חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר, משה כחלון, בדרך להסדר טיעון ללא קלון בפרשה בה התגלו אי-סדרים חמורים בחברה הציבורית לאשראי חוץ-בנקאי, יונט קרדיט, אשר בה כיהן כיו"ר בתחילת העשור. אתמול חשף אבישי גרינצייג ב-i24NEWS כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון מקל עם השר לשעבר.

ככל שהמגעים להסדר יבשילו, והפרשה תסתיים מבחינתו של כחלון ללא קלון, הדבר צפוי לסלול את הדרך לחזרתו לפוליטיקה כבר לקראת הבחירות הקרובות. על-פי הערכות, כחלון אכן צפוי לחזור למערכת הפוליטית, ובאחרונה דובר על כך שהוא עשוי לחבור ליו"ר כחול לבן, בני גנץ, בריצה משותפת לכנסת.

● חשד למידע פנים במניה הלוהטת של תל אביב: פשיטה על משרדי ארית
● בלעדי | עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

המגעים להסדר טיעון נערכים אחרי שבפרקליטות ערכו באחרונה שימוע לכחלון לגבי חלקו במניעת דיווח ובהסתרת מידע מהדירקטוריון על אי-סדרים בסניף נצרת של החברה.

בספטמבר 2024 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על כוונתה להגיש כתב אישום נגד כחלון, בכפוף לשימוע.

אי-סדרים חמורים

יונט קרדיט, חברה ציבורית שעסקה בניכיון צ'קים ובהלוואות לעסקים קטנים, קרסה ב-2022 בעקבות גילוי אי-סדרים חמורים, והותירה אחריה חובות הנאמדים בכ-120 מיליון שקל.

כחלון, ששימש כיו"ר הדירקטוריון ביונט קרדיט החל מיוני 2021 ועד שהתפטר כעבור כשנה בעקבות התפוצצות הפרשה, חשוד בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

לפי החשד, כחלון ידע לאורך חודשים על היעלמותם של מיליוני שקלים מהסניף המרכזי של יונט קרדיט בנצרת, אך הורה לקצין הציות של החברה שלא לדווח על כך, ואף נטל חלק לצד בכירים נוספים בהסתרת המידע מהדירקטוריון. זאת, במטרה להימנע מהפרשה בדוחות הכספיים עבור הכספים החסרים - מה שעלול היה להוביל להורדה בדירוג האשראי של יונט קרדיט. כחלון אף חשוד כי גרם לכך שהדוחות הכספיים של החברה כללו מידע מטעה.

ניסיונות ההסתרה לכאורה לא צלחו בסופו של דבר. במאי 2022 עדכן קצין הציות את הדירקטוריון לגבי האירועים. בעקבות זאת מונה בודק חיצוני, והממצאים פורסמו לציבור. הבורסה השעתה את המסחר במניית יונט קרדיט וגרעה אותה מהמדדים, דירוג האשראי של החברה ירד, ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2020-2022.

ביחד עם כחלון זימנה הפרקליטות לשימוע את בעלי השליטה ביונט קרדיט - צחי אזר, שלמה אייזיק ושי פנסו - ובכירים נוספים בה. כחלון עצמו לא חשוד בכל הפרשות שבהן חשודים יתר בכירי החברה.

10 מיליון שקל נעלמו

לפי כתב החשדות שגיבשה הפרקליטות, עוד בתחילת 2022, מספר חודשים לפני שהדירקטוריון התוודע להיקף המשבר, קיבל כחלון עדכון מקצין הציות, יואב צבר, שלפיו בסניף המרכזי של החברה בנצרת חסרים 10 מיליון שקל - כולל המחאות שנעלמו בגובה 5 מיליון שקל.

לפי הקלטה שפורסמה ב"כאן 11", כחלון קיבל עדכון מבכיר בחברה, לפיו "יש לנו שם חוסר של כמעט 10 מיליון, שמתוכם 5 מיליון בכלל לא קיימים. אני מוטרד מאוד מהקטע הזה... אם הוא לא פותר את הבעיה מחר, צריך להוציא על זה דיווח, אני לא יכול להשאיר את זה ככה".

הפרקליטות טענה בכתב החשדות כי צבר גילה על החוסרים כבר ב-2020, ואלה היו ידועים לבעלי השליטה בחברה, שהסתירו אותם לכאורה מהדירקטוריון ומהציבור. אחד מבעלי השליטה, צחי אזר, טען כי ההמחאות נגנבו על-ידי מתפעלי הסניף, בעוד שאלה טענו כי הכסף הגיע לחברה הפרטית של בעלי השליטה.

לפי החשד, כחלון הנחה את צבר לפעול להקטנת החוסרים וביקש בעצמו מאזר להשיב 5 מיליון שקל - בקשה שאזר דחה וניאות להזרים 2.4 מיליון שקל בלבד. בגלובס אף פורסם בזמנו כי כחלון קיבל שלוש התרעות נוספות, בדואר אלקטרוני, במכתב מערך דין ומפי בעל שליטה נוסף, שלמה אייזיק, לגבי אי-סדרים בחברה.

מצגי שווא ומשיכות כספים אישיות

עם פרסום כתב החשדות נודע כי פרשה אחרת מיוחסת לשלושת בעלי השליטה - אזר, אייזיק ופנסו, וכן ליואב צבר, המשנה למנכ"ל, ליועץ החברה דוד בן נעים ולחברה עצמה - מתמקדת בעסקה מ-2020, שבמסגרתה הוקצו 2 מיליון מניות החברה הציבורית, בשווי 50 מיליון שקל, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה ולשני יועצים נוספים.

על-פי החשד, מטרת העסקה הייתה תשלום חובות האג"ח של בעלי השליטה בחברה הפרטית, ומתווה העסקה, שאושר במוסדות החברה, היה שונה באופן מהותי מהעסקה שבוצעה בפועל. כך, בעלי השליטה והיועצים, בסיועו של קצין הציות, הציגו לכאורה מצגי שווא למוסדות החברה הציבורית, וקיבלו לידם במרמה מניות בשווי של כ-50 מיליון שקל.

בכתב החשדות תואר כי העבירות נובעות מערבוב עסקיהם האישיים של בעלי השליטה - אשר היו בעלי השליטה גם בחברה הפרטית יונט - בעסקי החברה הציבורית. ערבוב זה העמיד אותם בניגוד עניינים ממושך.

בפרשה נוספת המתוארת בכתב החשדות, צחי אזר, בעל השליטה והמנכ"ל, חשוד במשיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בסך של כ-400 אלף שקל. לפי כתב החשדות, אזר עשה שימוש בכספי החברה באמצעות משיכת מקדמות על חשבון שכר או תשלומי בונוס אשר קוזזו באופן חלקי בלבד בדיעבד, על-ידי העברת כספים לבתו לצורך תשלום שכר הלימוד שלה בחו"ל, וחיוב החברה בגין הוצאותיו האישיות. הטבות אלה לא קיבלו את אישור החברה.

*** חזקת החפות: משה כחלון ויתר המעורבים בפרשה לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.