מרוץ החימוש משנה את הכללים בכלכלה הגדולה באירופה

בכל רחבי גרמניה, מפעלי קרונות רכבת עוברים הסבה לבניית כלי רכב צבאיים, ספקי רכב מצטרפים לקבלני ביטחון, וחיילים לשעבר נעשו לפתע מבוקשים במיוחד בשוק העבודה.

● טראמפ מאיים על "צי הצללים" של ונצואלה, ומיליארדי דולרים בסכנה
● בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

לאחר שברלין התחייבה להוציא יותר מחצי טריליון דולר על ביטחון בעשור הקרוב, יצרנים המתמודדים עם סטגנציה עיקשת של הכלכלה וירידה ביצוא לארה"ב ולסין ממהרים להמציא את עצמם מחדש כספקים צבאיים.

מספר החברים בגוף הסחר העיקרי של המגזר הביטחוני הגרמני כמעט הוכפל בשנה האחרונה. חברים חדשים רבים מגיעים ממגזרים בעלי אוריינטציה אזרחית, ובמיוחד מתעשיית הרכב, כך אומר פיטר שבן, דובר האיגוד בברלין.

תעשיית הביטחון "ככל הנראה אינה תרחיש השימוש הראשון העולה על הדעת כשחושבים על מזון", אומר הנדריק סוזמיהל, מנכ"ל goodBytz, יצרנית מטבחים אוטומטיים שבסיסה בהמבורג. סוזמיהל מבצע כעת תפנית חדה לתחום הביטחוני. לאחרונה הוא סיפק מטבח רובוטי אוטונומי לצבא ארה"ב בקוריאה הדרומית, והוא דן באפשרויות אספקה לכל המדינות הגדולות החברות בנאט"ו. הוא צופה שמגזר הביטחון יספק שליש מהכנסותיו העתידיות.

במעבר לתחום הביטחון טמונים יתרונות קריטיים: שפע של כסף ממשלתי והגנה מפני מתחרים סיניים שמוכרים בזול. על רקע עוינות גוברת מצד ארה"ב ואיום גובר מצד רוסיה, גרמניה מתכננת לשלש כמעט את הוצאותיה הצבאיות השנתיות בשנים הקרובות, לכ-180 מיליארד דולר בשנת 2029.

עלייה בהוצאות הצבאיות

גל ההוצאות כבר ניכר בנתונים הכלכליים. הייצור התעשייתי הגרמני לחודש אוקטובר הראה עליות משמעותיות במגזרים המכוונים להוצאות צבאיות, אמר הולגר שמידינג, הכלכלן הראשי בבנק ברנברג. עליות אלו סייעו לקזז, ויותר מכך, את הירידות בענפים אחרים, הנחשבים עמודי תווך של התעשייה הגרמנית, כגון כלי רכב וכימיקלים.

עבור מגזר הייצור הגרמני, המתקשה לשרוד, זו מתנה משמיים, לאחר שהצטמק בהתמדה במשך שבע שנים בגלל מחירי אנרגיה גבוהים, תחרות אגרסיבית מצד סין ומכסים אמריקאים. כלכלנים מקווים שחלק מן ההון הזה יושקע במחקר ופיתוח, יניע את צמיחת הפריון של גרמניה ויביא להקמת סטארט-אפים וליצוא בתחומים חדשים - בדיוק כפי שכספי הממשלה סייעו לזרוע את זרעי עמק הסיליקון בארה"ב.

"הוצאות הביטחון כה גדולות, עד שהן באמת ישנו את כללי המשחק מבחינת מחקר בסיסי ומחקר צבאי-יישומי", אמר גונטרם וולף, פרופסור לכלכלה באונ' החופשית של בריסל.

זהו שינוי משמעותי עבור הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, אך יש לו גם חסרונות. כלכלנים אומרים שפוטנציאל היצוא בתעשיית הביטחון מוגבל - מאחר שאסור למכור לסין, ולארה"ב יש אסטרטגיית קנייה המתמקדת במוצרים אמריקאים - וצמיחת הפריון חלשה בחלקים מהמגזר.

השקעות צבאיות בדרך כלל מועילות לכלכלה כולה פחות מהוצאות על מכונות או תשתיות, משום שנשק יושב במחסנים או מושמד ואין לו שימוש פרודוקטיבי.

בעיר האוניברסיטה היידלברג שבדרום גרמניה, מייקל וולנזון, מנהל בכיר ביצרנית מכונות הדפוס Heidelberger Druckmaschinen, מחפש דרכים שבהן יוכל להשתמש במאות מהנדסים, ככל שהביקוש למוצרים המסורתיים של החברה יורד.

תוכניתו היא להקים עסק ביטחוני המתמקד בכלי רכב קרקעיים אוטונומיים ובמערכות אנרגיה, עם יעד של כ-100 מיליון אירו בהכנסות שנתיות, סכום שווה-ערך לכ-117 מיליון דולר, עבור מגזר העסקים הכולל את הביטחון, שייצר בעיקר בגרמניה. "אנחנו לא צריכים להעסיק עובדים נוספים... אנחנו יכולים לעשות הכול עם האנשים שכאן", אמר וולנזון.

חברות תעשייתיות גדולות אחרות מבצעות מהלכים דומים, ומנצלות לצורך כך את המומחיות שלהן בבנייה בקנה מידה גדול ובניהול שרשראות אספקה ​​גלובליות מורכבות. ביקוש חדש זה מסייע לקזז את אובדן המשרות במגזר הרכב, שהגיע לכ-112 אלף מאז 2019, על פי ארנסט אנד יאנג.

שאפלר, ספקית רכב גרמנית גדולה, חתמה לאחרונה על הסכם עם הסטארט-אפ הביטחוני Helsing שבסיסו במינכן, כדי לסייע בהגדלת ייצור הרחפנים. הם מתכוונים לייצר 10,000 עד 20 אלף רחפנים בשנה, עם קיבולת שתאפשר להעלות את הכמות עד 100 אלף במקרה של משבר.

Trumpf, קבוצת הנדסת מכונות גדולה שבסיסה בדרום מערב גרמניה, הודיעה באוקטובר כי תשתמש במומחיות שלה בלייזרים כדי לבנות מערכות הגנה מפני רחפנים, ותחבור לקבוצת אלקטרוניקה מקומית.

השינוי הזה אינו שנוי היום במחלוקת כפי שהיה בעבר במדינה עם מסורת חזקה של פציפיזם לאחר מלחמת העולם השנייה. רוב הגרמנים תומכים בהגדלת ההוצאות צבאיות, גם אם חלקם מודאגים מן האפשרות שמגמה זו עלולה להפוך את המדינה למטרה, לדברי טימו גראף, סוציולוג במרכז להיסטוריה צבאית ומדעי החברה של הבונדסוור (הצבא הגרמני) בפוטסדאם.

 פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

מחפשים ניסיון צבאי

מרטין ברגרהאוזן, העוסק בהשמת עובדים בהמבורג, מחפש כעת מנהל פרויקטים עם ניסיון בארטילריה לעבודה עבור קבלן ביטחוני גדול במינכן. השכר, שנע בין 90 אלף ל-120 אלף אירו, דומה לזה של תפקידים דומים בתעשיית הרכב, הוא אמר. חברת ייעוץ גדולה פנתה לאחרונה לברגרהאוזן וחיפשה מספר אנשים עם ניסיון צבאי לעבודה על פרויקט רכש.

צמיחת תעשיית הביטחון היא חזרה אל העבר של גרמניה. החל מתחילת המאה ה-19, התיעוש הגרמני היה קשור קשר הדוק לתעשיית הנשק של המדינה. יצרנית הפלדה Krupp, שנוסדה בשנת 1811, הייתה חברת התעשייה הגדולה ביותר באירופה במשך רוב סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. היא הפכה לשם נרדף לכוח צבאי גרמני, ייצרה את תותח ה"ביג ברטה" במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומאוחר יותר בנתה טנקים ורכיבים לצוללות עבור הנאצים.

תעשיית הביטחון של גרמניה פורקה לחלוטין לאחר מלחמת העולם השנייה, והייצור הצבאי נאסר. אך החל משנות ה-50 החלה גרמניה לבנות מחדש באיטיות את תעשיית הצבא והביטחון שלה בתמיכת ארה"ב, ושימשה כמעין חומת מגן נגד ברית המועצות. "גרמניה, במובן מסוים, חוזרת לצורתה הישנה", אומר גראף, הסוציולוג.

בדיון בבית הלבן על תוכניות החימוש מחדש של גרמניה ביוני, עם הקנצלר פרידריך מרץ, הביע הנשיא טראמפ הסתייגות מסוימת ביחס לחימוש המהיר של גרמניה.

"אני לא בטוח שהגנרל (דאגלס) מקארתור (בכיר בצבא האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה) היה אומר שזה חיובי", התבדח טראמפ. "אני חושב שזה דבר טוב - אבל, אתם יודעים, עד נקודה מסוימת. תהיה נקודה שבה אגיד, 'בבקשה אל תתחמשו יותר, אם לא אכפת לכם'".