להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי
תקציר הבדיקה:
הטענה: הפירות והירקות התייקרו ב־20 השנים האחרונות כי האוכלוסייה גדלה, והתוצרת החקלאית לא
מה נכון:
● ב־20 השנים האחרונות הפירות והירקות התייקרו משמעותית יותר מסל הצריכה הכללי
● בתקופה זו האוכלוסייה גדלה במעל 40%
● באותה תקופה כמות הפירות והירקות הצטמצמה ב־13%
הציון: נכון
מרגישים שהפירות והירקות בסופר יקרים מדי? לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' יש הסבר די פשוט: "ב־20 השנים האחרונות האוכלוסייה הישראלית גדלה ב־30%, והתוצרת החקלאית נשארה אותו דבר - ולכן המחירים מאוד יקרים". במילים אחרות: הביקוש גדל, ההיצע קטן - והמחירים עולים.
זה אכן נשמע אינטואיטיבי, אבל האם זה גם נכון?
● סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%
● המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה
לפני שנדון במקור לבעיה, האם היא בכלל קיימת? ובכן, כן: ב־20 השנים האחרונות מדד מחירי הפירות והירקות עלה ב־80%, בעוד שמדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות עלה בתקופה זו רק ב־46% "בלבד". באופן ספציפי, בשני העשורים הללו מחירי הפירות הטריים עלו ב־138%, ומחירי הירקות הטריים עלו ב־100%.
אחרי שהבנו שהבעיה קיימת, אפשר לבחון את ההסבר של סמוטריץ'. בצד הביקוש, נראה כי האוכלוסייה באמת גדלה בעשרות אחוזים - אפילו יותר מהנתון שנקב בו סמוטריץ': משנת 2005 ועד 2024, אוכלוסיית ישראל גדלה מ־6.99 מיליון נפשות ל־10.07 מיליון - גידול של 44%.
ובצד ההיצע? כאן לא רק שכמות הפירות והירקות לא גדלה בתקופה זו, היא אפילו הצטמצמה. אם ב־2005 תפוקת הפירות והירקות הסתכמה ב־2.5 טונות, ב־2024 היא עמדה על 2.1 טונות - ירידה של 13%. בעוד שכמות הירקות דווקא עלתה ב־33%, כמות הפירות נחתכה בחצי: מ־13.4 מיליון טון ב־2005 ל־6.5 מיליון טון ב־2024.
למה זה קרה? היריעה קצרה מלהכיל את כל ההסברים, אבל אפשר לציין כמה גורמים משמעותיים. אחד מהם הוא שהשטחים החקלאיים הצטמצמו ב־11% בשני העשורים האחרונים: מכ־3 מיליון דונם דונם ב־2005 ל־2.6 מיליון דונם ב־2024.
בנוסף, על הייצור החקלאי מכבידים גם "מחירי התשומה" - כלומר המשאבים המשמשים לייצור התוצרת החקלאית (כמו: מים, זרעים, דשנים, מכונות לעיבוד וציוד השקיה). משנת 2005 ועד דצמבר האחרון, מדד מחירי התשומה החקלאית עלה ב־70% - הרבה מעבר לעליית המחירים הכללית (57%). בין התשומות שרשמו את העליות החדות ביותר בתקופה זו הן עלות העבודה השכירה (עלייה של 100%), דלק שמנים וחשמל (99%), דשנים וזבלים (94%) ומים (85%).
השורה התחתונה: דברי סמוטריץ' נכונים. ב־20 השנים האחרונות האוכלוסייה בארץ גדלה ב־44%, אך תפוקת הפירות והירקות ירדה ב־13%.
תחקיר: עדין קליין
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: כנס ירושלים של עיתון "בשבע"
ציטוט: "ב־20 השנים האחרונות האוכלוסייה הישראלית גדלה ב־30%, והתוצרת החקלאית נשארה אותו דבר, ולכן המחירים מאוד יקרים"
תאריך: 16.2
ציון: נכון
מה גורם לעליית מחירי הפירות והירקות בשנים האחרונות? לפי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', זה נובע מכך ש"ב־20 השנים האחרונות האוכלוסייה הישראלית גדלה ב־30%, והתוצרת החקלאית נשארה אותו דבר, ולכן המחירים מאוד יקרים". האם הוא צודק?
הנה הנתונים: סמוטריץ' טען לגבי שני עשורים אחורה, ולכן נתחיל להסתכל משנת 2005. מינואר 2005 ועד דצמבר 2025 מדד מחירי הפירות והירקות עלה (לפי נתוני מדדי מחירים לצרכן) בכ־79.8%, בעוד שמדד המחירים לצרכן ללא פירות וירקות עלה בתקופה זו רק ב־45.63%.
גם אם נשווה את המדדים לתקופה פחות ייחודית, שלא כוללת את המלחמה, נראה שהפערים נשמרים: ב־2022, "המשרוקית" כתבה בנושא והראתה שכבר אז המדד מחירי הפירות והירקות עלה בממוצע בכ־77% ביחס לרמתו בשנת 2000, אך מדד המחירים ללא פירות וירקות עלה ב־33% בלבד. המגמה חריפה יותר בכל הנוגע לפירות: מדד מחירי הפירות הטריים ב־2019 עלה (בממוצע) ב־101% ביחס לשנת 2000, בעוד מדד מחירי הירקות הטריים עלה ב־78%.
וכמה התייקרו פירות וירקות טריים בתקופה שעליו בוחן סמטריץ'? פירות טריים עלו ב־137.78%, וירקות טריים עלו ב־100.1%.
אחת התובנות הכלכליות הבסיסיות הן שהמחיר נקבע על־פי ביקוש והיצע. זה נשמע טריוויאלי, אך איך נראים צדדי הביקוש וההיצע בכל הנוגע לצריכת פירות וירקות בישראל? בצד הביקוש, אוכלוסיית ישראל גדלה ב־45.58% משנת 2005 ועד 2025 (מ־6.99 מיליון ל־10.177 מיליון נפשות) - אחוז יותר גדול מה־30% שקבע סמוטריץ', מה שכמובן הגדיל את הביקושים לצריכת פירות וירקות. אולם צד ההיצע לא גדל באותו באותו קצב. למעשה, צד ההיצע כמעט שלא גדל כלל.
משנת 2005 עד 2024 (אין נתונים על 2025) תפוקת הפירות ההדר ירדה ב־30%, כאשר תפוקת שאר הפירות ירדה ב־71%. סך הפירות ב־2005 (הדר והשאר יחד) עמד על 1,344.2 אלפי טונות, כאשר ב־2024 זה עמד על 652.9 אלפי טונות. באותו תקופה, ירקות עלתה ב־33% - מ־1,118.8 אלפי טון ל־1,488.4 אלפי טון. כך שבסך־הכול יש ירידה של 13.06% בתפוקת פירות וירקות: מ־2,463 אלפי טונות פירות וירקות ב־2005 ל־2,141.3 אלפי טונות ב־2024.
בישראל ישנה תלות גדולה בייצור מקומי. כך, כשמסתכלים על העלייה במחירים במשקפיים הללו, היא נראית קצת פחות מפתיעה. כלומר, התמונה יותר גרועה ממה שסמוטריץ' מציב: לא רק שאין עלייה בתפוקה המקומית, אלא יש פה ירידה.
אז למה ההיצע לא גדל? טענה אחת אומרת שהשטח החקלאי במדינת ישראל קטן. ובכן, מתברר שזה נכון: השטח החקלאי במדינת ישראל קטן בכ־10.72%. בשנת 2005 הייתה כ־2,957 אלפי דונם חקלאים, וב־2024 היו רק 2,640 אלפי דונם חקלאים בישראל.
ולא רק השטחים החקלאיים מצטמצמים, אלא, כפי שהראנו בכתבה הקודמת, גם המועסקים (הישראלים) בחקלאות: מ־90 אלף מועסקים בשנת 1954, ירדנו לפחות מ־38 אלף בשנת 2020. ובהתאמה, אחוז המועסקים בחקלאות מסך המועסקים ירד מכ־18% בשנת 1954 לפחות מ־1% ב־2020. נכון שלתחום נכנסו גם עובדים זרים רבים, בטח בהשוואה ל־1954, אך גם הם לא מצליחים לכסות על הירידה במועסקים.
עניין נוסף שבוודאי מכביד על המחירים הוא מה שמוגדר בשפה המקצועית "מחירי התשומה". אלה המשאבים המשמשים לייצור התוצרת החקלאית כמו: מים, זרעים, דשנים, מכונות לעיבוד וציוד השקיה. משנת 2005 ועד דצמבר האחרון, מדד מחירי התשומה החקלאית הכללי עלה ב־70.33% - הרבה מעבר לעליית המחירים הכללית (במדד המחירים לצרכן) שעלה רק בכ־57% בתקופה זאת. בין התשומות שרשמו את העליות החדות ביותר בתקופה זו הן עלות העבודה השכירה (עלייה של 99.92%), דלק שמנים וחשמל (98.62%), דשנים וזבלים (93.82), וגם מים (85.18%).
ביולי 2023, מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) פרסם מחקר על ענף החקלאות בישראל. בדוח נכתב כי "התכווצות ענף החקלאות בכלכלה נגרמה, בין היתר, כתוצאה מרגולציה בכמה ענפים (חלב, ביצים, דבש), המקטינה את הייצור בשילוב עם מכסי מגן גבוהים המובילים לכמות ייצור נמוכה ולרמת מחירים גבוהה".
ואף יבוא לא בהכרח עזר, כפי שמוסבר: "אפשר לראות שבמוצרים בהם משקל היבוא גבוה יחסית (תפוחי עץ, אגסים ושקדים), מדד המחירים לצרכן עלה בשנים 2010 עד 2022 בשיעור מתון לעומת ענפים בהם משקל היבוא נמוך יחסית (מלפפונים ועגבניות)".
הדוח גם מראה שמחירי הפירות והירקות עלו בארץ יחסית ברמה יותר גבוה מאשר באיחוד האירופי.
לסיכום, האוכלוסייה בארץ גדלה ב־45.58% ב־20 שנים האחרונות, אך תפוקת הפירות והירקות ירדה ב־13.06%. לכן, דבריו של סמוטריץ' נכונים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
