איך כלכלת ישראל תראה בשנים הבאות? הסימולטור שיעריך זאת

אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי בכלל ביטוח, הציג בכנס ההשקעות של גלובס "עושים לונג על ישראל", סימולטור שנוצר בשיתוף חברת הביטוח כלל וחברת EY, דרכו ניתן להעריך כיצד כלכלת ישראל תראה בשנים הבאות.

● כנס עושים לונג על ישראל | מנכ"לית אפריקה מגורים: "קבלת היתר בנייה לא צריכה לקחת יותר משנה וחצי"
● כנס עושים לונג על ישראל | החשב הכללי באוצר: השווקים יגיבו עוד לפני סוכנויות הדירוג
● כנס עושים לונג על ישראל | מנכ"ל בנק ONE ZERO: הציבור נותן אמון בבנקים - אנחנו מציעים את זה בלי עמלות מטורפות

בפתח דבריו הסביר ארגמן כי הסימולטור נבנה לאור אירועי יוני 2024, אז החששות לגבי כיוון השוק הישראלי והכלכלה המקומית היו מהותיים. באותה תקופה, עלו שאלות רבות בנוגע להסלמת מלחמת חרבות ברזל והאם היא תתפשט ללחימה מול גזרות נוספות כמו חיזבאללה ואיראן, והדבר בא לידי ביטוי בשוק האג"ח שממש רעד בזמנו.

ארגמן הסביר כי חוסר הוודאות שאפף את המשק הישראלי הוליד את היוזמה לבנות סימולטור שדרכו ניתן להבין איך תראה כלכלת ישראל בשנים הקרובות. "מדובר בסימולטור מאקרו כלכלי/תקציבי, שיאפשר לייצר ניתוח ודיון אובייקטיבי וענייני על התרחישים מולם מתמודדת כלכלת ישראל", הסביר. עוד ציין כי "המטרה הייתה לנסות לשים רגע בצד את ההשפעות קצרות הטווח ולנסות להסתכל קדימה על מנת לקבל שורות תחתונות כדי לגבש מסקנות ברורות יותר".

ארגמן הדגיש כי הסימולטור לא נועד להחליף או להתחרות במודלים של בנק ישראל או במשרד האוצר לגבי כיוון הכלכלה, אלא לקחת תרחיש אמצע ותרחיש ייחוס שלילי מאוד שנובע מסיבה כזו או אחרת, ולראות איך אותם תרחישים יקבלו ביטוי בנתונים המאקרו כלכליים של כלכלת ישראל עד 2030.

התקציב הצפוי בשנים הבאות עד 2030

ארגמן נותן כדוגמה מספר סיכונים אפשריים שהסימולטור לוקח בחשבון כדי לקבל תחזית מדויקת יותר עבור עתיד הכלכלה הישראלית, כגון הסלמת הלחימה לגזרות נוספות, סיכונים בכלכלה העולמית, מהלכים בינלאומיים כנגד ישראל והאטה בענפי ההייטק. מהצד של הסיכויים ארגמן מסביר כי הסימולטור יכול לקחת בחשבון תרחישים כגון סיום המלחמה, המשך הנורמליזציה, ביצועים טובים מהצפי של הכלכלה העולמית ועלייה של כוח אדם איכותי.

בהמשך לכך ארגמן מסביר כי "אחת המסקנות שעלו מתוך הסימולטור היא שבזמן המלחמה נושא ההסלמה הביטחונית נחשב לסיכון ולאירוע מאוד דרמטי. עם זאת, ככל שעבר הזמן ראינו שהתרחיש הופך להיות פחות סביר, וזאת לצד בחירתו של טראמפ לנשיאות שמקווה להמשיך את תהליך הנורמליזציה בעולם".

עוד הוא מוסיף כי "הסימולטור יכול להעריך כיצד תראה כלכלת ישראל בהיבט של תקציב המדינה, צמיחה ואפילו דירוגי אשראי", מסביר ארגמן. "בעזרתו ניתן לחזות איך גירעון מדינת ישראל יראה בשנים הקרובות כאשר המודל סוכם את ההוצאות וההכנסות של המדינה ויכול להציג את התקציב הצפוי בשנים הבאות עד 2030".

במקביל ארגמן מסביר כי הסימולטור יכול לנבא מה תהיה התפתחות התוצר בישראל בשנים הבאות: "הרצנו מודל שלוקח בחשבון תרחיש בסיס של סיום המלחמה שמצביע על כך שבשנתיים הקרובות הצמיחה הנומינלית של ישראל תעמוד על 6.5% ולאחר מכן תתנרמל לרמה של 5.5%". באותו תרחיש ארגמן מסביר שהסימולטור מעריך כי הגירעון בישראל גם צפוי לרדת לרמה של 5.5% כבר בשנה הבאה.

ארגמן מציין כי גם יחס החוב תוצר של ישראל צפוי לרדת בתרחיש של סיום המלחמה. על פי התחזיות הוא צפוי להגיע לשיא ב-2025 ולאחר מכן לגלוש מטה, מה שמהווה תרחיש חיובי לשוק החוב ולדירוג האשראי של מדינת ישראל".

לסיכום ארגמן מציין מספר תובנות: "נקודת הפתיחה של כלכלת ישראל חזקה ועוצמתית והשקעות התומכות בצמיחה הן חיוניות לכלכלה של ישראל (ולכל כלכלה אחרת)". עוד הדגיש כי "על הנטל הנוסף להתחלק בצורה שוויונית יותר, הן בשל הצורך לפגוע בצורה מינימלית בתעסוקת המשרתים והן לשמירת המרקם החברתי בישראל". בשורה התחתונה ציין כי "אם נעמוד ביעדים אלו, הכלכלה צפויה להישאר חזקה בעתיד הנראה לעין ותוכל לממן את עלויות המלחמה, גם אם היא תימשך מספר שנים ותכלול עלייה משמעותית בהוצאות הביטחון. הדגשת המחויבות הממשלתית ליעדים אלו חשובה לשמירה על אמון השווקים הפיננסיים".

***גילוי מלא: הכנס בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים ובחסות בנק ONE ZERO ורציו אנרגיות.