האב, הבן והמרגל: התחקיר שחושף את הסיפור המשפחתי מאחורי דיל

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: לפי עדות בבית המשפט באירלנד בשבוע שעבר, מנכ"ל דיל אלכס בואזיז ואביו פיליפ שכרו מרגל תאגידי בשם קית' אובריאן, על מנת שזה ירגל עבורם בחברת ריפלינג • גם בלי עסקת גוגל-וויז שוק המיזוגים והרכישות בענף ההייטק עירני • וגם: החברה הישראלית שמגייסת עוד 55 מיליון דולר • חדשות ההייטק

חדשות ההייטק / צילומים: DEEL, Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
חדשות ההייטק / צילומים: DEEL, Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

חברת הסייבר הישראלית שנקלעה למסע הנקמה של טראמפ במתנגדיו
בלעדי | פאלו אלטו של ניר צוק בדרך לרכישת חברת אבטחת AI במאות מיליוני דולרים

1 דיל מציגה: סיפור משפחתי

חד הקרן הישראלי-אמריקאי דיל (Deel) הוקם מלכתחילה כחברה חצי משפחתית, כאשר האב, פיליפ בואזיז, ובנו אלכס, מנכ"ל החברה, מנהלים יחד את החברה, אולם תחקיר שהתפרסם בשבוע שעבר באתר דה אינפורמיישן חושף עד כמה הפכה דיל לחברה משפחתית, בה מועסקים חברים נוספים במשפחת בואזיז.

פרשת הריגול המסחרי החדשה שנחשפה באמצעות תביעה שהגישה החברה המתחרה, ריפלינג, נגד דיל שופכת אור על התנהלות החברה. לטענת ריפלינג, בואזיז הבן שלח "מרגל", עובד מטעמו שנשכר על ידי המתחרה ריפלינג, ושדיווח לו על אסטרטגיית התמחור והשיווק של המתחרה, עד שזה התגלה.

פיליפי בואזיז (59) משמש כיו"ר וסמנכ"ל הכספים בדיל, בעוד שבנו אלכס (31) הוא מנכ"ל החברה. בתו של פיליפ, קלואי בואזיז, מועסקת במחלקת התפעול של גיל, בעוד בת נוספת, אליס, הועסקה בעבר בחברה בתחום השיווק, וכיום היא מועסקת בקרן ההון סיכון שרונה ונצ'רס, שפיליפ הוא יושב הראש שלה ושדיל היא חברת פורטפוליו שלה; וניה בועזיז, מנהל כספים בכיר תחת פיליפ, עבד בעבר בחברות התוכנה הצרפתית שלו, פרודוור; ואן-ליז בועזיז היא מנהלת לקוחות.

בחברה מתוארים השניים - המנכ"ל אלכס ואביו היו"ר - כצוות דו-ראשי שמקבלים לעיתים החלטות יחד, אך לעיתים גם מתכתשים ביניהם בשרשורי וואטסאפ. פיליפ האב, שעובד בדרך כלל ממשרדים ובתים בישראל ובדובאי, מתואר כמי שמקבל החלטות רבות חשיבות בתחומי התפעול, הכספים ומשאבי האנוש - כמו הקפאת גיוסי כח אדם.

האב והבן מעורבים לעיתים קרובות יחד בגיוס משקיעים, דבר שלעיתים תרם לאינטרס המשותף אך גם יצר רתיעה מהשקעה בחברה, לפי עדות של משקיע אחד לפחות. האב פיליפ נהג להשתתף בפגישות בכנסי השקעות והציע לפי התחקיר לשווק מניות של דיל לקונים פוטנציאלים, כאשר "הוא מקסים משקיעים לא רק בשיחות עסקיות, אלא בסיפורים על מסעותיו ואהבתו למשפחתו". המנט טנג'ה, מנכ"ל ג'נרל קטליסט שהשקיעה לאחרונה בדיל אמר כי הוא איננו מוטרד מהדינמיקה המשפחתית, וכי "יש בני משפחה רבים שמובילים חברות". אלכס קלייטון, שותף בקרן מריטק קפיטל שנפגש עם בואזיז הבן לפני מספר שנים הודה כי הוא רואה בממשל התאגידי בחברה כ"מתכון לאסון", כך לפי דה אינפורמיישן.

אלכס הבן ופיליפ האב שכרו מרגל תאגידי בשם קית' אובריאן, כך לפי עדות האחרון בבית המשפט באירלנד בשבוע שעבר, על מנת שזה ירגל עבורם בחברת ריפלינג, והם ניהלו אותו יחד. אובריאן גם העיד על כך שכאשר נתפס בקלקלתו בריפלינג, עורך דין של דיל הציע להטיס אותו ואת משפחתו לדובאי והבטיח לו כי "האנשים בצמרת תומכים בך". דובר דיל אמר כי "החברה מצפה להפריך את טענותיהם של ריפלינג ואובריאן בבית המשפט".

2 וויז היא פנומן - אבל היא לא חזות הכל

עסקת גוגל-וויז, הרכישה הגדולה ביותר של סטארט-אפ מגובה סיכון אי פעם, היא פנומן - אך גם בלעדיה, שוק המיזוגים והרכישות בענף ההייטק עירני. בנטרול עסקת וויז, מספר עסקאות המיזוגים והרכישות טיפס ל-37 והקיפו עמד על 3.9 מיליארד דולר, כך לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל. זאת, בין השאר, הודות למכירת נקסט אינשורנס למיוניק לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר ואלטריה לצ'יין אנליסיס ב-150 מיליון דולר. זה לא מפתיע כשמדובר ברבעון הראשון לכהונת טראמפ, שהתיר את פלונטר הרגולציה הקפדנית של רשות ההגבלים העסקיים בארה"ב, אך עדיין, מדובר בירידה בהיקף החציוני של עסקה מ-156 מיליון דולר ל-100 מיליון דולר בתוך רבעון.

עוד מדווחת סטארט-אפ ניישן סנטרל על ירידה של מספר המשקיעים הפעילים ב- 16% בין הרבעון האחרון של 2024 לרבעון הראשון של השנה, וירידה של 22% משנה לשנה ועל עלייה יחסית של חלקם של המשקיעים הזרים על חשבון המשקיעים הישראלים בהייטק הישראלי לכ-67% מכלל ההשקעות. בעוד המוסדיים הישראליים מעדיפים להשקיע בקרנות זרות ולהגדיל את החשיפה לארה"ב, קרנות ענק כמו סקויה, גריילוק, אינדקס וקוטו דווקא הגדילו את השקעותיהן בחברות ישראליות.

3 הישראלים שמגיעים לנאסד"ק - אבל בדרך אחרת

בורסת החברות הפרטיות של נאסד"ק אמנם נושאת את השם היוקרתי, אבל מציעה שירות אחר לחלוטין - את האפשרות לרכוש ולמכור מניות של חברות פרטיות בעסקאות שניוניות ("סקנדרי"). הפלטפורמה שהוקמה במקור על ידי חברת נאסד"ק וכיום היא חברה פרטית שנתמכת בידי ענקיות כמו מורגן סטנלי, גולדמן זאקס וסיטי, מאפשרת למשקיעים או יזמים למכור מניות גם בלי להנפיק בבורסה, כל עוד הדבר נעשה בהסכמת המנכ"ל ובאישור בכתב. אחרי הטלטלה בשוק ההון בעקבות תוכנית המכסים של טראמפ, ייתכן שמדובר באלטרנטיבה זמנית טובה על פני הנפקה בזמן של מים סוערים.

כעת נוחתת הבורסה הפרטית לראשונה בישראל במטרה למשוך חברות ומשקיעים ישראלים. ברט מוק, יו"ר הבורסה הפרטית של נאסד"ק (Nasdaq Private Market), הודיע כי בחר בבית ההשקעות הישראלי קוקירמן כנציג המקומי שלה, שדרכה יוכלו חברות לנסות ולהירשם בפלטפורמה. גרג וולף, מנכ"ל קוקירמן מציין כי חלון ההנפקות שנותר סגור זמן רב וגיוסי ענק אילצו חברות רבות להישאר פרטיות זמן רב, "דבר שהקשה על משקיעים בשלבים מוקדמים ועל עובידם לממש את השקעותיהם". קוקירמן תאפשר גם למשקיעים כשירים שאינם משקיעי הון סיכון לגשת לעסקאות הסקנדרי בנאסד"ק באמצעות רשת המשקיעים שלה.

4 גם סנופלייק לקוחה - החברה הישראלית שמגייסת עוד 55 מיליון דולר

חברת אנקדוטס (Anecdotes) הישראלית השלימה גיוס של 55 מיליון דולר בסבב B, מה שמביא את סך גיוסי החברה עד היום ל-85 מיליון דולר. את הרחבת הסבב השני, בסך של 30 מיליון דולר, הובילה DTCP, לאחר שהחלק הראשון של הסבב הובל על ידי גלילות קפיטל. אנקדוטס פיתחה מערכת המסייעת לארגונים להתמודד עם הסיוט הרגולטורי של ימינו. הפלטפורמה שלהם, שמשלבת בינה מלאכותית, אוספת באופן אוטומטי מסמכים ונתונים הנדרשים להוכחת עמידה בתקנים ובחוקים עסקיים.

במקום שעובדים יפעלו באופן ידני - איתור של אישורים, מסמכי ביקורת וראיות עמידה בדרישות רגולטוריות - המערכת מאתרת, מארגנת ומנהלת את כל המידע הנדרש באופן שיטתי ואוטומטי. חברות גדולות דוגמת פלטפורמת האחסון בענן האמריקאית סנופלייק (Snowflake) הן בין הלקוחות של אנקדוטס. לפי החברה, כספי הגיוס יופנו לפיתוח נוסף של פתרונות אוטומציה מבוססי AI ולהרחבת פעילות החברה בשווקים גלובליים. אנקדוטס הוקמה על ידי יאיר קוזניצוב (מנכ"ל) ורועי עמיור (מנהל מוצר) בשנת 2019, ולה כיום כ-100 עובדים, כשמעל מחצית מהם בישראל, כך לפי IVC.

מושג השבוע: מניות "סקנדרי"

מניות של חברות פרטיות הנמכרות בדרך כלל בעסקאות תיווך ישירות מעובדים, יזמים או משקיעים. מדובר במניות "שניוניות" כיוון שהן נמכרות על ידי מי שקיבל אותן קודם לכן בעסקה של "מניות ראשוניות", כלומר באמצעות הנפקת מניות פרטית.

משקיע, למשל, רוכש מניות בכורה על ידי הנפקת מניות ראשוניות על ידי החברה, וכאשר הוא מוכר מניות אלה הלאה למשקיעים חדשים, מדובר כבר בעסקה "שניונית". ימי בועת הקורונה אופיינו ברכישה המונית של מניות סקנדרי, כלומר כסף רב זרם ישירות לכיסם של היזמים והעובדים כחלק מסיבוב השקעה שכללו גם הזרמת הון לחברות.