המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

אישי: בת 53, בזוגיות + 2, גרה ברעננה
מקצועי: מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

● פורטפוליו | הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30
● פורטפוליו | הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

● ילדות ומשפחה: נולדתי בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן. סבי היה מנהל רפואי של קופת חולים בעיר, וכילדה ביליתי איתו לא מעט זמן בחתימות על מרשמים של מטופלים. סבתי הייתה אחות במרפאה. אבי היה פרופסור למתמטיקה ומדעי המחשב, הוא מת בגיל 68 מדום לב. אמי, לעומת זאת, הייתה מעצבת השיער הכי מפורסמת בעיר. תמיד הייתי תלמידה מצטיינת, אבל גם שובבה. היה חשוב לי להוביל, להשפיע וגם לא להסכים עם כל דבר, ובברית המועצות זה קשה לא להסכים עם המורים והמנהלים.

● לימודים: לאחר בית הספר התחלתי לימודי מיילדות בקולג', וסיימתי את השנה הראשונה בהצטיינות. אלא שאז נפלו החומות ועלה גורבצ'וב, ואמי קיבלה החלטה מהירה שנעלה לישראל. עלינו רק אמא, אחי הקטן ואני. הוריי התגרשו עוד לפני כן. אבא שלי עזב לניו יורק ונולדו לו ילדים נוספים.

● עולה חדשה: כשעלינו הייתי בת 18. לא ידעתי עברית או משהו על ישראל. יצאנו מהמטוס ישר לתוך אוויר לוהט ואמרתי לאמא: "לא נראה לי שאני יכולה לחיות פה, אני לא יכולה לנשום". בשדה התעופה רשמו אותי כאנז'לה (ולא אנג'לה) בתעודת הזהות - טעות שלקח לי שנים לתקן.

● סיעוד בפעם השנייה: רציתי להמשיך ללמוד להיות מיילדת, אבל אמרו לי: חמודה, זה לא עובד ככה בישראל, את צריכה פסיכומטרי, להתקבל לאוניברסיטה, להשלים לימודים שלוש-ארבע שנים. הרגשתי שהורסים לי את החלום. אבל התקבלתי לאוניברסיטת תל אביב ולמדתי גם בבית החולים באיכילוב, עד שסיימתי תואר ראשון בסיעוד.

● פגע וברח: קצת לפני שהתחלתי את הלימודים כאן אח שלי עבר תאונת פגע וברח קשה מאוד, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך. הוא יצא מזה בשלום, אבל שם נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. התאכזבתי מאוד כשהודיעו לי בתל השומר שאין כרגע מקום במחלקה.

● קידום אחר קידום: אז התחלתי לעבוד כאחות במחלקה הגינקולוגית בתל השומר. בתוך שנתיים התמניתי לאחות אחראית במיון נשים. משם עברתי לנהל את המערך האורתופדי. תוך כדי עבודה סיימתי תואר שני בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה ובהמשך עשיתי דוקטורט במנהל מערכות בריאות.

● ראשת מחוז: אחרי 14 שנים בתל השומר הציעו לי להיות סגנית אחות מחוזית בקופת חולים מכבי. בהתחלה זה הרגיש לי נורא משעמם, אבל זה היה תפקיד יחסית גדול. מחוז זה משהו כמו 600 אלף תושבים, עם הרבה מרפאות. אמרתי לעצמי שאצא לשנה, אתנסה ואחזור, אבל נשארתי 15 שנה. שימשתי שם כאחות הראשית של הקופה ואחר כך כראשת מחוז בשרון - תפקיד בכיר שחולש על 2,400 עובדים ותקציב של יותר מ־4 מיליארד שקל.

● מספר אחת: מוניתי לתפקיד מנהלת אסותא ראשון לציון בקיץ 2023, והיה ברור שהאתגר הגדול יהיה הקמת בית החולים החדש בעיר. אמרו לי שבתוך שנה הוא ייפתח, אבל אז בא 7 באוקטובר ומיד אחר כך המלחמה. נכנסתי לתפקיד ב-1 בינואר 2024, בימים שבהם ראשון לציון ספגה כל הזמן התקפות טילים ורקטות. גיליתי צוות עם חוסן מטורף, שנלחם על שמירת רצף הטיפול. אני מנהלת כיום גם את המרכז הרפואי שלנו ברעננה ואנהל גם את המרכז בנתניה, שנפתח בשנה הקרובה.

● בית החולים החדש: בית החולים (שיחליף את הנוכחי) מוקם בהשקעה של חצי מיליארד שקל על שטח של 35 אלף מ"ר, ובינואר 2027 אמורים להיקלט מטופלים ראשונים. אני בוחרת את הצבע של הקרמיקה וגם את הטכנולוגיה לניתוחים. ניתן מענה לכל קופות החולים, 97% מהמטופלים שלנו יגיעו מהרפואה הציבורית. יש לנו כיום כ־13 אלף ניתוחים בשנה, ונגדל ב-50%. נגדל גם ב-30% בכוח האדם לכ־420 עובדים שכירים ו־250 רופאים עצמאים.

● פרשת החלפת העוברים: החלפתי מנהל שהיה פה 17 שנה (איזי בן עזרא, שהועבר מתפקידו כעשרה חודשים לאחר שנחשפה הפרשה - ד"א). האירוע הזה טלטל את כל רשת אסותא. אחת המשימות החשובות שלי הייתה לוודא שאנחנו עובדים בצורה הכי בטוחה ובוחנים את עצמנו כל הזמן. לשמחתי, הזוגות ממשיכים לבחור בנו וגם כיום יש פה זמני המתנה ארוכים מאוד. עבדנו קשה כדי להבטיח שאירוע כזה לא יחזור על עצמו.

● פרטי מול ציבורי: אני לא מכירה את הטענה שהמגזר הפרטי לוקח כוח אדם מהמערכת הציבורית. יש לי רופאים שעובדים גם אצלנו וגם שם. מומחים רוצים לבוא לנתח באסותא. זה סוג של תו איכות עבורם. בסוף המטרה היא משותפת.

● אחות מנהלת: ניהול זה ניהול ובכל מקרה יש לצדי רופא ראשי, שמקבל את ההחלטות הרפואיות. אני מרגישה בנוח מאוד בתפקיד.