הפנה בכתבתו "מספיק לגור 4 שנים כלשהן" לפסק-דין, שבו קבעה השופטת דליה מארק-הרנצ'יק מבימ"ש השלום בת"א, כי לצורך בחינת מתן פטור מתשלום היטל השבחה בדירות מגורים קטנות, פטור הדורש כי המחזיק בדירה (או קרובו) השתמשו בה במשך ארבע שנים לפחות - יש למנות את תקופת ארבע השנים ממועד גמר בניית הדירה המקורי (כטענת הבעלים) ולא ממועד גמר הרחבתה (כטענת הוועדה).
פסק דין זה עומד בסתירה לפסק דין שניתן ע"י השופט אוקון ב-28 בספטמבר 2000 (בש"א 115292/99 אורי אדומי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גבעתיים). גם מקרה זה עסק בעיר גבעתיים, וגם שם התעוררה השאלה אימתי תתחיל "תקופת הצינון" של ארבע שנים.
השופט אוקון פסק, כי לצורך מניין תקופת הצינון של ארבע שנים, הכוונה בביטוי "גמר הבנייה" היא למועד גמר בניית ההרחבה, ולא למועד גמר הבנייה המקורי של הדירה.
השופטת מארק-הרנצ'יק ידעה על פסיקתו של השופט אוקון, והיתה מודעת לכך שפסיקתה סותרת את פסיקתו, שכן היא מציינת כי בשני התיקים התעוררה שאלה זהה, אלא שהיא חולקת על דעתו של אוקון.
כלומר: קיימות הלכות סותרות בשאלה מאימתי יש למנות את
תקופת הצינון: האם מגמר הבנייה המקורית או מגמר ההרחבה? אי ודאות זו תימשך, מן
הסתם, עד שתהא פסיקה ברורה ומכרעת של ערכאות גבוהות יותר, או עד שיתערב המחוקק
ויבהיר את הטעון הבהרה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
