לתיקון 53 יש גם השלכות מעבר למה שהתכוון המחוקק

המצב אשר היה קיים לפני התיקון לחוק: בהיטל השבחה מחויב בעל מקרקעין עקב השבחה אשר יצרה תוכנית בניין עיר. לבעל דירה שהרחיב או בנה דירה ששטחה עד 120 מ"ר ניתן פטור מהיטל ההשבחה. על המטרים הנוספים שמעל 120 מ"ר חל ההיטל.

בעת מכירת הזכויות בנכס ניתן לבעלי הדירה, אשר הוא או קרובו התגוררו בדירה ארבע שנים, פטור מהיטל השבחה על זכויות בנייה עד 120 מ"ר. על שטח גדול יותר שילם המוכר היטל השבחה - רק על התוספת שמעל 120 מ"ר. המצב לאחר התיקון לחוק: תיקון 53 לחוק התכנון והבנייה קובע, כי בדירת מגורים:

א. יינתן פטור מהיטל השבחה לבעל מגרש לבניית או להרחבת דירת מגורים עד 160 מ"ר - לעומת פטור עד 120 מ"ר, שהיה נהוג עד כה.

ב. העברת זכויות בדירת מגורים לא תביא לחיוב בהיטל השבחה. כלומר, לא יידרש תשלום היטל השבחה כתנאי להעברת הדירה בטאבו. זאת, בלי קשר לזכויות הבנייה במקום שנוצלו או שניתן היה לנצלן. האם ההיטל יחול על הקונה? במצב שמוכר הנכס פטור מהיטל השבחה בעת מכירתו על שטחי הבנייה שמעל 160 מ"ר, האם ניתן להטיל את היטל ההשבחה על הקונה בשעה שיבוא לבקש היתר בנייה?

לדעתנו, התשובה היא: לא בהכרח. וזאת משני טעמים:

א. הפרשנות המקובלת היא, כי בהיטל ההשבחה חייב מי שהיה הבעלים ביום אישור התוכנית. כלומר, לא ניתן לחייב אדם בהיטל, שהחבות בו נוצרה בשעה שלא היה בעלי הדירה.

ב. תיקון 53 נותן לבעלים פטור בהעברת הזכויות לקונה. האם ניתן יהיה לחייב את הקונה במס שעליו קיבל המוכר פטור, מבלי שקבע זאת המחוקק במפורש?

התיקון לחוק יוצר מצב, שמבחינה מסוימת הוא מעורפל. ברור, כי יינתן פטור עד 160 מ"ר לבעל דירה או קרובו בבנייה ובהרחבה ופטור בעת מכירה, אם התגוררו הוא או קרובו בדירה ארבע שנים. לא ברור לגמרי אם החבות בהיטל השבחה נופלת על רוכש הדירה. במצב כזה עשוי להיווצר פטור על שטחי בנייה שמעבר ל-160 מ"ר, שלא כפי שהתכוון המחוקק. לא מן הנמנע, כי בעתיד השאלה תעמוד לפתחו של בית המשפט.

הכותב הוא שמאי מקרקעין, עורך הספר ניהול נדל"ן, ויועץ לארגון הקבלנים ולארגון מלד"ן.