● מנכ"ל כלל ביטוח: "להשקיע באג"ח ממשלת ישראל זה הדבר הנכון עכשיו"
● מנכ"ל בנק ONE ZERO: הציבור נותן אמון בבנקים - אנחנו מציעים את זה בלי עמלות מטורפות

בתחילת השנה כשנראה היה שהגזרה הביטחונית נרגעת, עלו בשוק הערכות לשיפור סטטוס הדירוג של ישראל כבר במהלך 2025. במשרד האוצר מצאו בהפוגה האופטימית עיתוי טוב להנפקת חוב מעבר לים. אולם כעת, מעריך יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בשיחה עם כתב האוצר של גלובס אורן דורי בכנס השקעות של גלובס "עושים לונג על ישראל" בבורסה לניירות ערך, כי הדירוג לא צפוי לעלות בקרוב.

"הדבר העיקרי שמכתיב את התפיסה של כל סוכנויות הדירוג הוא הסיכון הגיאופוליטי", ציין רוטנברג, שלפני ימים ספורים נועד עם נציגי סוכנות פיץ'. "לאחר פרוץ המלחמה ראינו את תגובת סוכנויות הדירוג, כשהן המשיכו לעקוב בעיקר אחר ההתפתחויות בזירה הגיאו־פוליטית. יש ירידה בסביבת הסיכון, בגלל השינויים בלבנון, בסוריה ובאיראן, תוך שארה"ב מטפלת בחות'ים". אולם, על רקע חידוש הלחימה, ותוך כדי שהוא מרמז גם על המתיחות החוקתית במדינה שהעסיקה את סוכנויות הדירוג עוד לפני המלחמה, אומר החשב הכללי: "לא הייתי עוצר נשימה על העלאת הדירוג, משום שהשוק יגיב לפני סוכנויות הדירוג".

הסיכון של החוב המקומי משתקף בפער בין הריבית על האג"ח הדולרי של ממשלת ישראל לעומת האג"ח המקביל בארה"ב. לפני המלחמה, הפער הזה באג"ח ל־10 שנים עמד על 0.95%. בהנפקה האחרונה, בפברואר, הוא זינק ל־1.35%. כעת, עם חידוש הלחימה העצימה בעזה, ייתכן שהמרווח הזה יגדל עוד יותר, מה שאומר עלויות גבוהות יותר לחוב הממשלתי. "אנחנו יוצאים להנפקה בהתאם לתוכנית השנתית ומנסים לגייס חוב במחיר הנמוך ביותר", ציין רוטנברג. פרמיית הסיכון של ישראל הגיעה לשיא של 200 נקודות בסיס (2% מעל האג"ח המקבילות) בתקופת מתקפת הטילים האיראנית הראשונה באפריל אשתקד. רוטנברג מסביר כי החל מנובמבר ניכרה ירידה משמעותית במרווחים, הן על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב והן בזכות הפסקת האש עם חיזבאללה.

לא מתכוונים להעלות את גיוסי החוב בארץ

לגבי התוכניות למימון הגירעון, החשכ"ל סיפר כי נכון לעכשיו אין כוונה לבצע שינוי בתוכניות. "חשוב לתת ודאות לשוק המקומי, שהוא הלחם והחמאה שלנו ואנחנו מגייסים ממנו כ־85% מהחוב. יש לנו מספיק מזומנים, ואנו לא מתכוונים להעלות את היקף החוב מול השוק המקומי לעומת 2024, למרות התפתחות תמונת הגירעון (הפתעה לטובה בהכנסות ממסים, דש"א). עם זאת, רוטנברג לא התחייב שלא יתגייס שוב השנה בשוק הבינלאומי אם המצב הביטחוני יצריך זאת. "כמדינה, אנחנו לא סוגרים ערוצי מימון", אמר.

בצל אתגרי המלחמה, תקציב הביטחון שאושר עומד על 109 מיליארד שקל נטו, לפני כספי הסיוע מארה"ב. הגבוה ביותר אי פעם, ועל כן החשכ"ל הבהיר כי "יש ציפייה ממערכת הביטחון לעמוד בתקציב", בהתייחסו לתרחיש אפשרי שבו יבקשו תוספות תקציביות עבור הימשכות הלחימה. לגבי הוצאות המפונים הוא הוסיף כי "בבתי המלון נשארו רק 7,000 איש. חשוב להחזיר אנשים הביתה בצפון ובדרום. אחד הדברים החשובים בתקציב 2025 הוא פעילות מנהלת תקומה, לבנות מחדש את הדרום והצפון".

"נדרשים לסביבת גירעון נמוכה"

בנוגע להכנסות ולהוצאות, רוטנברג סיפר כי צד ההכנסות "מתנהג בצורה יפה". יעד הגירעון שהעבירה הכנסת הוא 4.9% תוצר, כשהמשמעות היא מגבלת ההוצאה של כ־620 מיליון שקל למשרדי הממשלה. "כמו שאנחנו מכירים, אלו יעדים תכנוניים", הוא אומר. כלומר, בניגוד למגבלת ההוצאה הקשיחה, יעד הגירעון אינו מחייב. באשר לקצב הגירעון, רוטנברג מעריך שתימשך הירידה עד לרבעון האחרון של השנה, ואז עלייה עד סוף השנה עד התכנסות של כ־5% תוצר.

לדבריו, "אנחנו נדרשים לסביבת גירעון נמוכה כדי לייצב את יחס החוב־תוצר. זה יחזק אותנו כלפי חברות הדירוג, אל מול אירועים שמחלישים אותנו אצלם. לגבי הסתכלות קדימה, אני רואה ב־2025 כשנה מייצבת חוב־תוצר. אנחנו על קצת פחות מ־70%, ומקווה שלא נגיע ל־70%".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים ובחסות בנק ONE ZERO ורציו אנרגיות