גיור במס שבח מקרקעין

מהות פעולת הגיור היא העברת כל פעילותה של חברת חוץ אל חברה ישראלית, תוך חיסולה של חברת החוץ. פעולת הגיור מתבצעת מכוח סימן ד' לפרק י' של פקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), המאפשרת לחברת חוץ להעביר את כל מפעלה, עסקיה, נכסיה והתחייבויותיה לחברה ישראלית.

על פי צו שניתן על ידי ביהמ"ש המחוזי, מועברים כל נכסיה והתחייבויותיה של חברת החוץ לחברה ישראלית. עולה איפוא השאלה, האם יש בהעברת המקרקעין משום אירוע מס. בע"א 203/71 הממונה על המירשם נגד זרובבל, נקבע, שהפיכתה של אגודה שיתופית לחברה מכוח סעיף 256 לפקודת החברות אינה מהווה מכירה לצורך מס רכישה (בפסק הדין השתמשו במונח הקנייה לעניין אגרת הרישום שהוחלפה ברבות הימים במס הרכישה).

קובע השופט חיים כהן: "על כל פנים, קשה להאמין שמחוקק המשנה התכוון להטיל אגרה בשיעור לא מבוטל על הקניית בעלות לפי דין, באותם המקרים שבהם ההקנייה אינה גורמת שינוי של ממש בזהות הבעלים, אלא מגמת הדין שלפיו נעשתה ההקנייה היא לשמור על הרציפות וההמשכיות של הבעלות בנכסים".

עינינו הרואות, כי העברת מקרקעין מיישות משפטית אחת ליישות משפטית אחרת (שם מאגודה שיתופית לחברה), שהיא שינוי פורמלי-צורני בלבד, איננה מהווה אירוע מס. ברם, זהו תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק. התנאי הנוסף הוא, שהעברת המקרקעין תיעשה תוך שמירה על זהות הבעלים.

כאשר מתמלאים שני התנאים, הפעולה איננה נחשבת לפעולת מכירה. הדבר הגיוני מאוד על פי תכלית החקיקה, שהיא למסות מכירת מקרקעין בעלת תוכן כלכלי, ואילו "גברת עם שינוי קל בלבד של האדרת" כשנעשה שינוי על פי חוק מחברת חוץ לחברה ישראלית, היא פורמלית בלבד, קרי: העברה סטטוטורית, שאיננה "אירוע מס".

על פי סעיף 239 לפקודת החברות, הדן ב"פעולת הגיור", "נתן ביהמ"ש צו המאשר את ההסדר, הרי מהיום שנקבע בצו באה החברה הישראלית לכל דבר ועניין, וללא הפסק, במקום חברת החוץ, ואילו שתי החברות היו זהות". לפי לשון הסעיף, לא מתקיים בעינינו אירוע מס כלל.

שופט ביהמ"ש העליון יוסף קיסטר נתן לכך ביטוי, בהתייחסו לסעיף 239 לפקודת החברות (סעיף 119א לפקודת החברות דאז) בע"א 599/72 עירית תל-אביב נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ (פ"ד כז 2 644) - "אי אפשר לומר שהמחוקק התכוון להוציא מחזקת הזהות את עניין החיוב במס, שכן המלים בהן השתמש המחוקק לעניין זה הן פשוטות וחד-משמעיות. לסיכומו של דבר, על פי הקונסטרוקציה שהציג המחוקק בפקודת החברות, הרי יש לראות בחברה הישראלית בבחינת אותו עוסק". ולכן, במקרה ההוא נאסר על העיריה להגדיל את מס העסקים לחברה הישראלית אשר ירשה את חברת החוץ. בדיקת החבות במס רכישה

לכאורה, על פי עניין זרובבל שהוזכר לעיל, כאשר לא מתרחשת פעולת מכירה כללית, לא חל אירוע מס כלל, וממילא לא מתעוררת שאלת החבות במס רכישה. כאשר לא מתבצעת מכירה, ממילא לא מתרחשת רכישה. במקרה דנן, כאמור לעיל, לא מדובר במכירה כלכלית, אלא בטרנספורמציה של חברה, על פי דין, ולכן על פי הרציונאלה הזו אין כאן כלל אירוע מס, ועל כן אין שום חיוב במס רכישה. ! (האמור ברשימה הינו על דעת המחבר בלבד ואינו מייצג עמדת גורם רשמי כלשהו)

* פרופסור מן המניין - אוניברסיטת ת"א.