המערערת הגישה לבית משפט השלום ערעור, בהתאם לסעיף 14(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, על הכרעתו של שמאי מכריע. הערעור הוגש כ- 3 חודשים לאחר מתן הכרעת השמאי, כאשר המועד הקבוע בסעיף 14(ג) לתוספת להגשת ערעור הינו 45 ימים.
המערערת טעתה, בסוברה כי פגרת בתי המשפט שהתקיימה בתוך התקופה אינה נמנית במניין הימים להגשת הערעור, מכח תקנות בתי המשפט וההוצל"פ (פגרות).
תקנה 8 לתקנות התכנון והבניה (ס"ד בערעור על שומת השבחה), תשמ"א-1981 אינה מכלילה את נושא המועדים בגדר הנושאים המוסדרים על ידה, ואין היא מחילה עליה את תקנה 529 לתקנות סד"א.
המשיבה טענה, שאין דרך להיעתר לבקשת המערערת להארכת המועד להגשת ערעורה, שכן סעיף 20 לתוספת מקנה לשר הפנים את הסמכות להאריך את המועדים שנקבעו בתוספת, ואין לבית המשפט סמכות מקבילה.
השופט ברוך דחה את הטענה, בהסתמכו על דרך שהותוותה בע"א 916/79 (פ"ד ל"ו(4), 393).
סעיף 90(3) לחוק בתי המשפט מסמיך רשם להאריך מועד להגשת ערעור. סמכות המסורה לרשם מסורה לעולם לבית המשפט גופו, ואם הראשון הוסמך להאריך מועד להגשת ערעור, קל וחומר שגם בית המשפט מוסמך לעשות כן.
"משכך", המשיך וקבע השופט ברוך, "אין לומר שבית המשפט, בשעה שבה כבר אין לשר הפנים סמכות להאריך מועדים, אינו מוסמך להאריך את המועד. סמכותו נוצרת למן הרגע בו פקעה סמכות השר (ובאשר לטעמי אין הסמכויות יכולות לדור האחת בצד רעותה, שהרי בכך יש כדי ליצור חוסר ודאות מי הוא הגורם הנכון אליו יש לפנות, ומעין ריב סמכויות בין שני גורמים, מצב שאינו תקין לכל הדיעות)".
במקרה הנדון, ראוי להאריך את המועד, לנוכח האיחור הלא גדול בהגשת הערעור, איחור שנבע מפרשנות מוטעית של החוק. למערערת טענות כבדות משקל, שאין לחוסמן בשל טיעון פרוצדורלי. (ה"פ שלום רמלה 1086/01 אילן גת מהנדסים בע"מ נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה, החלטה מיום 20.11.01. ס.נ. שמואל ברוך. בשם המערערת עו"ד בבלי ויערי, בשם המשיבה עו"ד קוצ'ינסקי)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
