שופטי בג"ץ המליצו לבטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום (א') בשידור חי, בפעם השנייה, בעתירות שהוגשו נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הדיון התקיים לאחר שהוצא צו על-תנאי שדרש מהמדינה להסביר מדוע לא יבוטל מינויו של אליהו.

בתום הדיון השופטים המליצו לבטל את מינויו של אליהו למנהל רמ"י ולהשיב את ההחלטה על המינוי לוועדת האיתור, שתראיין שוב את שלושת המועמדים הסופיים, ובהם אליהו, וזאת לאחר החלפת שניים מחבריה. נקבע כי הצדדים ישיבו להחלטה תוך 48 שעות. השופטת יעל וילנר ציינה כי "ההחלטה לוקה בלא מעט פגמים, ויש פגמים שאי-אפשר להבליג עליהם".

● עתירה לבג"ץ: למנוע מהחשכ"לית לעסוק באדלטק ובפרויקט שורק
● 20 שנה לחוק הייצוגיות: תביעות הצרכנות מובילות ולמה דיני התחרות במקום אחרון

אליהו כיהן לפני המינוי כראש מינהל ההתיישבות במשרד הביטחון, ייסד את עמותת רגבים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והיה מנכ"ל המועצה האזורית מטה בנימין.

העותרים טוענים לפגמים בהליך המינוי - מתנאי הסף, דרך הרכב ועדת האיתור ובמסקנות הוועדה. בין היתר נטען כי תנאי הסף לתפקיד הונמכו באופן דרמטי ביחס לניסיון במספר העובדים שניהל והיקף התקציב.

לעמדת העותרים, יש לבטל את הבחירה באליהו, מאחר שמדובר במינוי פוליטי הנגוע בניגוד עניינים בשל קשריו החבריים והמשפחתיים של אליהו עם השר בצלאל סמוטריץ.

בא-כוח הממשלה: לפי הוועדה אליהו הוא המועמד המתאים ביותר

עו"ד דורון טאובמן, המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו, את שר האוצר סמוטריץ' ואת שר הבינוי השיכון חיים כץ, טען כי יש לדחות את העתירות. "מהרגע הראשון, מיד בתום הראיונות, היה ברור לחברי הוועדה שהמועמד המתאים ביותר הוא מר אליהו", אמר.

השופט עופר גרוסקופף הדגיש את הקושי בכך שוועדת האיתור העלתה שלושה מועמדים, בהם אליהו, להחלטת השרים, כאשר אליהו נדרש לכישורים מיוחדים, בשל הזיקה שלו לשר סמוטריץ'. "הוועדה מביעה תפיסה - לאף אחד מהם אין את העדיפות המוחלטת שמצדיקה להעלות רק אותו". על כך השיב עו"ד טאובמן: "זו הנחה של אדוני. הוועדה אומרת שאליהו הוא המועמד המתאים ביותר".

השופטת יעל וילנר עמדה על הקושי בהליך בוועדת האיתור והתייחסה למקצה השיפורים שנעשה לדבריה. "אם יש לו (לאליהו) כישורים מיוחדים מובהקים - זה היה צריך להעלות בשלב הראשון. אם הוועדה לא השתכנעה בחלק הראשון, ולכן פנתה אליו - יש קושי".

וילנר הוסיפה כי הוועדה ערכה מקצה שיפורים: "פנו אליו ושאלו, בנוסף לכל מה שאמרת בראיון ובכתובים - זה לא מספיק לנו. זו המשמעות של הפנייה אליו".

וילנר הוסיפה כי קיים קושי בכך שפנו רק לאליהו לברר את הכישורים הנוספים. השופט חאלד כבוב ציין בהמשך לכך "בעל הזיקה זוכה ליתרון אבסולוטי על המועמדים האחרים".

עו"ד טאובמן התייחס גם לטענה כי חברת ועדת האיתור פרופ' עדית סולברג לא יכלה לשבת כחברת ועדה, כפי שטוענת היועצת המשפטית לממשלה. טאובמן טען כי פעילותה של סולברג בחברה שבבעלות בן זוגה, המספקת שירותי בקרה למשרדי ממשלה, לא פוסלת אותה מלשמש כחברת ועדה. "אני לא חושב שהיה פה חוסר גילוי בתום-לב, ושהעניין שהתברר קודם למינוי יש איתו בעיה", אמר.

השופט גרוסקופף אמר בנוגע לסולברג: "היא מעורבת בפעילות של החברה. החברה בבעלות של בעלה, אבל זה לא עסק של בעלה שהיא לא מעורבת בו. היא מעורבת בצורה אקטיבית".

סוגיית "הכישורים המיוחדים"

השופטים הקשו על נציג הממשלה עו"ד טאובמן על כך שוועדת האיתור פנתה רק לאליהו לקבל ממנו מידע על "כישורים מיוחדים" שיש לו (הנדרשים למי שהוא בעל זיקה לגורם הממנה). "אם פונים ומאפשרים שלב נוסף בכישורים מיוחדים - אז היה צריך לאפשר זאת לכל המועמדים", אמרו.

השופטת וילנר שאלה: "אולי גם ליתר המועמדים יש יתרונות שהוחבאו מהם? איך יכול להיות שהמידע, אם היה בפני הוועדה, לא הביא לפער מובהק בין אליהו לבין האחרים?".

עו"ד טאובמן השיב: "אנחנו לא שמים את עצמנו במקום הוועדה. הם ראו בזה פער מובהק מהתחלה".

השופטת וילנר ציינה כי "נקודת המוצא היא שיש זיקה מובהקת (בין אליהו לשר סמוטריץ' הממנה), והשאלה המשפטית היא האם יש לאליהו כישורים מיוחדים".

השופט כבוב תהה על הטיפול המהיר בו נחתם המינוי על-ידי ראש הממשלה והשרים סמוטריץ' וכץ, שאישרו את המינוי: "היה טיפול מהיר של פחות מיממה. בחינה משפטית של שלוש סוגיות מאוד נכבדות, וההחלטה נחתמה תוך 24 שעות - זה לא שגרתי".

השופט גרוסקופף אמר: "ברגע שהם אומרים שהם מסתמכים על עבודת ועדת האיתור, אז אנחנו צריכים לבחון שההתנהלות הייתה תקינה".

השופטת וילנר התייחסה לציונים של חברי ועדת האיתור: "רק שניים סבורים שיש לאליהו יתרון, השלישי שווה, ושניים סבורים שלמישהו אחר יש יתרון עליו".

עו"ד ירון קוסטליץ, המייצג את אליהו, השיב: "מבחן הכישורים העודפים הוא לא בציונים. אלה שני שלבים שונים". הוא גם טען כי לאליהו יש הסתמכות על ההחלטה למנותו, וכי לכל היותר יש להחזיר את הדיון לוועדת האיתור, שתבדוק האם יש למועמדים האחרים כישורים עודפים.

השופטים: ההחלטה לוקה בפגמים, ממליצים לבטל את המינוי

השופטים המליצו לבטל את מינויו של אליהו. "ההחלטה לוקה בלא מעט פגמים", ציינו. "יש פגמים שאפשר להבליג עליהם. יש פגמים שאי-אפשר להבליג עליהם. אנו מציעים לבטל את החלטת המינוי".

השופטים הציעו להחזיר את ההחלטה על המינוי לוועדת האיתור ולהחליף בה שני חברים. על-פי ההצעה, שני חברי הוועדה שיוחלפו הם פרופ' עדית סולברג, יו"ר חברה המספקת שירותי בקרה שבבעלותו של בעלה אשר התקשרה בהסכמים במיליוני שקלים עם משרד הבינוי והשיכון; והממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, בשל היכרותו המוקדמת עם אליהו.

לפי ההצעה, הוועדה תראיין שוב את שלושת המועמדים הסופיים, ובהם אליהו, ותוכל לראיין גם מועמדים נוספים. בינתיים ימונה ממלא-מקום למנהל רמ"י.

נקבע כי הצדדים ישיבו להחלטה תוך 48 שעות.

היועמ"שית: "צבר הפגמים בהליך מצדיק את ביטולו"

נזכיר כי מאז הדיון הראשון, השתנתה עמדת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, שבהתחלה הגנה על המינוי. זאת בעקבות פרסום בכלכליסט הנוגע לחשש לניגוד עניינים של חברת ועדת האיתור פרופ' עדית סולברג בשל תפקידה כיו"ר של חברה שבבעלות בן זוגה המספקת שירותי בקרה למשרדי ממשלה, כולל למשרד הבינוי והשיכון, בהיקף של עשרות מיליונים. סולברג הסבירה במענה לפניית יועמ"שית נציבות שירות המדינה כי החברה מספקת שירותים למשרדי ממשלה אך לא לרמ"י.

עמדת הייעוץ המשפטי של הנציבות ושל הממשלה היא שלא היה מקום לאשר את סולברג כחברת ועדת האיתור, זאת מבלי שיש בכך להטיל בה דופי. "צבר הפגמים בהליך האיתור והמינוי מצדיק את ביטולו", נכתב בעמדה החדשה, ובפן המעשי - ביקשו להורות על הקמת ועדת איתור חדשה.

השרים: "החלטת מינהלית, תקינה ומנומקת"

לאחר שעמדה זו נמסרה לשרים, ראש הממשלה, שר האוצר ושר השיכון והבינוי החליטו לעמוד על המינוי ושכרו עורכי דין פרטיים - דורון טאובמן ויהודה קראוס. בתגובה לבית המשפט, הם טוענים כי החלטת ועדת האיתור למנות את אליהו היא "החלטת מינוי מינהלית, תקינה ומנומקת", וכי בעתירות לא הוצג "כל בסיס לכך שהמינוי נגוע בשיקולים זרים, בהסתרת מידע בפגם מהותי בהרכב הוועדה או בהעדפה בלתי עניינית של מועמד שאינו מתאים".

ראש הממשלה והשרים גם חולקים על העמדה לפיה פרופ' סולברג לא יכולה להיות חברה בוועדת האיתור בשל חשש לניגוד עניינים. לטענתם, ההסכם עם משרד הבינוי והשיכון היה בתוקף בשנת 2022 בתקופת השר זאב אלקין. אין לחברה כל התקשורת עם משרד האוצר או התקשרות הקשורה לרמ"י בדרך כלשהי.

לעמדתם, זיקה עסקית או כלכלית למשרד ממשלתי לא מקימה ניגוד עניינים, אלא רק זיקה לשר עצמו - וכזו אין. בנוגע לעמדת היועמ"שית נטען כי היא "תקדימית וחדשנית ומביאה למעשה להרחבה בלתי סבירה ובלתי פרופורציונלית של טענת ניגוד עניינים".

העתירות הוגשו על-ידי האקדמיה למען ישראל חופשית, באמצעות עורכי הדין עודד גזית ואלירם בקל; המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, באמצעות עו"ד ענאן בלאן; ושדולת הנשים, המיוצגת על-ידי עורכי הדין חגי קלעי ועדיה שיינוולד. את אליהו מייצג עו"ד ירון קוסטליץ.