תקוה ואושר נאיבי, זוג צעיר, התגוררו בבית דירות בלב הכרך. לימים קצו ברעשים
שעשה השכן ממעל, בצעקותיה של השכנה ובהמולה ובפיח מכלי הרכב שברחוב, חסכו פרוטה
לפרוטה ולרכוש להם בית וגינה (ובמילים אחרות, להחליף את רעש הערב בפקקי הבוקר).
התגייסו הוריהם לסייע להם, וגם הבנק, שהשתעבדו לו עד בלותם, נתן את שנתן, ורכשו
להם בית דו קומתי וחצר וחניה, ומשפחת לוי מימין ומשפחת צדק משמאל, ודימו בנפשם
שהגיעו אל המנוחה בכלל ואל הנחלה בפרט.
עם ילדיהם של משפחת נאיבי נמנה נמרוד, בן 3. עלה בידי תקוה ואושר למצוא פעוטון
בבית מגורים הנמצא כמטחווי קשת מביתם, והיו מסיעים אותו לשם בבוקר ומחזירים
אותו אחר הצהריים, ורבתה השמחה במעונם.
יום בהיר אחד הגיע מכתב בדואר רשום למשפחת נאיבי ועל היה חתום יו"ר הוועדה
המקומית לתכנון ולבנייה, מר אוזן קשבת. מתוכנו התברר למשפחת נאיבי, כי משפחת
צדק, שכניהם משמאל, ביקשו להקים פעוטון בביתם. כיוון שייעוד הבית הן על פי
תוכנית המתאר והן על פי היתר הבנייה הוא למגורים, נזקקה משפחת צדק ל"שימוש
חורג", הליך המאפשר למי שעלול להיפגע להביע את התנגדותו בפני הוועדה המקומית,
ואם לא נתרצה - אף לערור בפני ועדת הערר המחוזית.
נזעקה משפחת נאיבי זעקה מרה. פעוטון בבית צדק? והרי זה אי צדק מוחלט, שהרי,
כך סברו, ייפגעו איכות חייהם וזכותם למנוחה ולשקט בביתם, והתנועה אל הגן וממנו
תגרום בעיות חניה וחסימת הכניסה לביתם ופגיעה בשווי רכושם. כתבו וחתמו ואף
הופיעו בפני הוועדה המקומית וטענו בלהט רב את התנגדותם.
לעומתם טענה משפחת צדק, והחרו והחזיקו אחריה פרנסי היישוב, כי אין מנוס מלאפשר
שימוש חורג כזה, שהרי בהיעדר פתרון ממלכתי - רק בדרך זו יימצא פתרון ראוי לדרדקי
היישוב; ואם תאמר אחרת, הרי שתאבד למצוא פתרון ראוי לילדיה הפעוטים שיאפשר
לה לעבוד, להשתכר ולהתפתח.
סיפור זה, שכולו פרי דמיון והמצאה, משקף את הדילמה העומדת לפני ועדות התכנון,
וועדות הערר בעקבותיהן, במקרים רבים של שימושים חורגים לגני ילדים. היטיבה
לתאר את הדילמה ועדת הערר במחוז המרכז (ערר מס' 205/01 161 בכר נגד ועדה מקומית
לתו"ב מודיעין, עו"ד א' מאמו, יו"ר) באומרה:
"אין חולק כי הקמת גני ילדים ופעוטונים לילדים רכים בשנים מהווה אינטרס ציבורי
ראשון במעלה במציאות החיים המודרנית. אין גם חולק כי בגילאים האמורים אין פתרון
או מסגרת לילדים אשר ניתן על-ידי הרשות המקומית ו/או משרד החינוך, ובדרך כלל
טיפול בילדים בגילאים אלה הוא במסגרת מעונות, משפחתונים או מטפלות ואינו טיפול
ממוסד במבני ציבור אשר נבנו מלכתחילה לייעוד זה.
"מטבע הדברים, נמצאים אותם פעוטונים באזורי מגורים ובסמיכות לבתי המשפחות הזקוקות
לשירות זה. בבואנו לבחון המקרה נשוא ערר זה לגופו, עלינו לבדוק איזון האינטרסים
של הצדדים, דהיינו - אינטרס העוררות לאיכות חיים סבירה ושמירה על קניינן מחד,
ואינטרס הציבור במתן תשובה הולמת לצורך של משפחות צעירות רבות ביישוב במסגרות
לילדים בגיל הרך, מאידך.
"על רקע האמור, סבורים אנו כי בדרך כלל יש מקום להקל במתן היתרים לשימושים
חורגים בכל הקשור לגני ילדים ופעוטונים, בהשוואה לשימושים חורגים אחרים, ובלבד
שוועדות התכנון ישקלו ויבדקו היטב כל מקרה לגופו, תוך שימת לב לגודל הנכס,
מיקומו, מספר הילדים, שימוש בחצר, חניה ונגישות וכיו"ב וכן תוך מתן הזדמנות
נאותה למי שעלול להיפגע להשמיע טענותיו.
"גישת הוועדה בעניין זה, באופן כללי, היא מתוך הכרה בצורך האמיתי הקיים במציאות
החיים, שאין לו פתרון מרכזי מסודר, וכן לאור גישת המחוקק ובתי המשפט בעניין
זה".
וגם ועדת הערר במחוז תל-אביב דנה בסוגיית גני הילדים, ובהחלטה מפורטת וממצה
הגיעה לידי מסקנה, כי מאותם נימוקים ממש יש לאפשר, בתנאים ובמגבלות, פתיחת
גני ילדים באזורי מגורים, וכך קובעת היא בהחלטתה (ערר ת"א/5077/01 עו"ד וינברג
ומכאלה ואח' נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב ואח', עו"ד ענת בירן,
יו"ר):
"דחיית בקשות לגני ילדים באופן שלא יותרו כלל גני ילדים באזורי מגורים היא
גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. גני הילדים מהווים צורך אמיתי וחיוני, וראוי
שיימצאו בכל סביבת מגורים לשירות דיירי האזור. אמנם, קיומו של גן עלול לגרום
להפרעה לשכנים הקרובים, אולם סגירתו במקום אחד תגרום להעברתו למקום אחר, שיימצא
מטבע הדברים באזור מגורים, תוך גרימת ההפרעה לשכנים אחרים.
"במקומות בהם אין תוכניות המתאר נותנות מענה לגני ילדים פרטיים, יהיו אלה תמיד
במסגרת 'שימושים חורגים', ואין מנוס מקבלתם כמציאות הכרחית באזורי מגורים,
תוך הגבלת פעילותם בדרך שתמנע ככל האפשר הפרעה לסביבה.
"אנו סבורים, כי הגישה הראויה היא לאשר גני ילדים בצורה מבוקרת, תוך הטלת מגבלות
על מספר הילדים, שעות הפעילות, שעות הפעילות בחצר, ותוך בחינת התאמתו של המבנה
והאזור לפעילות הגן".
החלטות ועדות ערר מסתמכות גם על שתי החלטות שהגיעו לדיון בבית המשפט המחוזי
(עת"מ 14/98 אוסקר ואח' נגד לוריא ואח', ועת"מ 1155/00 משולם צעירי נגד ועדת
ערר ואח'), שבשתיהן אישר השופט עודד מודריק שימוש חורג לפעוטון בבית מגורים
פרטי מתוך שראה בזה הכרח בל יגונה. בעניין צעירי אף טבע השופט מודריק את המונח
העברי לטענת ה-NIMBY: "יוצא ששיכונו של פעוטון בבניין מגורים פרטי הוא הכרח
לא יגונה, אך ברור שבכל מקום שבו ימצא פעוטון כזה את משכנו, שם תהיה הפרעה
סביבתית מסוימת. לכן, טענתו של צעירי (העותר שם) היא מן הסוג המכונה בלעז (NIMBY
- NOT IN MY BACK YARD), ובשפת עבר - אולי לבא"ש (לא בחצר האחורית שלי). טענה
כזאת בדרך כלל לא תצלח".
מכאן, שכפי הנראה העניין לא יסתייע בידי משפחת נאיבי. עם זאת, בכל המקרים שהגיעו
לידיעתנו הוטלו הגבלות, ולעיתים הגבלות חמורות, על השימוש החורג.
לדוגמה, בעניין בקשה לשימוש חורג לגן ילדים בראשון-לציון הגבילה הוועדה המקומית
את השימוש החורג לשנה אחת בלבד ותוך הגבלת גילאי הילדים (לשנה עד שנתיים),
שעות הפעילות בחצר (שעה אחת ביום), שעות הפעילות בפעוטון ומספר הילדים, ותוך
קביעה כי בתום שנה תיבחן הבקשה מחדש.
ועדת הערר (ערר 233/01 עו"ד א' מאמו, יו"ר) הוסיפה תנאים משלה בעניין קיר אקוסטי
ומיקום הפעילות בחצר. בערר ת"א/5077/01, שהוזכר לעיל, הגבילה ועדת הערר הן
את מספר הילדים, הן את מיקום הפעילות בגן והן את שעות הפעילות, חייבה התאמת
חניות וחייבה כי בשעות הכניסה והיציאה יוצב אדם שתפקידו לכוון את תנועת ההורים
ולהשגיח כי לא יחסמו את הכביש והחניות, ובנוסף לכול אף הגבילה את היתר השימוש
לשנתיים.
בהחלטות נוספות הוטלו על מבקשי השימוש החורג הגבלות מהגבלות שונות, שמטרתן
לאזן בין הצורך וההכרח בפעוטונים ובגני ילדים בדרך של שימוש חורג ולמזער, ככל
האפשר, את הפגיעה בשכנים.
אין ספק כי תוכניות המתאר הישנות לא נתנו דעתן על הצורך בפעוטונים ולא הסדירו
את שימוש הקרקע עבורם. ועדות הערר ובתי המשפט אחריהן אפשרו, בדרך של פרשנות
(ויש מי שיאמר: חקיקה שיפוטית), לחפש את שביל הזהב כדי למלא את שהחסיר מתקין
התקנות, לשמחתם של הנזקקים לשירות חיוני זה ולמגינת לבם, מן הסתם, של השכנים
הגובלים באותם בתים, שחשבו לתומם כי רכשו בית ליד בתי מגורים ולא ליד פעוטון.
יגנס, טויסטר ושות' מתמחים בתכנון ובנייה ונדל"ן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
