מפגש היסטורי

בין המשתתפים, מהנדסי העיר: אמנון ניב, אהוד תייר, פרופ' אלינור בר-זקי, אור בן-אשר, והמהנדס הנוכחי, אורי שיטרית; וכן מתכנני הוועדה המחוזית מטעם משרד הפנים לדורותיהם: משה כהן, אורי בן-אשר, פסקואל ברויד ובינת שוורץ.

ניב הסביר, שהעיקרון שהינחה את תקופתו היה הפיכת ירושלים לעיר מאוחדת ובלתי ניתנת לחלוקה. כהן סיפר, שהנושאים העיקריים שעמדו על הפרק בתקופתו היו למנוע בנייה לגובה ולמנוע הרחבת הדירות לכל עבר.

תייר סיפר, שעיקר חששו בתקופת כהונתו היה מפני הפרת המאזן הדמוגרפי. פרופ' בר-זקי סיפרה, שעיקר תשומת ליבה הופנה לתכנון העיר כמרכז מטרופוליני ליישובי הסביבה. בן-אשר טען, שמניסיונו צריך להפריד את תפקיד מהנדס העיר מתפקיד מתכנן העיר.

מתכנן המחוז לשעבר, ברוייד, סיפר כיצד בתקופת כהונתו טיפל בכ-3,000 תוכניות, ברובן ברמה של סגירת מרפסות, ולכן הוא מברך על יוזמת תוכנית המתאר.

שיטרית אמר שהוא נכנס לתפקידו בנקודת זמן של שינוי מבני, שבה העיר הופכת מעיר של המאה ה-19 למטרופולין. לדבריו, הוא מתנגד לגישת בן-אשר התומכת בפיצול התפקיד.

שוורץ התלוננה כל כך, שתיקון 43 לחוק התכנון והבנייה הפך את הוועדה המחוזית לוועדה מקומית.