"אנחנו עומדים בפני קטסטרופה"

היום אמור להתחיל המבצע של יישום חוק הדיור הציבורי, למרות שהליכי החקיקה טרם הושלמו, ושרת הקליטה יולי תמיר מציגה תמונה של שוקת שבורה מול צרכי העלייה דליה טל 10/04/2000 18:26:31

"אין ספק שאנחנו עומדים בפני קטסטרופה בכל נושא הדיור הציבורי", אומרת שרת הקליטה יולי תמיר. "כשהגעתי למשרד מצאתי רשימה ובה 50 אלף ממתינים לדיור, מתוכם 22,200 קשישים, 13,910 משפחות חד הוריות ו-14,400 חולים, שאין שום סיכוי שיוכלו לקחת אי פעם משכנתא. אנשים אלה גרים בצפיפות איומה, עם משפחות נוספות, חיים חיי רעב והשפלה ומשלמים את רוב כספם עבור סעיף הדיור". "גלובס": מנתוני משרד השיכון עולה שיש רק 22 אלף ממתינים לדיור ציבורי. תמיר: "הכל עניין של קריטריונים. משרד השיכון הקשיח אותם ובכך הגיע לנתונים אחרים. גם לי הציעו לעשות את תרגיל הזה. זה נראה לי פתרון רע מאוד. "יש לנו הוכחות לכך, ששאלת הדיור היא הכואבת ביותר אצל העולים החדשים. הקמנו מרכז מידע לעולים, ועד מהרה גילינו שהחלק הארי של הפניות קשור לנושא הדיור. "בכל שנה מגיעים לארץ כ-70 אלף עולים, מהם יצטרפו 5,000 עד 6,000 איש למעגל הנזקקים לדיור. בכל שנה מתפנה רק מספר קטן של דירות הדיור הציבורי, ובמקבצי הדיור יש מקום למספר קטן של עולים בלבד, עובדה זו גוררת פיגור גדול באפשרות לתת פתרונות דיור, וכשיש מספר כה נמוך של התחלות בנייה, ומחירי הדיור כה גבוהים, נגיע מהר מאוד לגל חדש של מעברות נוסח שנת 2000". מה כוונתך בביטוי "מעברות נוסח שנת 2000"? תמיר: "המציאות מוכיחה, שקיימת התדרדרות גדולה מאוד של שכונות אליהן מגיעים העולים. בעבר רווחה ההנחה, לפיה כאשר עולים עוברים לשכונת קבע הם נקלטים בה. כיום מתברר ששכונות רבות שהגיעו אליהן עולים התדרדרו עד לרמה סוציואקונומית נמוכה, ביניהן קריית משה בירושלים, שכונת אזורים בנתניה, שכונת אושיות ברחובות ושכונות אחרות. בנוסף לכך, גם פרוייקט שיקום השכונות כמעט התבטל ולחלוטין, ואין מי שיטפל באנשים אלה. "ברגע שנותנים לעולים משכנתאות נמוכות, הם רוכשים דירות בערים חלשות כמו אופקים וירוחם, שאין בהן די תעסוקה והגורל ידוע מראש. גם אם לעולה היה איזשהו פוטנציאל תעסוקתי הוא יהפוך למובטל בגלל המחסור במקומות העבודה. האבטלה גוררת אחריה בעיות נפשיות ורגשיות קשות, בעיות עם בני נוער, בעיות אלימות, בעיות סמים ואלכוהול. במקום לתת משכנתא יותר גבוהה ולעזור לעולים, המדינה מוציאה אחר כך מיליונים רבים על הוצאות שיקום". הכל מתחיל במשכתנא? תמיר: "לדעתי, למדינה יהיה הרבה יותר זול לתת משכנתא גבוהה יותר ולעזור לעולה לקנות דירה במקום טוב יותר, מאשר לתת משכנתא נמוכה ולשלם חזרה בדמי אבטלה. בשני המקרים הכסף יוצא החוצה". האם צריך לחזור לבנייה יזומה על ידי המדינה? תמיר: "אני לא בעד בנייה יזומה לעולים, אך מתברר שגם שיטת הקליטה הישירה לא פתרה את הבעיות. "שינינו אומנם את השיטה, אך לא שינינו את התוצאה. אמנם המדינה לא שולחת את העולים לפריפריה, אך היא נותנת להם משכנתאות נמוכות ששולחות אותם לאזורי מצוקה. מי שנותן יד לתופעה הן העיריות, שמאשרות רק בניית דירות גדולות ויקרות, ובכך הן חוסמות את הדרך בפני עולים חדשים להתיישב בהן. לדעתי, צריך לחייב ערים חזקות לתכנן בנייה מגוונת בתמהיל נכון, שיאפשר גם לאוכלוסיות חלשות להתגורר בהן. "בהולנד נעשה ניסוי, שבו פורקה שכונה שלמה במרכז אמסטרדם בשיטת פינוי בינוי, ובמקומה נבנתה שכונה חדשה, שבה דירות פאר, אך גם דירות קטנות ופשוטות יותר. התוצאה היתה שילוב חברתי מבורך. "גם בתוכניות פינוי בינוי המתוכננות בארץ הגיע הזמן שידאגו לבנות באותם פרוייקטים גם דירות קטנות, בהן ניתן יהיה לשקם עולים חדשים". בשבוע שעבר (ג') פורסם מחקר של המכון ללמודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים בנושא הדיור הציבורי. מסקנתו העיקרית של המחקר, מאת בר דדון ישראלי, שיש לחסל לחלוטין את תופעת הדיור הציבורי, המפלה בין דיירי הדיור הציבורי לבין אלה שלא הצליחו לקבל דירה כזו. המחקר ממליץ למכור את הדירות לזכאים, אך במקביל להגדיל את המשכנתאות לכלל הזכאים ולאפשר להם לרכוש דירה, כדי שלא יזדקקו באופן תמידי לנדיבות ליבם של הפוליטיקאים ולכספי משלם המיסים. עוד ממליץ המחקר להפוך את שכונות הדיור הציבורי לפרוייקטים של פינוי בינוי, כאשר התמורה עבור תוספת הבנייה תתחלק בין כל הזכאים לדיור ציבורי, כולל הממתינים. ממשרד השיכון נמסר, שהמספר 50 אלף איש הנזקקים לדיור ציבורי, בו נוקבת תמיר, הוא מוגזם וכולל בתוכו גם עולים חדשים שאינם עומדים בקריטריונים של הדיור הציבורי, וכאלה שזכאים לפתרונות אחרים כמו השתתפות בשכר דירה. על פי נתוני המשרד, %85 אחוז מהעולים רוכשים דירה תוך ארבע עד חמש שנים, והשאר זכאים לסוגים שונים של סיוע. משרד השיכון, כך נמסר, יחל בקרוב בביצוע חוק הדיור הציבורי, כאשר הוא מתחייב לדאוג לדירות חדשות עבור נזקקי העתיד