אחרי הורדת הריבית: המנצחים, המפסידים, ומה צפוי לשקל?

בנק ישראל הודיע היום (ב') על הפחתת ריבית של 0.25%, השנייה ברציפות, במהלך שעשוי לחזק את ההערכות כי המשק נכנס למחזור של הקלות מוניטריות. כעת רמת הריבית תעמוד על 3.5%.

● ראיון | הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל
● מאחורי הגרפים | מכירה עיוורת בראייה צלולה לחלוטין: המהלך של שויד שהשוק הצליח לפספס

סביבת ריבית נמוכה משנה את כללי המשחק בשוקי ההון: היא מוזילה את עלויות המימון, משפיעה על שווי החברות, מעודדת מעבר של כספים בין אפיקי השקעה ומשפיעה על שוק המט"ח. המשקיעים עוקבים לא רק אחר גובה ההפחתה, אלא בעיקר אחר המסר שליווה אותה: בבנק ישראל צופים כי הריבית תמשיך לרדת - כך שתעמוד בעוד שנה על 3%.

המרוויחים: הרגישים לריבית

הורדת הריבית תוביל להקלה בעלויות המימון במשק - בשורה לחברות עתירות חוב ולענפים שרגישים לעלות האשראי. הנדל"ן הוא אחד הסקטורים הרגישים ביותר לשינוי בריבית. חברות הייזום נהנות ישירות מירידה בהוצאות המימון, בעוד שהקלה במשכנתאות עשויה לתמוך בהתעוררות מסוימת בביקושים - לכן מניות הנדל"ן המניב עשויות לקבל רוח גבית משינוי שיעורי ההיוון ומהאפשרות למחזר חוב בתנאים נוחים יותר.

סקטור נוסף שעשוי ליהנות הוא הצריכה הקמעונאית. כאשר ההחזרים החודשיים על הלוואות ומשכנתאות יורדים, נותר למשקי הבית יותר כסף פנוי לצריכה. הדבר עשוי לתמוך ברשתות האופנה, החשמל, הרכב והמזון.

גם חברות הצמיחה והטכנולוגיה נוטות ליהנות מסביבת ריבית נמוכה. הערכות השווי שלהן מבוססות על רווחים עתידיים, ולכן ירידה בריבית מגדילה את הערך הנוכחי של אותם רווחים ואת שוויין.

מניות השורה השנייה, אלה שנמנות על מדד ת"א 90 צפויות למשוך עניין. חברות אלה נשענות יותר על מימון בנקאי ועל הפעילות במשק המקומי, ולכן נהנות באופן יחסי יותר מירידה בעלויות האשראי. בנוסף, סביבת ריבית נמוכה נוטה להגביר את התיאבון של המשקיעים לנכסי סיכון, מה שעשוי להפנות הון ממניות הדגל של ת"א 35 אל מניות הביניים והצמיחה.

שוק האג"ח צפוי להגיב בחיוב. ירידת ריבית מעלה בדרך כלל את מחירי האג"ח, במיוחד הארוכות, שכן התשואות בשוק מתאימות את עצמן לרמת הריבית החדשה. אך בפסגות אומרים כי ירידת התשואות שנרשמה לאחרונה כבר גילמה חלק ניכר מהאפסייד באג"ח הארוכות, ולכן יחס הסיכון־תשואה במח"מ הארוך הפך לפחות אטרקטיבי, ומוטב להתמקד במח"מ קצר־בינוני של כ־3 שנים.

המפסידים: המניות שנהנו מהריבית הגבוהה

בראש רשימת המפסידות נמצאות המערכת הבנקאית וחברות הביטוח. הבנקים נהנו בשנים האחרונות מסביבת ריבית גבוהה שאפשרה להם להגדיל את מרווחי הריבית - הפער בין הריבית שהם גובים על הלוואות לבין זו שהם משלמים על פיקדונות. כאשר הריבית יורדת, המרווחים נוטים להצטמצם, והדבר עלול ללחוץ על הרווחיות, במיוחד אם התחרות על הלקוחות תגבר.

סביבת ריבית נמוכה פוגעת באטרקטיביות של האפיקים הסולידיים, מה שעשוי לנתב כספים חזרה לשוק המניות ולהגביר את הביקוש לנכסי סיכון. מנגד, יצואניות עלולות להמשיך להתמודד עם לחץ אם השקל יישאר חזק, מה שפוגע ברווחיות חברות הטכנולוגיה והתעשייה.

גם משקיעים זרים עשויים להפחית במידה מסוימת את החשיפה לאג"ח שקליות, משום שפער הריביות בין ישראל למדינות אחרות מצטמצם.

עם זאת, חשוב לזכור שהורדת ריבית היא בדרך כלל סימן לכך שהאינפלציה נמצאת בשליטה ושהבנק המרכזי מעוניין לתמוך בפעילות הכלכלית. לכן, גם אם יש ענפים שנפגעים בטווח הקצר, השפעתה הכוללת עשויה להיות חיובית אם היא תעודד צמיחה, השקעות וצריכה.

השקל ירד? לא בהכרח

באופן תיאורטי, הורדת ריבית אמורה להחליש את השקל. כאשר הריבית בישראל יורדת, ההשקעה בנכסים שקליים הופכת לפחות אטרקטיבית ביחס למטבעות אחרים, ולכן חלק מהמשקיעים מעבירים כספים לחו"ל - מה שמחליש את המטבע המקומי.

אלא שהמציאות מורכבת יותר.

למרות הפחתות הריבית שכבר ביצע בנק ישראל השנה, השקל דווקא התחזק משמעותית מול הדולר. הסיבה היא שהמטבע מושפע ממכלול רחב של גורמים: זרימת הון להשקעות בהייטק, עודף בחשבון השוטף, כניסת השקעות זרות, ירידה בפרמיית הסיכון, מגמות בשוקי המט"ח העולמיים ובעיקר, המתאם החיובי בין וול סטריט לשקל.

לכן, גם אחרי הורדת הריבית, אין ודאות שהשקל ייחלש באופן משמעותי. אם ההפחתה כבר מגולמת בציפיות השוק - כפי שמרבית הכלכלנים מעריכים - ייתכן שהתגובה תהיה מוגבלת. מה שיקבע את כיוון המטבע הוא בעיקר המסר של הבנק. הערכת הבנק המרכזי שיהיו עוד הורדות ריבית בהמשך, עשויות להגביר את הלחץ על השקל.