מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

"יש תחושה מאוד חזקה בציבור של הצלחה, לפחות בשלב הראשון של המערכה", כך אומרת שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה בדסק הלקוחות העסקיים של פעילים ניהול תיקי השקעות, לנוכח העליות החדות ביום שני בבורסה בת"א. שטיינר ממשיכה להעדיף את הבורסה המקומית על האמריקאית גם קדימה: "בהינתן רמות המחירים, השוק הישראלי כיום אטרקטיבי יותר להשקעה ביחס לשוק האמריקאי. אחרי המלחמה, בהנחה שהתוצאות יישארו טובות, נתוני המאקרו של ישראל ימשיכו להשתפר ואף יואצו".

● "עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו
● שאלות ותשובות | העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

שטיינר גדלה לאב שכיהן כסגן מנהל סניף בנק ועסק בשוק ההון, ו"זה עורר בי סקרנות שהפכה עם השנים למקצוע". היא החלה את דרכה בחבר הבורסה "פועלים סהר", וכבר 20 שנה מנהלת השקעות ב"פעילים".

היא מדגישה ש"השווקים בישראל ובארה"ב כבר לא נסחרים ברמות התמחור הנוחות של העבר, אך עדיין קיימות הזדמנויות בסקטורים ובמניות ספציפיות שטרם מיצו את הפוטנציאל". נציין שמאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מדד ת"א 125 השלים עלייה של 127%, כפול ממדד S&P 500.

באשר לישראל, להערכתה השלב של 'אחרי המלחמה' רק יסייע לבנק ישראל להוריד עוד את הריבית, מה שתכנן ממילא לעשות. "תהיה צמיחה חזקה, בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות. השקל החזק והתמתנות האינפלציה צפויים לתמוך בהמשך ירידת הריבית".

הדירוג של ישראל יעלה

ומה באשר לדירוג של כלכלת ישראל? שטיינר מעריכה כי "בהנחה שזו תהיה מערכה מוצלחת עבור ישראל, חברות הדירוג יסתכלו עלינו אולי קצת אחרת, וישקלו להעלות דירוג".

בטווח ארוך יותר, היא מציינת לטובה גם את המעבר למסחר ביום שישי ואת הצטרפותה של ענקית הסייבר פאלו אלטו לשוק המקומי. "שני אלה צפויים להגדיל את האטרקטיביות של שוק המניות המקומי בעיני משקיעים זרים ולהזרים אליו הון חדש, לצד חזרה ממסלולים עוקבי S&P 500 למסלולים כלליים, וירידה באטרקטיביות של הקרנות הכספיות ככל שהריבית יורדת".

מנגד, בארה"ב שטיינר חוששת מ"המכפילים הגבוהים בסקטור הטכנולוגיה, וגם שההשקעות המסיביות בבינה מלאכותית (AI) לא יצדיקו את עצמן כלכלית בטווח הקרוב, וכמו כן מאינפלציה 'דביקה' שעלולה לעכב את הורדות הריבית. כשמנטרלים את סקטור ה־AI, הצמיחה במשק האמריקאי נראית מתונה בהרבה".

באשר לשוק האג"ח, היא מעריכה שלמרות רווחי הון ניכרים שכבר התרחשו בשנה האחרונה (בעקבות התחלת ירידת הריבית), "שוק האג"ח עדיין אטרקטיבי. אפשר לקבל גם עכשיו 4% תשואה נומינלית, רמה אטרקטיבית מאוד בהשוואה לאלטרנטיבות סולידיות אחרות, כמו למשל התשואה הממוצעת משכר דירה". עם זאת היא מציעה להיצמד לאג"ח קונצרניות בדירוג גבוה, מאחר שמרווח התשואה מאג"ח ממשלתיות נמצא ברמות שפל היסטוריות.

בבואה להציע תיק למשקיע סולידי, שטיינר מקצה 18% למניות בישראל ו־12% למניות בחו"ל. ברכיב האג"ח היא נותנת 40% לאג"ח קונצרניות ו־30% לאג"ח ממשלתיות, עם הטיה קלה לשקליות (60%) על חשבון האפיק הצמוד למדד. מח"מ התיק (משך חיים ממוצע) הוא 5.5 עד 6 שנים.

בתיק האגרסיבי היא מציעה להקצות 30% למניות בישראל ו־20% למניות בחו"ל. את ה־50% הנותרים היא מקצה לאג"ח קונצרניות.

נדל"ן, אנרגיה ושבבים

בזירה המקומית שטיינר סבורה שירידת הריבית תעשה טוב לתחומים כמו נדל"ן מניב ואנרגיה מתחדשת. "הפחתת עלויות המימון צפויה לשפר ישירות את רווחיות החברות בנדל"ן המניב ולהוביל לרווחי שיערוך.

"במקביל, הצמיחה המואצת הצפויה במשק תתמוך בביקוש למשרדים ותשפר את הפדיון במרכזי המסחר", להערכתה. באשר לאנרגיה המתחדשת היא מסבירה כי "ירידת הריבית משפרת את שולי הרווחיות של הפרויקטים, בעוד שהוזלת הפאנלים הסולאריים והאגירה כבר ביססה את היתרון התחרותי של הסקטור, מול תחנות הכוח הקונבנציונליות. בטווח הארוך, להערכתי, המשך מגמת ירידת העלויות רק תרחיב את היתרון הזה ותאיץ את שילוב האנרגיה הירוקה בתמהיל הייצור העולמי".

תחום נוסף שעליו היא ממליצה בישראל הוא שותפויות הגז הטבעי. מבחינתה הן "עוגן סולידי בתיק, בזכות תזרים מזומנים יציב המבוסס על חוזים ארוכי טווח, כשהגידול הצפוי בהיקפי יצוא הגז מישראל צפוי לחזק את מעמדן". לבסוף היא ממליצה להיחשף בישראל למניות השבבים, שכן "הסקטור מציע שילוב בין חברות ציוד לבדיקה ומדידה כמו נובה וקמטק, לבין חברות ייצור כמו טאואר. זה מאפשר חשיפה מגוונת לשרשרת הערך של תעשיית השבבים העולמית, דרך חברות ישראליות מובילות".

הענף שיתחזק גם בעולם

בחו"ל שטיינר מתמקדת בשלושה סקטורים. תחום הביופארמה אטרקטיבי להערכתה במונחי מכפילים (כלומר זול ביחס לשאר הסקטורים), ו"נהנה מרוח גבית של מגמות דמוגרפיות כמו הזדקנות האוכלוסייה ומהצלחת תרופות ההרזיה. פוטנציאל נוסף טמון בשילוב ה־AI בתהליכי המחקר - אם הטכנולוגיה תצליח לשפר את סיכויי ההצלחה בפיתוח תרופות, הסקטור עשוי להיות אחד הנהנים המרכזיים מהמהפכה".

גם בחו"ל היא מציעה להיחשף לתחום השבבים וחומרה, כיוון ש"הן הנהנות הישירות והמיידיות מהשקעות עתק בתשתיות ובחומרה מצד ענקיות הטכנולוגיה". ולבסוף אי אפשר שלא לחזור למלחמות, ולכן היא מציינת את התעשיות הביטחוניות, בדגש על הצורך ההולך וגובר בהתחמשות במדינות אירופה וכאלו הגובלות בסין. הסקטור ימשיך להערכתה "להציג צמיחה יציבה וחזקה בטווח הארוך".

ומה באשר לשקל שנסחר בפחות מ־3.08 שקלים לדולר, רמות שיא של עשרות שנים? כאן שטיינר מעריכה שהמטבע המקומי "ימשיך להפגין עוצמה ויישאר סביב הרמות הנוכחיות, ואולי אף יתחזק מעט. זאת הודות לעודף בחשבון השוטף, יצוא הגז המתגבר ואקזיטים של חברות הייטק, וכן העליות בשוק האמריקאי". מה שעשוי לשנות את הכיוון זה "ירידות חדות בוול סטריט", או אם "נגיד בנק ישראל יפתיע בהורדת ריבית אגרסיבית יותר מהצפוי, כדי להחליש את השקל ולסייע ליצואנים שסובלים מהמטבע החזק".