המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

שבוע המסחר בת"א נפתח בעליות שערים חדות, חרף המערכה מול איראן והתקיפות נגד יעדי חיזבאללה בלבנון. מהלך דומה נרשם בימי סבב הלחימה הקודם מול איראן (מבצע "עם כלביא") בחודש יוני האחרון, אז קפצו מדדי הבורסה והציתו ראלי בשווקים.

על פי ההערכות, בדומה למערכה הקודמת מי שעומדים מאחורי העליות הנוכחיות הם המשקיעים העצמאיים (ריטייל) הישראלים. הללו היוו עוגן משמעותי במגמה החיובית בבורסת ת"א בשנה האחרונה, וביתר שאת במהלך מבצע עם כלביא. באותם ימים אלו הפגינו חוסן משמעותי ביחס למערכה הצבאית, בזמן שהשחקנים הגדולים, הגופים המוסדיים והמשקיעים הזרים, הציגו חוסר עקביות במהלך השנה החולפת.

● המשקיעים האופטימיים בעולם? מאחורי היום הבלתי נתפס בבורסה
● למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

משקיעי הריטייל הם אותו ציבור המשקיע בבורסה באופן עצמאי באמצעות פלטפורמות המסחר של הבנקים ובתי ההשקעות. על פי מחקר שפרסמה לאחרונה הבורסה, גילם הממוצע בעת תחילת המסחר עומד על 29, ומעל מחציתם החלו להשקיע בחמש השנים האחרונות. מדובר בצעירים שבחלקם הגדול טרם חוו מפולת משמעותית בשוק המניות, ומכאן גם החשש שחלקם אולי קיבלו את הרושם שהשוק תמיד עולה.

המשקיעים "התבגרו"

עליות השערים החדות בת"א בימי מבצע עם כלביא אשתקד, הצליחו להפתיע לא מעט פעילים בשוק ההון. מדדי המניות המובילים, ת"א 35 ו־90, זינקו תוך שמונה ימים בכ־6% ו־12% בהתאמה. בדיעבד התברר כי מי שהניעו את העליות היו משקיעי הריטייל.

נתוני הבורסה מלמדים כי במהלך 12 ימי המבצע, ובחודש שלאחר מכן (מפרוץ המלחמה באמצע חודש יוני ועד סוף יולי) רכשו משקיעי הריטייל הישראלים מניות בהיקף של כ־4.8 מיליארד שקל. בסיכום השנה החולפת רכשו אותם משקיעים מניות בבורסה בת"א בהיקף כולל של 14 מיליארד שקל (נטו). בניגוד ליתר השחקנים הגדולים בשוק (המוסדיים והזרים), המשקיעים הפרטיים רכשו מניות ברציפות כמעט לכל אורך השנה שעברה.

"אם בעבר, בעתות מלחמה היינו רגילים שמשקיעי הריטייל ישר נלחצים ורצים למכור, וראינו עלייה בתנודתיות וירידה במניות, הרי שבשנים האחרונות המשקיעים התבגרו", אומר אושר טובול, מנכ"ל מיטב טרייד. "היום משקיע הריטייל הוא דווקא זה שמשכיל לנצל ירידות וקונה. וכשהשווקים מתחילים לעלות, הוא צובר את הביטחון וממשיך לקנות עם העליות קדימה. הם הבינו שבדרך כלל כשיש עלייה באי־ודאות, במצבים כמו מלחמה, הסיכון הוא קצר טווח. ואם מסתכלים לטווח ארוך יותר, מבינים שזה עשוי להפוך לסוג של הזדמנות".

גם עמית גוריון, סמנכ"ל מסחר עצמאי באי.בי.אי בית השקעות, רואה התבגרות של משקיעי הריטייל, "שמבינים שאירועים כאלה חיוביים לשוק המקומי. כל עוד בסך הכול יש הצלחה צבאית, ופרמיית הסיכון של ישראל יורדת - זה חיובי לשוק, ומשקיעי המסחר העצמאי פועלים בהתאם. ראינו את זה כבר ב'עם כלביא', כשאלה לא נבהלו מתנודתיות ונהנו מהעליות. המשקיעים של השנים האחרונות מבינים שהשוק זה 'משחק לטווח ארוך'".

לדברי טובול ממיטב טרייד, לצד זיהוי ההזדמנויות המשקיעים הפרטיים מושפעים בעיקר ממצב הרוח מסביב. "בתחילת מלחמת חרבות ברזל הייתה עלייה משמעותית באי־ודאות, וראינו מכירות וירידות חזקות. אני חושב שיש קשר ישיר בין החוסן שלנו להתמודד עם מצבים ביטחוניים, לשוק המניות. כשחוזר הביטחון ורואים ש'השד לא נורא', אז גם חדוות הקנייה חוזרת.

"אני חושב שהמגמה הזאת תימשך קדימה. המשקיעים ירצו לראות איך המלחמה מתקדמת. כרגע זה נראה טוב, ונוצרה פה הזדמנות להסיר איומים מעלינו. ככל שזה יתמשך, סוחרי הריטייל ימשיכו להיכנס לבורסה", מעריך טובול, "וזרימת הכסף תימשך, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון".

"הזרים רואים הזדמנות"

בזמן שמשקיעי הריטייל המקומיים הגדילו את החזקותיהם בבורסה בזמן מבצע עם כלביא, הרי שבקרב המשקיעים הזרים המגמה הייתה הפוכה. לאחר שהדירו את רגליהם מהשוק הישראלי במשך תקופה ארוכה, שהחלה ברפורמה המשפטית ונמשכה בתחילת מלחמת חרבות ברזל, הזרים חזרו לקנות מניות ישראליות. אלא שבתקופה שלאחר המערכה הקודמת מול איראן הם מכרו מניות בכ־2 מיליארד שקל. מגמה זו התהפכה פעם נוספת לקראת סוף 2025, שאותה סיימו הזרים עם רכישות (נטו) בהיקף כ־4.4 מיליארד שקל.

בשוק יש מי שמעריכים כי הפעם המשקיעים הזרים עשויים לנהוג אחרת. "גם אצל הזרים יש אפקט של התנרמלות", אומר רמי דרור, מנכ"ל ווליו השקעות מתקדמות. "התקיפה הראשונה (עם כלביא, א"ג) יצרה הלם מסוים וחששות לגבי מה יהיה. אבל אני חושב שכמו שאנחנו כבר די הסתגלנו, גם המשקיעים הזרים מתרגלים ויודעים לקרוא את המפה, ומבינים שיש פה יותר הזדמנות מאשר סיכון".

לדברי דרור, גם בקרב המשקיעים הזרים "יש איזו בגרות והבנה שדווקא האירועים האלה מייצרים הזדמנויות, ואף אחד לא רוצה לפספס אותן. אולי גם העובדה שהאירועים קרו במהלך סוף השבוע נותנת להם זמן לעכל ולעבד את המצב.

"לכן, אני מעריך שלא צפויה פאניקה בקרב המשקיעים הזרים, אלא להפך - הצטרפות למשקיעים המקומיים שכבר רצים ומגדילים החזקות בשוק הישראלי".

מה יעשו המוסדיים?

השחקן השלישי שפועל בבורסה, לצד משקיעי הריטייל והזרים, הם הגופים המוסדיים, מנהלי החסכונות והשקעות הציבור בישראל. עד למבצע עם כלביא ובמהלכו אלו היוו תמונת מראה למשקיעים הזרים.

לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הם אספו את המניות בבורסה המקומית, ובמחצית הראשונה של 2025 הם מימשו מניות בהיקף של כ־2 מיליארד שקל. בעקבות המערכה בחודש יוני הקודם, הגופים חזרו לקנות בהיקף של כ־1.2 מיליארד שקל, וסיימו את השנה עם רכישות (נטו) בהיקף כולל של כ־3.3 מיליארד שקל.

בשוק מעריכים שהמגמה תימשך גם על רקע המערכה מול איראן, ושהמוסדיים לא ימהרו למכור גם במקרה שבו המחירים יעלו. "אני לא רואה את המוסדיים מקטינים החזקות בשוק הישראלי", מעריך רמי דרור מווליו. "אני חושב שפרמיית הסיכון של ישראל השתנתה, ונוסחת שיווי המשקל כתוצאה מכך משתנה. אם היה כדאי עוד לפני כן להיות בהחזקת יתר בישראל, אז עכשיו ביתר שאת. הרבה מהציפיות החיוביות בהחלט מתממשות, ויש עוד מקום לעליות.

"מה גם, שאני לא רואה כרגע אלטרנטיבה עדיפה, משני טעמים: קודם כל, צריך לזכור שההשקעות המקומיות של המוסדיים הן שקליות, כך שיש בזה יתרון מאוד משמעותי לנוכח ההתחזקות של השקל. שנית, אני חושב שאף בורסה בעולם לא זולה כרגע, בטח לא של ארה"ב, שמתמודדת עם חשש מאוד גדול סביב הבינה המלאכותית (AI)", לדברי דרור. "רמת המכפילים בעולם היא גבוהה, ופה בישראל יש סיפור חיובי שעדיין לא מוצה, כך שאני לא רואה את המשקיעים המוסדיים מקטינים כרגע החזקות בישראל", הוא מסכם.