מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

הכותבים עורכי דין במשרד יוסף ישורון ושות מתמחים במקרקעין ותו"ב

המפקח על רישום מקרקעין דחה פרשנות מרחיבה לזיקת הנאה קיימת וקבע: זכות הגישה למקלט בדירת שכן מוגבלת לזמן אזעקה בלבד, ולא לכל תקופת "מצב החירום" במדינה.

המפקח על רישום מקרקעין בפתח תקווה, מאיר פורת (בסמכות שופט בית משפט שלום), פרסם פסק דין עקרוני המשרטט את גבולותיה של זיקת הנאה שנרשמה לטובת דייר לצורך הגנה בזמן חירום. פסק הדין ניתן בתיק בעניין הסכסוך שבין עמיר אמיר (התובע) לבין חגית וירון חי אביב (הנתבעים)

הרקע לסכסוך: הצדדים הם בעלים של דירות קוטג' בבית משותף בגבעת שמואל. בנסח הרישום של המקרקעין רשומה זיקת הנאה לטובת דירת התובע מזה כ־24 שנים (משנת 2000), הקובעת כי הוא נהנה מ"זכות גישה ומעבר דרך חלק מדירת הנתבעים לצורך כניסה למקלט ומחסה בשעת חירום". הסכסוך התגלע על רקע המצב הביטחוני מאז 7 באוקטובר 2023. התובע, שהסתמך על הזכות הרשומה מזה שני עשורים, טען כי הנתבעים חוסמים את דרכו, בעוד הנתבעים טענו כי התובע מפר את פרטיותם ועובר בחצרם גם כשאין סכנה מיידית.

השאלה משפטית שעמדה להכרעה במרכז ההליך המשפטי, פרשנות למושג זיקת הנאה בזמן חירום, האם הכוונה לפרשנות רחבה של המושג בזמן חרום או לפרשנות מצומצמת: כמו מעבר רק בזמן אזעקה.

טענות הצדדים: התובע טען כי לאור המצב הביטחוני והעובדה שזיקת ההנאה קיימת 24 שנים, יש לאפשר לו גישה חופשית למקלט בכל עת כדי להבטיח את הגנתו ואת תחזוקת המקלט.

החצר "שטח הפקר"

הנתבעים טענו כי פרשנות התובע הופכת את חצרם ל"שטח הפקר", פוגעת בזכות הקניין שלהם והופכת את זיקת ההנאה לזכות חזקה דה פקטו, בניגוד לדין.

ההכרעה: המפקח על המקרקעין מאיר פורת קיבל את עמדת הנתבעים וקבע פרשנות מצמצמת למונח שעת חירום. המפקח ערך הבחנה בין מצב לבין שעת חירום, בו הכוונה לזמן שבו יש צורך במחסה מיידי ולא למצב המשפטי הכללי במדינה. המפקח הדגיש בהחלטתו כי יש לפרש זיקת הנאה בזמן חירום על דרך הצמצום, כדי למנוע פגיעה בלתי ראויה בזכויות הקניין של בעל הנכס, מעבר למה שנדרש במטרה המקורית בזיקת ההנאה.

המפקח ציין בהחלטתו כי מתן זכות מעבר חופשית בשל מצב חירום מתמשך משנה את אופייה של זיקת הנאה והופכת אותה לנטל בלתי נסבל על הנתבעים.

לסיכום, המפקח פסק כי זכות המעבר תוגבל ל"שעת חירום ממשית" בלבד - מרגע הישמע אזעקה ועד 10 דקות לאחר סיומה. פסק הדין מהווה תזכורת לכך שגם זכויות ותיקות בטאבו כפופות לעקרון הסבירות ולצורך למנוע פגיעה בלתי מידתית בזכויות הקניין של השכנים.

בשל התנהלותו, חויב התובע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לנתבעים.

תיק מס' 6/721/24.