מצעד האיוולת של ממשלה תאבת בצע

הבשורה

ירידה בגביית מיסי נדל"ן: התחזית המקורית של מינהל הכנסות המדינה לגביית מס הרכישה בשנת 2001 היתה של 2.5 מיליארד שקל. בחודש מאי עודכנה תחזית זו, ועתה היא עומדת על 1.95 מיליארד שקל "בלבד". ירידה זו של 22% משקפת את "מרד הקונים", אשר אינם ששים לשלם 5% מס רכישה ברכישת נכסים עסקיים (במקום 3.5% בשנת 1999). הירידה בגביית מס השבח ומס מכירה היא של 5% ו-3%, כמתואר בטבלה.

החזאי האופטימי של מינהל הכנסות המדינה לא מכיר, כנראה, את האימרה: "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות". אפשר, שהוא לא תרגם את המשמעות של אימרה זו למציאות של ימינו - כשמתאבדי הג'יהאד מתפוצצים ברחובותינו ואש נורית על יישובינו, קוני הנדל"ן שותקים.

האמת המרה

אם להודות על האמת, אני מתפלא שהתחזית המתוקנת לשנת 2001 לגבי כל מיסי הנדל"ן - מס שבח, מס רכישה ומס מכירה, לא ירדה ב-30% לפחות. חברות היי-טק שעלו כפורחות בשנת 2000, הותירו מאחוריהן משרדים משופצים וריקים, לשוק שאינו מתכוון להתרחב דווקא השנה. השקעות זרות בנדל"ן עברו לעולם שכולו טוב בעקבות ההמלצות הנאורות של ועדת בן-בסט, לקחת מאותם קפיטליסטים זרים "מס אמת". "לא, תודה", אמרו הקפיטליסטים הזרים, והשקיעו כמה מיליארדי דולר במדינות דלות יהודים.

המשקיעים המקומיים, שגילו כי על קנייה ומכירה של נדל"ן מוטלים "מיסי עושק", מעדיפים להשקיע את כספם בבורסה, מתחת לבלטות או בנדל"ן בחו"ל - הרחק מידיו תאבות הממון של מנהל מיסוי מקרקעין.

עגלת הכלכלה שלנו תקועה בבוץ, ונגיד בנק ישראל אינו צריך לדאוג לקצב האינפלציה. בשנת 2000 היא היתה 0%, כמו במיתון הגדול של שנות הששים, שבא לעולם בזכות חכמי חלם. בשנת 1963 חוקקו גאוני הכלכלה הישראלית את חוק מס שבח מקרקעין, ש"סתם פרצות" ברשת המס ועיכב את ההתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל בעשר שנים. יורשיהם הרוחניים של אותם גדולי דור מחוקקים כיום את מיסי העושק המוטלים על רוכשי הנדל"ן ועל מוכריו.

הנדל"ן אינו פרה חולבת

הממשלות הסוציאליסטיות של ישראל (כן, כולל ממשלות הימין) מאמינות בלב תמים, כי הנדל"ן הוא פרה חולבת, שהחלב בעטיניה הוא כמו קרן השפע שאינו אוזל לעולם. מדיניות שיווק הקרקעות של מינהל מקרקעי ישראל מייצגת גישה מונופוליסטית וספקולנטית קצרת רואי, ולא תפישה חברתית-כלכלית בעלת מעוף. היחס של הממשלות לדורותיהן אל האיכרים, שיש להם אדמות חקלאיות, הוא כמו במשטרים פיאודליים שלפני המהפכה התעשייתית.

הדמים המשולמים למינהל מקרקעי ישראל, היטל ההשבחה, היטלי הפיתוח, המע"מ, מס המכירה, מס השבח, מס הרכישה, ומס הרכוש (ז"ל), מותירים בידיו של הקפיטליסט המצוי, המנסה להתעשר מרווחי הון, רחמנא ליצלן, 10% מהרווחים - כמו בגרועים שבמשטרים הטוטליטריים.

אילו...

אילו שרר בישראל שלום אמת עם שכנינו, אילו היה מתגשם החזון של מזרח תיכון חדש, אילו מערכת הביטחון היתה מקצצת 25% בתקציבה, אילו המשקיעים הזרים בנדל"ן היו מתחרים על כל פרויקט יוקרתי, אילו העלייה היתה מגיעה ל-120 אלף איש בשנה (2% מהאוכלוסייה), אילו היתה צמיחה ריאלית בתל"ג של 5%-4% בשנה, אילו בעלי העסקים הקטנים היו רואים נחת בעמלם, אילו הנציגים הדיפלומטיים של ישראל היו מתקבלים באורינט-האוז בשטיח אדום - אזי היתה הצדקה מסוימת לקברניטי המשק ליטול את ליטרת הבשר מהקפיטליסטים, שהתעשרו מהשקעות בנדל"ן בזכות המדיניות הנבונה והמוצלחת של קברניטי המדינה.

הבעיה היא, שהשכנים יורים עלינו ואנו משיבים אש, מערכת הביטחון דורשת תוספת, לתקציבה, המשקיעים הזרים קונים נדל"ן במדינות המעניקות להם מקלטי מס ואומרות להם תודה, העלייה בירידה ופנסיונרים של צה"ל מהגרים לקנדה, אין צמיחה ריאלית בתל"ג, בעלי העסקים הקטנים משחקים שש-בש בשעות העבודה וצה"ל "שחרר" את אורינט-האוז.

על רקע כשלון מוחלט זה בתחומי הביטחון והכלכלה, ראוי היה שהקברניטים שכשלו היו מוותרים (לפחות) על מחצית שכרם, קונים (כמוני) רכב משומש על חשבונם הפרטי, ומקטינים את נטל המסים המוטל על הקפיטליסטים שקונים ומוכרים נדל"ן (דירות מגורים, משרדים, חנויות ובנייני תעשייה) עד למינימום ההכרחי. כך בונים כלכלה של מדינה.

הבעיה היא, שהחלום הרטוב של נערי האוצר הוא לכסות את תוספת התקציב של מערכת הביטחון מהמיסים הכבדים. כל פרה חולבת - קונה ומוכר נדל"ן - צריכה לתת ליטרת חלב. לימדו אותם בפקולטה לכלכלה, שגירעון בתקציב המדינה הוא דבר רע. לא לימדו אותם בפקולטה להיסטוריה, שלעשוק את העם הוא דבר נבזי.

מס רכישה - רעה חולה

מס רכישה של 5% הוא רעה חולה. המקור ההיסטורי של מס נשך זה הוא במאות ה-16 וה-17 באירופה המרכזית. העם שלא ידע קרוא וכתוב נדרש לסיוע של אדם "משכיל", שיעזור לו בעסקי הנדל"ן ויערוך את שטרי הקניין, וכך התפתח מקצוע הנוטריונים (NOTAR). תחילה היה הנוטריון גובה עמלה תמורת שירותיו, וברבות הזמן החליטה המלכות שיש להם מקור הכנסה נוסף - מס בולים.

כל שטר מכר של נדל"ן בויל על ידי הנוטריון בבולי הכנסה של אוצר המדינה, קרי כיסו של המלך, וכך נוהגים במדינות אירופה עד עצם היום הזה. בינתיים, העם למד קרוא וכתוב, אבל יורשיהם הדמוקרטיים של המלכים ערופי הראש מאוהבים במקור הכנסה קל גבייה זה אהבת אמת.

ואז בא לעולם מס הערך המוסף, שהינו מס מחזור על רכישת מוצרים ושירותים. לא זו בלבד שלכבודו של המע"מ לא בוטל מס הבולים, הוא מס הרכישה בן ימינו, כי אם משיתים את מס הרכישה גם על המע"מ בבחינת מס מחזור על מס מחזור.

ועדת רבינוביץ היקרה

ניתנה לכם הזדמנות היסטורית להמליץ על מותו של מצעד האיוולת של ממשלות תאוות בצע וביטול מס הרכישה, או למצער להעמיד את שיעור מס הרכישה על 0.5%. זה בכלל לא חשוב אם נערי האוצר יקבלו את ההמלצה או ידחו אותה. זו הבעיה שלהם, לא שלכם. ממילא ימנו בשנת 2002 את הוועדה הרביעית במניין לדון במיסוי הנדל"ן, ולאחריה את הוועדה החמישית (עד מאה ועשרים). לא צריך לדון. צריך לבטל.

עליכם מוטלת חובה לאומית להוציא לאור את זעקת הקונים, אשר אינם חפצים לשלם מס מחזור של 10% (מס רכישה, שכר טרחה, דמי תיווך, עמלת משכנתא וביטוח חיים לטובת הבנק) על כל רכישה של נדל"ן.

אם האוצר יעקם את האף ויאמר שהוא בגירעון (ביג דיל, הוא בגירעון מזה 53 שנה), תמליצו שהסדר זה יקבע כ"הוראת שעה" עד לסוף שנת 2001, או עד לתחיית שוק הנדל"ן, או עד לתחיית המתים - מה שיבוא אחר כך.

העם הכורע תחת נטל המסים יודה לכם.

הכותב מתמחה במיסוי מקרקעין, מחבר הספר מס שבח מקרקעין, ועורך הפורטל לנדל"ן ולמסים landtax.co.il