בקשה לדיון חוזר אינה מפסיקה את מירוץ הזמן בערר

ועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בת"א קובעת, כי הגשת בקשה לדיון חוזר בהחלטת מנהל מס שבח מקרקעין בהשגה, אינה מפסיקה את מירוץ הזמן להגשת הערר.

בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק מס שבח מקרקעין, מי שרואה את עצמו מקופח בהחלטת המינהל בהשגה, רשאי בתוך 30 יום מיום שנמסרה לו ההחלטה, לערער עליה בפני ועדת הערר.

חברת מ.א.ת השקעות ועזרא אגודה שיתופית, הגישו ערר על החלטת מנהל מס שבח מקרקעין ביחס להשגה שהוגשה על ידם לגבי שומות מס שבח בגין רכישת בניין בן שתי קומות.

ההחלטה בהשגה ניתנה ביום 24.11.97, הערר הוגש ביום 10.9.98, ומנהל מס שבח מקרקעין ביקש לדחות את הערר מאחר ולא הוגש בתוך 30 מיום קבלת ההחלטה בהשגה.

המערערות טענו, כי פנו למשיב במארס 98' בבקשה לעיון חוזר בהחלטה בהשגה, ועל כן ביקשו להאריך להן את המועד להגשת הערר, עד למועד שבו הוגש בפועל. אולם חברי ועדת הערר קבעו, כי הגשת בקשה לעיון חוזר אינה מפסיקה את מירוץ הזמן להגשת הערר. עוד קבעו, כי טענת המערערות, לפיה שליחת המכתב לעיון חוזר והעובדה שבמשך הזמן המשיב ניהל איתן מגעים, מהווה הסכמה להארכת מועד - אין בה כל ממש, ויש לראותה כניסיון מלאכותי להאריך את המועד להגשת הערר. עוד קבעו חברי הוועדה, השופט אמנון הומינר, עו"ד דן מרגליות ודב שמואלביץ, כי קבלת עמדתן של המערערות, לפיה יש להאריך את המועד להגשת הערר כל אימת שנשלחה פנייה למשיב לחזור בו מהחלטתו בהשגה, תביא למצב שבו לעולם יוארכו מועדים על ידי פניות חוזרות ונשנות למשיב, והתקופה הקצובה בחוק להגשת ערר תהפוך לאות מתה.

אשר על כן, החליטו השופטים לדחות את הבקשה להארכת מועד וכתוצאה מכך למחוק את הערר. (עמ"ש 4125/98).