הידועים בציבור במיסוי הנדל"ן

פס"ד לבנון מעלה מחדש לדיון את שאלת מעמדם של ידועים בציבור בעניין מיסוי מקרקעין. בשל מעמדם המיוחד של דיני המס, החותרים למהות האמיתית ולתוכן הכלכלי העומדים בבסיס העיסקה, קובע חוק מיסוי מקרקעין, כי יש לבצע הרמת מסך ולראות את כל יחידי התא המשפחתי כגוף אחד. השאלה היא, אם יש לנהוג כך גם בידועים בציבור, אף שלשון החוק אינה תומכת בכך.

בעניין עליזה לבנון, עמ"ש 5132/99 (שנסקר כאן בשבוע שעבר), דובר בידועים בציבור שחיו יחדיו יותר מ-20 שנים והחליטו להיפרד. בהסכם הפירוד ביצעו העברות הדדיות של נכסי מקרקעין. האישה טענה, שאינה חייבת במס רכישה מכוח סעיף 4 א' לחוק ושלחלופין יש לחייבה במס רכישה מופחת (1/3) לפי תקנה 20 לתקנות מס רכישה. טענתה המרכזית הייתה, שיש לראות בה "בן זוג" לכל דבר ועניין בנוגע לחבותה במס. ועדת הערר הכריעה כלהלן:

1. סעיף 4 א' לחוק הקובע, כי חלוקת רכוש בין בני זוג אגב גירושיהם אינה "מכירה" החייבת במס, לא יחול על ידועים בציבור, בשל היעדרו של פסק דין לגירושין כדרישת הסעיף.

2. תקנה 20 לתקנות מס רכישה החלה על "קרוב" והקובעת חבות מופחתת (1/3) במס רכישה על קרוב שקיבל מקרקעין במתנה, תחול גם על ידועים בציבור, בהיותם בני זוג הנכללים בהגדרת "קרוב".

ניתן לומר, שוועדת הערר הכריעה, כי ככלל יש לראות בידועים בציבור בני זוג, ורק במקרים חריגים - שבהם לשון הוראת החוק מלמדת על כוונה מיוחדת (כמו בסעיף 4 א' הנ"ל) - אין לראותם ככאלה. נראה לנו, בכל הכבוד הראוי, שפסיקת ועדת הערר בעניין לבנון יצרה בלבול מיותר באשר למעמדם של הידועים בציבור בחקיקת מיסוי מקרקעין. במקום לקרוא למחוקק לעשות מלאכת מחשבת ולתקן את כל הוראות החקיקה המשליכות על מעמדם של הידועים בציבור, יצרה הפסיקה הנ"ל טלאי בחוק, באופן שלצורך אחד נחשבים ידועים בציבור כבני זוג, אך לא לצורך אחר.

במה דברים אמורים? צייננו, שלפי סעיף 49 ב' לחוק יש לראות בכל בני התא המשפחתי כמוכר אחד. בעוד שבני זוג נשואים הם חלק מהתא המשפחתי, ידועים בציבור אינם נחשבים ל"מוכר" אחד, והתוצאה היא שזוגות נשואים מופלים לרעה. למשל, בעל המוכר דירה הרשומה על שמו בפטור ממס, חוסם למשך ארבע שנים מכירת דירה אחרת בפטור על ידי אשתו. לעומת זאת, כל אחד מהידועים בציבור יכול למכור דירה בפטור ממס בלא להמתין תקופת צינון של ארבע שנים.

זאת ועוד. חוק מיסוי מקרקעין מחיל הסדר ייחודי לגבי ידועים בציבור, בסעיף 63 ב' לחוק ובתקנה 20 א' לתקנות מס רכישה. הוראות אלו מקנות הקלות מסוימות לידועים בציבור, בכפוף לשורת תנאים. למשל: ההקלות חלות רק אם הזכות המועברת היא על דירת מגורים ולא זכות אחרת במקרקעין, ורק אם הידועים בציבור התגוררו בה לפחות שנה לפני ההעברה. כמו כן, ההקלות חלות רק על ידועים בציבור כהגדרתם המיוחדת בסעיף, היינו, רק על אלו שאינם נשואים לאחרים.

יוצא אפוא, שפסיקת הוועדה, המחילה את תקנה 20 על ידועים בציבור ומתעלמת מהחישוקים המיוחדים שקבע המחוקק לגביהם בתקנה 20 א', מרוקנת לחלוטין את התקנה האחרונה והופכת אותה לאות מתה. נציין

השלכות נוספות לקביעה, כי דין ידועים בציבור כדין בני זוג לכל דבר ועניין:

1. לפי סעיף 49 ב' (1)(א) לחוק, פטור שקיבל מי שנתן דירה במתנה לידוע בציבור שלו לא ייחשב לו ניצול פטור, והוא יוכל למכור מיד לאחר מכן דירה אחרת בפטור ממס.

2. הפטור לפי סעיף 49ב(5) לחוק יוענק גם למוכר שהוא הידוע בציבור של המוריש. זהו פטור מיוחד שאינו נספר במניין הפטורים של המוכר, ועל כך חשיבותו.

3. הפטור לפי סעיף 62 לחוק, החל על מתנות בין קרובים, יחול גם על ידועים בציבור, אפילו הנכס הניתן במתנה אינו דירת המגורים שבה התגוררו יחדיו לפני ההעברה.

4. תקנה 11 לתקנות מס רכישה, המעניקה פטור ממס (שעור מיוחד של 0.5%) ברכישת זכות במקרקעין על ידי נכה ובן זוגו, תחול גם על נכה החי עם ידוע בציבור.

5. תקנה 20 לתקנות מס רכישה מעניקה פטור מלא ממס רכישה בהעברת דירה בין בני זוג, שבה התגוררו יחדיו לפני ההעברה. אם המונח "בני זוג" כולל גם ידועים בציבור, הרי שבמקרה הזה זכאים הידועים בציבור לפטור מלא ממס, ולא להקלה של 1/3 בלבד במס רכישה לפי תקנה 20 א'.

הכותבת היא מנהלת מחלקת מיסוי בינ"ל ומנהלת מחלקת מיסוי מקרקעין לשעבר בנציבות מס הכנסה. הכותב הוא מנהל מחלקת שומת מקרקעין לשעבר. האמור ברשימה זו הינו על דעת הכותבים בלבד ואינו מייצג עמדת גורם רשמי כלשהו.