המשא-ומתן בין ישראל לארה"ב על הסכם סחר חדש, שיפחית את המכסים על היצוא הישראלי, נמצא בשלבים מתקדמים. במשרד הכלכלה אישרו לגלובס כי צפויות הקלות ביחס למכס של 15% שהוטל על ישראל באוגוסט, במסגרת תוכנית המכסים הגלובלית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אולם, ההקלות לא צפויות להיות אחידות, והן ישתנו בין ענפים שונים.
● ה-OECD: הצמיחה החזקה לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד קצר
● פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים, אך עלול להישאר ללא תקציב
"אנחנו מקווים שבקרוב מאוד יהיו לנו בשורות לתעשייה הישראלית על הפחתות מכסים בארה"ב", אמרה לגלובס יפעת אלון-פרל, ראש צוות המשא-ומתן לשיחות עם האמריקאים, מנהלת אגף בכיר מדיניות סחר והסכמים במינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה. "אנחנו במשא-ומתן קדחתני, וכאמור, אני מאמינה שבקרוב יהיו לי בשורות".
במענה לשאלה האם גובה המכס יהיה אחיד לכלל היצוא מישראל, השיבה אלון-פרל בשלילה. "אנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים במשא-ומתן, עבור כלל התעשייה, אבל זה עלול לא להיות אחיד בכל הענפים", הודתה.
יפעת אלון פרל, ראש צוות המו''מ לשיחות עם ארה''ב. בכירה במינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה / צילום: משרד הכלכלה והתעשייה
במשרד הכלכלה לא הסכימו לפרט באשר לפילוח המכסים לרוחב ענפי היצוא השונים. "זה עדיין במשא-ומתן רגיש", אמרה אלון-פרל. לאורך המגעים, ייחסו בישראל חשיבות רבה לניסיונות להקל את המכס על יצוא הביטחוני מישראל. זאת מאחר שבשונה ממוצרים אחרים, תוצרי התעשייה הביטחונית נמכרים בעיקר לשימוש של הממשל והמדינה, ולא לצריכה פרטית של תושבי ארה"ב.
מכסות מדורגות להגנה עד 2035
בתוך כך, השבוע הגיע הסימן הראשון להתקדמות במשא-ומתן. שר הכלכלה ניר ברקת חתם על הסכם סחר חדש בחקלאות עם נציג הסחר האמריקאי ג'יימסון גריר, שביקר בישראל, כצעד הראשון לקראת ההסכם המקיף.
ההסכם המדובר בחקלאות, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026, מסמן סיום של משא-ומתן ממושך. במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ-300 פרטי מכס בתחום המזון האמריקאי, כולל בשר בקר, עוף, מוצרי חלב, ירקות ופירות.
הרקע לצעד נעוץ בהבטחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקורו בבית הלבן באפריל, שם הכריז בשידור חי כי ישראל תבטל את כל המכסים על יבוא אמריקאי. ההבטחה עוררה התנגדות מהלובי החקלאי, ובסופו של דבר נמצאה פשרה: במקום פתיחה מלאה של השוק, ישראל תסבסד רכישת חיטה מארה"ב. האמריקאים קפצו על ההצעה.
וכך, במסגרת ההסכם הוחרגו 28 מוצרים חקלאיים שלהם נקבעו הגנות מדורגות לחקלאים הישראלים עד שנת 2035. בתזכיר החוק שפרסם משרד הכלכלה נשמרו מכסות היבוא לגבינה, תפוחים, אגסים, דבש, אבקת חלב, פטם קפוא, יין ועוד.
המכסות יגדלו בהדרגה של כ-2.5% בשנה - בקצב גידול האוכלוסייה - ורק בסוף 2035 יירדו המכסים לאפס. מדובר במוצרים שמשלבים לעמדת משרד הכלכלה רגישות כלכלית עם רגישות ביטחונית, שכן חלקם מגיעים מאזורי הגבולות בצפון ובעוטף עזה.
לדברי הגורמים בישראל, "אין אף מדינה בעולם שנותנת לאמריקאים גישה כזו לשוק החקלאי. בארה"ב מבינים את גודל הצעד העצום שעשינו".
עסקת אל על-בואינג בסכנה? הקשר למכסים ולגזרה של האוצר
בתוך כך, ועל אף האופטימיות שמשדרים במשרד הכלכלה, ייתכן כי מחלוקת בין משרד האוצר לחברת אל על עשויה לסבך את המאמץ הכלכלי הרגיש להגיע להבנות בנוגע למכסים.
באוגוסט 2024, עוד לפני שתוכנית המכסים של טראמפ הייתה על הפרק, חתמה חברת התעופה על עסקת ההצטיידות הגדולה בתולדותיה: רכישה של עד 31 מטוסי בואינג 737 מקס בהיקף של עד 2.5 מיליארד דולר. העסקה כללה רכישה של 20 מטוסים ואופציות ל-11 מטוסים נוספים, שאמורים להימסר החל מ-2027.
העסקה הזו, שנועדה במקור לחדש ולהצעיר את צי המטוסים, קיבלה משמעות נוספת כשטראמפ הכריז על תוכנית המכסים. בשלבים מוקדמים של המשא-ומתן הישראלי-אמריקאי, ביקשו גורמים ממשלתיים מאל על סיוע ולממש את האופציות ברכישת המטוסים הנוספים. ההיגיון היה ברור: הממשל האמריקאי מחשב את גובה המכסים לפי מאזן הסחר בין המדינות, ועסקה בהיקף מיליארדי דולרים תשפר משמעותית את הנתונים לטובת ישראל.
אלא שכעת מציע האוצר, במסגרת חוק ההסדרים ל-2026, להפחית דרמטית את שיעור הפחת המוכר לצורכי מס על מטוסים: מ-30% בשנה, שמשמעותם הפחתה מלאה תוך כשלוש שנים וארבעה חודשים, ל-5% בשנה בלבד - הפחתה על פני 20 שנה. השינוי אמור לחול על מטוסים שיירכשו מינואר 2026. לפי האוצר, הרפורמה תגדיל את הכנסות המדינה בכ-180 מיליון שקל ב-2029 ובכ-260 מיליון שקל ב-2032.
אל על: האוצר משנה כללים
באל על מזהירים כי הרפורמה המדוברת תהפוך רכישת מטוסים ללא כדאית ותעודד מעבר לחכירה, במקום מימוש האופציות שנותרו לה בהסכם מול בואינג. כאן נכנס ההיבט המדיני: בעוד שרכישת מטוס מבואינג משפרת את מאזן הסחר עם ארה"ב, חכירה מגוף צד שלישי מהווה תשלום שכירות שוטף שיוצא מישראל ולא בהכרח לאמריקאים. כך, בעיתוי רגיש שישראל מנסה לשכנע את טראמפ להפחית מכסים על בסיס שיפור במאזן הסחר, הרפורמה של האוצר עלולה לפעול בכיוון ההפוך.
גורמים בענף התעופה טוענים כי מדובר בשינוי דרמטי שהתקבל ללא דיון מעמיק. הרווחיות הגבוהה שנרשמה בענף בשנתיים של מלחמה, על רקע הידלדלות התחרות מחברות זרות שהפסיקו לפקוד את נתב"ג, אינה מייצגת מצב שגרתי. לטענתם, ענף התעופה פועל בשיעורי רווחיות נמוכים, חשוף לסיכונים ביטחוניים וגאו-פוליטיים, ודורש השקעות הון עצומות.
בנוסף, אל על עצמה מלינה כי נפגע עיקרון ההסתמכות: כשאל על התחייבה לרכוש את המטוסים מבואינג, היא בחנה את תזרים המזומנים הצפוי כולל משמעויות המס - על בסיס החוק הקיים. על כן מדובר בשינוי הכללים באמצע המשחק, המשנה את השיקולים של החברה.
באוצר מסבירים מנגד כי מחקר של רשות המסים מצא ששיעור הפחת הנוכחי אינו משקף את אורך החיים הכלכלי של מטוסים, וכי השיעור בישראל יוצא דופן בהשוואה לעולם. אולם באל על טוענים כי אין זה כך. בסינגפור ובשבדיה, לדוגמה, שיעור הפחת עומד על 30%, בהודו - על 40%, ובקנדה על 25%.
אורן דורי
הסוכרייה שקיבלה ארה"ב מישראל
תמורת ההגנה לחקלאות הישראלית, ישראל התחייבה כאמור לסבסד שינוע של רכישת חיטה מארה"ב. מדובר בצעד שאליו התנגדו נחרצות במשרד האוצר, אבל ייתכן שהוא בעל ערך סמלי בעיקר: החיטה האמריקאית יקרה יותר ופחות איכותית מזו שמגיעה ממקורות אחרים ממזרח אירופה, ולא ברור עד כמה השוק יעשה שימוש אמיתי ביבוא זה מארה"ב. עלות הסבסוד מוערכת בעשרות מיליוני שקלים בשנה.
תוכנית המכסים של טראמפ הוכרזה באפריל במסגרת מה שכינה "יום השחרור". ישראל הייתה המדינה הראשונה שהגיעה לוושינגטון לדון בנושא, עוד קודם לכן. שיעור המכס שהוטל עליה - תחילה 17% ובהמשך 15% - אכזב את הגורמים הישראליים שציפו ל-10%, נתון שהיה מעניק יתרון יחסי.
ארה"ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל. ב-2024 עמד יצוא הסחורות על 17.3 מיליארד דולר ויצוא השירותים על 16.7 מיליארד דולר, לעומת יבוא של 9.3 מיליארד דולר בסחורות ו-4.8 מיליארד בשירותים. כיום כ-70% מיצוא הסחורות כפוף למכסים החדשים. לישראל יש הסכם סחר חופשי עם ארה"ב משנת 1985, וההסכם החדש בחקלאות מחליף הסדר קודם מ-2004.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
