כמה פעמים יכולה רשות המסים לשנות את דעתה בנוגע לתושבות של אזרח לצרכי מס? האם מותר לה לחזור בה מהחלטה ארבע שנים לאחר שניתנה? השאלות הללו עומדות בלב בקשה לדיון נוסף שהוגשה לבג"ץ על ידי ישראלי שהתגורר בחו"ל שנים רבות. עם חזרתו ארצה, נקלע האזרח למה שנראה כסאגה ביורוקרטית: רשות המסים קיבלה לא פחות מחמש החלטות שונות בעניינו לגבי השאלה מהו "מועד חזרתו לישראל" - קביעה שמשמעותה היא המועד שממנו יתחיל לשלם מס בישראל על הכנסותיו.
● מחשש שלא יספיקו להעביר את החוק: בוועדת החוקה דנים על פיצול הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית
● הדירה וסיבוב הפרסה: כך ניצחה אם בביהמ"ש את בתה
כרוניקה של בירוקרטיה
בלב הבקשה לדיון נוסף עומד עניינו ישראלי שחזר ארצה לאחר שחי שנים בארה"ב, בהונג קונג ובסין. הוא גילה כי המעבר הטכני של חייו לישראל הוא החלק הפשוט לעומת ההתנהלות מול רשות המסים. באמצעות עו"ד ד"ר חיים גבאי ועו"ד ורו"ח דניאלה גבאי בן־זאב, טען כי שב לישראל ב־2011. מתוקף היותו תושב חוזר, הוא טען לזכאות להטבת מס שכללה פטור מהגשת דוחות על הכנסות חוץ למשך עשור - ולפיכך חובת הדיווח השנתית שלו צריכה להתחיל ב־2021.
חמש פעמים שינתה רשות המסים את דעתה
החלטה ראשונה
פקיד השומה קבע: הנישום שב ב־2006, ולכן עליו לדווח מ־2016
החלטה שנייה
עקב דיון, הקביעה משתנה: הנישום שב ב־2008, חובת הדיווח נדחית ל־2018
החלטה שלישית
ללא כל דיון, פקיד השומה קובע כי הנישום שב ב־2004
החלטה רביעית
עקב פניית הנישום ודיון של בכירי הרשות, 2008 שוב נקבעה כמועד החזרה
החלטה חמישית
ללא הסבר, הפקיד חוזר לקביעה כי הנישום שב ב־2004
ברשות המסים דחו את עמדתו של הנישום, וב־2017 נדרש על־ידי פקיד שומה ירושלים 1 להגיש דוחות שנתיים החל מ־2016 - דרישה שנגזרה מן הקביעה כי הוא שב לישראל ב־2006. הוא פנה שוב לרשות, ובעקבות דיון נוסף, שונתה הקביעה: נקבע כי חובת הדיווח תחול החל מ־2018, כלומר הוא הוגדר כמי שחזר לישראל ב־2008.
ואולם, כעבור שנה, באוגוסט 2019, שינתה הרשות את עמדתה בשנית. בהחלטה שלישית שניתנה ללא דיון עם הנישום או באי-כוחו, נקבע כי עליו להגיש דוחות החל מ־2014 - מה שמשמעותו כי הרשות רואה בו כמי ששב ארצה כבר ב־2004.
הוא לא אמר נואש והגיש ערער על השינוי, שנעשה ללא שינוי בנסיבות. לאחר דיון נוסף במשרדי פקיד השומה, חזרה בה הרשות וקבעה החלטה רביעית במספר: חובת הגשת הדוחות תחול מ־2018 ואילך.
אותו תושב חוזר פעל בהתאם להחלטה זו במשך ארבע שנים והגיש דוחות כנדרש, אולם התברר כי הפרשה רחוקה מסיום. ביוני 2023, ארבע שנים לאחר מכן, שינה פקיד שומה ירושלים 1 את עמדתו. ללא דיון ומבלי לנמק את המהלך, הוא הורה לנישום להגיש דוחות החל משנת המס 2014. החלטה חמישית זו, שביטלה את קודמתה, שבה וקבעה כי מועד חזרתו לישראל הוא 2004 - בדומה לקביעה בהחלטה השלישית שניתנה בעניינו.
"מידע חדש"?
במשך שנתיים הוא ניסה לקבל הבהרות, אך נענה בטענה עמומה כי ההחלטה התקבלה עקב "מידע חדש" - מבלי שהוסבר לו מהו. ערעור מס שהגיש למחוזי בירושלים נדחה לאחר שהשופט אביגדור דורות קבע כי ערעורי מס מוגשים על שומות ולא על החלטות מנהליות של רשות המסים. בעקבות סירוב הרשות לחזור בה, הגיש הנישום עתירה לבג"ץ.
הוא ביקש מבג"ץ "צו עשה" שיחייב את פקיד השומה לבטל את ההחלטה מיוני 2023 לאור סופיותה ותקפותה של ההחלטה מדצמבר 2019. לטענתו, ההחלטה האחרונה ניתנה בניגוד לכללי המשפט המנהלי. השאלה שעמדה במרכז העתירה הייתה האם רשות מנהלית רשאית לפתוח סוגיה שכבר נדונה והוכרעה בהחלטה סופית, לאחר שנים של הסתמכות, ומבלי שהשתנו הנסיבות.
בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי היא מוקדמת, שכן טרם מיצה את ההליכים מול הרשות. השופטים קיבלו את עמדת הרשות וקבעו כי בירור זכאותו של לפטור מחייב הליך שומתי עובדתי, ושלחו אותו חזרה להתדיינות מול רשות המסים - וזאת לאחר שנים של הליכים בעניין.
השאלה המהותית
על החלטה זו הגיש הנישום כעת בקשה לקיום דיון נוסף, בטענה כי בג"ץ נמנע מלדון בשאלה המהותית שבלב העתירה. "ההחלטה פוסחת על השאלה המשפטית והציבורית אשר היוותה את עילתה המרכזית", נטען בבקשה. "האם רשות מנהלית מוסמכת לפתוח מחדש סוגיה שכבר נדונה והוכרעה בהחלטה סופית, לאחר שנים של הסתמכות מצד האזרח, וזאת מבלי שהשתנו הנסיבות ומבלי שהתקיימו הכללים שנקבעו במשפט המנהלי לשינוי החלטה".
נטען בבקשה, כי קיים פער בין ההליך החלופי שאליו הפנה בית המשפט את העותר - שנועד לברר מהו מועד התושבות הנכון והיקף הפטור - לבין העתירה עצמה, שעסקה בשאלה משפטית שונה בתכלית: האם היה פקיד השומה מוסמך לפתוח את הדיון מחדש מלכתחילה.
"במקום להכריע בשאלת עצם 'פתיחת השערים מחדש' על ידי הרשות, הפנתה ההחלטה את העותר לבירור הסוגיה המהותית מול פקיד השומה, כאילו ההחלטות הקודמות מעולם לא ניתנו", טוענים באי־כוחו של הנישום.
לטענתם, השלכות ההחלטה חורגות מעניינו הפרטני, שכן היא פותחת פתח לרשות המסים לשנות החלטות ללא מגבלה: "רשות המסים מקבלת מדי שנה אלפי החלטות בעניינם של נישומים. ההלכה היוצאת מההחלטה בעתירה היא שניתן לפתוח מחדש החלטות שנים לאחר שניתנו, מבלי שבית המשפט יידרש לשאלת חוקיות הפתיחה". בבקשה לדיון נוסף מודגש כי מתעוררת שאלה רחבה בדבר הוודאות המשפטית והיקף ההסתמכות שאזרח רשאי לייחס להחלטות רשמיות של המדינה. "כאשר רשות מנהלית משנה החלטה קודמת שנתנה, אחרי שנים ומבלי שהתקיימה עילה מוכרת בדין, וללא כל ביקורת שיפוטית, מדובר בפגיעה אנושה בההסתמכות של האזרח, ביציבות המשפטית, וביסודות המשפט המנהלי".
מרשות המסים נמסר: "תגובתנו, אם תידרש, תימסר לבית המשפט".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
