חוק הדיור הציבורי תקוע, מוכרים בקושי

האם מכירת דירות לזכאים לפי חוק הדיור הציבורי תקועה? תלוי את מי שואלים. ח"כ רן כהן, יוזם החוק והנחשב לאביו הרוחני, משוכנע שהמכירה מתנהלת בהצלחה מרובה. ח"כ מאיר שטרית, יוזם המבצע ומי שביטל את חוק רן כהן הראשון, משוכנע שאין גרוע ממנו ולכן הציבור מצביע ברגליים. שר השיכון, בנימין בן-אליעזר, מסכים שהמכירות מתנהלות בעצלתיים, ומוכן לחשוב על פתרונות יצירתיים לעידוד המכירה. יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ אברהם פורז, שמעולם לא תמך בחוק, אינו ממהר לקדם את הטיפול הסופי בו ולהביאו לכנסת. פורז אומר: "אם הממשלה לא רוצה לקדם את החוק, למה אני צריך להיות יותר צדיק מהאפיפיור". חוק הדיור הציבורי, או חוק רן כהן בשמו הפופולרי, נחקק במארס 99', בשלהי כהונת ממשלת נתניהו. מיד בתום הליך החקיקה הוקפא החוק, ובמקומו יזם שטרית, אז שר האוצר הטרי, את מבצע שטרית, שמיטיב עם יישובי הפריפריה ועם משפחות ברוכות ילדים. מכירת הדירות התנהלה גם אז בעצלתיים, מפני שהזכאים קיוו שעם חילופי השלטון, יחוקק חוק חדש, המיטיב עמם יותר. עם עליית ממשלת ברק, בה התמנה כהן לשר המסחר והתעשייה, הופשר החוק המוקפא, אך האוצר ביקש להכניס בו שינויים המצמצמים את מספר הזכאים. בסוף דצמבר 1999 אושר החוק בממשלה, ולמרות שתהליך החקיקה בכנסת טרם הושלם, הוחלט ליישמו. לזכאים ניתנה אפשרות לרכוש דירות לפי תנאי חוק שטרית עד אפריל 2000. תיקון נוסף שהוכנס בחוק הוא הבטחה של הממשלה לחגורת ביטחון, המחייבת להוסיף לשוק בכל שנה 3,000 דירות למען זכאי העתיד. דירות אלה תרכוש או תשכור המדינה בשוק החופשי. כיום, כתשעה חודשים לאחר קבלת ההחלטה, נמכרו, על פי נתוני משרד השיכון לסוף יולי 2000, 5,740 יחידות בלבד. לפי נתוני כהן, המספר מגיע ל-7,000 יחידות ועוד 3,500 נמצאות בקנה. "אם קצב רכישת הדירות אינו עונה על הציפיות, נצטרך לבחון שיווק אגרסיבי יותר, ולא נהסס להציע תיקונים, אם יהיה צורך בכך", אומר בן-אליעזר. "בכל מקרה, הגישה שלנו חיובית, ואנחנו תומכים בחוק. באשר לקידום החקיקה, אין ספק שמצב הכנסת כיום מקשה זאת, ולמרות זאת ניתן להמשיך ביישום החוק". כהן: "אם המכירות אכן מתנהלות לאט, יש לכך הרבה סיבות. עמידר, שהיא הבעלים של כ-70% מהדירות, שבתה במשך חודשיים. כל יתר החברות היו בחופשה באוגוסט, ובשקמונה היו עיצומים מתמשכים. למרות זאת, קצב המכירות השנתי מראה על מכירת 15 אלף יחידותבשנה, הרבה מעבר לציפיות שלי, שנעו בין 11,000-10,000 דירות בשנה. אני מנצל את התקופה שאינני מכהן כשר, כדי לבקר בשכונות הדיור הציבורי, ומגלה שחלק מהדיי-רים אפילו אינו מנצל את המשכנתא, אלא לוקח מעט כסף מהילדים או פודה חסכונות ומשלם במזומן". גלובס: בכל זאת, מתקבל הרושם שהמכירות איטיות. כהן: "יש בחוק מספר גורמים המונעים מהדיירים לרכוש את הדירות. איזה פקיד באוצר פירש באופן מעוות את המושג 'דייר ממשיך', וקבע, שדייר כזה הוא רק מי שהוריו נפטרו אחרי 1 בינואר 2000. השרים אמנם תיקנו את הטעות, ובכל זאת, פה ושם יש מי שעושה צרות לדיירים וממשיך לצטט סעיף זה. "בעיה נוספת היא הדירות המחוברות. בחלק מהמקרים, משפחה שהיו לה הרבה ילדים קיבלה שתי דירות מחוברות. לפי החוק שלי, אם משפחה מונה שלוש נפשות, היא יכולה לרכוש את שתי הדירות. אך אם מדובר בזוג, הוא יכול לקנות רק דירה אחת. פתאום התברר, שצריך לפצל את הדירות, ויש בעניין זה הרבה בעיות. בשבוע הבא מתכנסת ועדת שרים, והיא תחליט בעניין. "עוד מכשול נובע מכך, שבחוק נכתב, שמי שיש לו אפילו חלקיק של דירה שקיבל בירושה, אין הוא יכול לרכוש דירת דיור ציבורי. "לעתים לבעל הדירה יש חלק זניח בדירה, אך הוא אינו יכול לממש את זכותו. עובדה זו מורידה מהרשימה עוד שורה של דיירים". - האם העובדה שהחוק טרם חוקק מפריעה לתהליך? כהן: "אם התיקונים בחוק היו מסתיימים, היה הרבה יותר קל לכולם. לדוגמה, נכה המרותק לכיסא גלגלים זכאי להנחה גדולה. לעומת זאת, נכה 100% אינו זכאי. אילו החוק היה גמור, היה אפשר לתקן זאת. "אני מאמין שחוק הדיור הציבורי הוא אחד החוקים הצודקים שנחקקו בארץ. עם מכירת 50 אלף הדירות, יועברו לרשות הזכאים נכסים בשווי כ-14 מיליארד שקל. זו תהיה הפעם הראשונה שהמדינה מעבירה נכסים לשכבה הענייה ביותר באוכלוסייה". - האם אין חשש שעמידר ועמיגור, המוכרות את הדירות, יסכלו את המכירה, מאחר שהעובדים ידאגו לכך שלא תישאר להם פרנסה? כהן: "אני לא דואג לחברות. עמיגור, השייכת לסוכנות, מקבלת עבור כל דירה 33 אלף דולר. זהו פשע בין לאומי. לוקחים מיליארדים ומעבירים אותם לסוכנות ולקהילות העשירות בארצות הברית. זהו הסכם אבסורדי, שנקבע בתקופת שטרית ועתה אנחנו תקועים איתו". משה קריף, מהקשת הדמוקרטית המזרחית, מאשים את עמיגור ועמידר בכך שהן מערימות קשיים על הזכאים, ומונעות מהם את הזכות לרכוש את הדירות. קריף: "לאנשים מבוגרים קשה לקחת משכנתא, ואם לא די בכך, הם נדרשים לשלם מס רכישה, שבעיניי זה ממש גובל בציניות. להערכתי, מבצע רן כהן יסתיים בסופו של דבר בדיוק כמו מבצע שטרית. כמה אלפים ירכשו דירות, וזה הכול. למרבה הצער, החוק הזה לא דומה במאומה לחוק שעליו חלמה הקשת המזרחית, שקיוותה שהמדינה תיתן את הדירות כמעט חינם. מי שמבקש מאנשים קשי יום לגייס 20 ו-30 אלף דולר, לא מבין שום דבר. "האבסורד הגדול ביותר הוא, שהקיבוצים מחליטים על דעת עצמם להעביר את הדירות על שם החברים. הם עושים זאת באופן הטבעי ביותר, ולנו עושים את המוות. כל עוד לא יעבור חוק שיביא בחשבון את התנאים האמיתיים של הציבור שלנו, אין לנו כאן שום בשורה חברתית". ח"כ מאיר שטרית, שהקפיא את חוק כהן הראשון כשהיה שר אוצר, מלא עתה טענות לממשלה: "במקום לקיים את החוק כלשונו, הביאו חוק דיור ציבורי אחר, המקפח בצורה חריפה דווקא את האוכלוסיות החלשות, את המתגוררים בפריפריה ובקו העימות ואת המשפחות הגדולות. חמור מכך, שהיום ברור כי 60% מהדיירים המתגוררים פחות מ-12 שנים בדיור הציבורי אינם יכולים לרכוש את דירתם על פי החוק המוצע. פרט לקבוצה קטנה של דיירים, המהווה 8.3% ומקבלת הנחות גדולות, כל יתר הדיירים מקבלים הנחות קטנות בהרבה מאלה שהוצעו במבצע שלי". יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ פורז, אומר שהחוק תקוע מכמה סיבות, ובין השאר משום שהממשלה התבקשה לתת לוועדה תשובות במספר נושאים, וטרם עשתה זאת. מדובר בסוגיות כבדות משקל, כגון: האם דירות רשות הפיתוח, שהיו שייכות לערבים לפני קום המדינה, כלולות במבצע; מה יעלה בגורלן של דירות פרטיות, שנשכרו על ידי חברות כשקמונה או חלמיש והושכרו לדיירים; או עניינם של יורשי הזכאים העוברים לבתי אבות. אנחנו רוצים תשובות גם למניעת תופעה של 'מאכערים', שקונים דירות באמצעות זכאים, ועל הסנקציה שמתכננת המדינה נגדם. " בעיה גדולה יותר היא מצב הכנסת, שאינו מאפשר להעביר את החקיקה. אין ספק שהצעת החוק הנוכחית נופלת מזו של הצעת כהן המקורית, ולכן האופוזיציה 'חוגגת' על כך. שטרית עושה לרן כהן בדיוק את מה שכהן עשה לו. כהן העביר חוק ואילו שטרית הצליח לעצור אותו בוועדת ההסדרים. עכשיו שטרית מתכנן בדיוק אותו מהלך". - אולי הדיירים אינם ממהרים לרכוש דירות, מאחר שהם חושבים, כי קיים סיכוי שיתקבל חוק אחר, טוב יותר? פורז: "כשהביאו את החוק לוועדה לראשונה, טיפלתי בו במרץ רב. ברגע שהוחלט ליישם אותו בלי לחכות לחקיקה, העניין חדל להיות דחוף. לדעתי, החוק לא יעלה ולא יוריד, אם ממילא מוכרים את הדירות. לחלק מהזכאים אין אמצעים לרכוש את הדירות, ולחלק אין עניין. אני מאמין שחוק תמר גוז'נסקי (לזכויות דור היורשים) לשפץ את הבתים, יוריד את המוטיבציה לרכוש את הדירות, מאחר שחובת השיפוץ ממילא על הממשלה. לדעתי, כאשר מוכרים את הדירות, מספר האנשים שממתינים בלי פתרונות הולך וגדל. לדעתי, גם לא מוסרי שהמדינה מחלקת מתנות לחלק מהציבור". כהן: "אני דווקא ממהר לחוקק את החוק. אני רוצה שהחוק יהיה יציב, ושייתן אופק של חמש שנים לדיירים. אני רוצה שיהיה חוק, ששום ממשלה לא תוכל לקום אחר כך ולשנות אותו