מעשה באזרח ישר והגון, הנוהג לשלם את מיסיו למדינה כדת וכדין, שבשנת 1990 עשה כמה שקלים לביתו והחליט לרכוש דירת מגורים קטנה להשקעה, וזאת מהכסף הפנוי שנותר בידו לאחר ששילם את כל המיסים.
אזרח טוב. חושב על עתידו ועתיד ילדיו, ומשקיע את כספו בהשקעה סולידית, שהוכיחה עצמה לאורך שנים. אלא מאי, חלף עשור ואותו אזרח נקלע למצוקה כספית בשל מצוקות העיתים, והחליט למכור את דירתו הנוספת כדי לממן את עסקיו. מעשה שבשיגרה בימים טרופים אלה.
כל פרט ונתון שיובאו בהמשך לקוחים מהמציאות, והם מדויקים לחלוטין.
בשנת 1990 הדירה נרכשה ב-350 אלף שקל. שווי רכישה זה, כשהוא מתואם למדד המחירים לצרכן ליום המכירה, עומד על סך של 860 אלף שקל. בימים אלה הדירה נמכרה ב-820 אלף שקל.
מכר את הדירה לאחר מאמצים רבים, והכין את טפסי הדיווח למס שבח. חשב לעצמו האזרח ההגון: 'מילא, לא ממש הרווחתי מההשקעה בדירה, אבל כמעט שמרתי על ערכו הריאלי של הכסף. נו טוב, לא קיבלתי ריבית על הקרן, אבל כמעט שמרתי על ערכה בשקלים'.
נו, חשב, אז מה. שלטונות המס חושבים אחרת.
רקע: בחוקי המס של מדינת ישראל קיים חוק שנקרא "מס שבח". המס הוא בעל אופי של רווחי הון, ובגין השקעה במקרקעין הנושאת רווחים הנובעים מעליית שוויים של המקרקעין מוטל מס. המס הוא על מרכיב הרווח שמעבר לעליית המדד. גובה המס משתנה על פי מדרגות המס של כל נישום ונישום (להוציא מקרים אחרים בהם המס מופחת, אבל לא זה המקום לדון בהם).
בימי האינפלציה העליזים תוקן חוק מס שבח וקבע תשלום של 10% על המרכיב האינפלציוני של עליית שווי הדירה. המס על המרכיב האינפלציוני חל רק עד 31.12.1993, וזאת בשל עצירת האינפלציה. לא נלאה אתכם בנפתולי החישוב של מרכיב זה במס השבח.
המס על רווחי הון מוכר מהעולם הרחב, ללא האלמנט של המרכיב האינפלציוני. הרווחת - שלם מס רווחי הון. הפסדת - אין מס.
במדינת ישראל המצב קצת הפוך. הרווחת, הפסדת - שלם מס. מפתיע? לא מעניין את שלטונות המס.
ונחזור לאזרח ההגון שלנו. כפי שראינו בפרטי המקרה שהוצג לעיל, מחיר המכירה של הדירה נמוך יותר משווי הרכישה המתואם למדד. כלומר, אין רווח הון. האם חשבתם שבאין רווח אין גם מס? לא ולא. המס על המרכיב האינפלציוני יחול גם יחול, בין אם הרווחת ובין אם הפסדת.
לא נרבה בחישובים ולא ניכנס לדרכי חישוב המס, אבל במקרה זה, אותו אזרח הגון, שמכר את הדירה במחיר נמוך משווי הרכישה הצמוד, חויב במס שבח בסך 19 אלף שקל.
על השווי הריאלי של כספו הוא לא שמר. ריבית על כספו הוא לא קיבל. אילו השקיע את כספו בהשקעה שקלית סולידית נושאת הצמדה וריבית, או בניירות ערך, כל הרווח היה פטור ממס. אבל במקרה זה, גם הפסיד, גם לא שמר על ערך כספו, וגם חויב במס.
אתה הבנת את זה, אדוני שר האוצר?
הכותב הוא שמאי מקרקעין, יו"ר ועדת ההסברה של לשכת שמאי המקרקעין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.