המקום הנכון הוא רק בית משפט השלום

משלא חלק הנישום על עצם החיוב בהיטל, ולא על הכרעת השמאי המכריע, או משאיחר בהגשת הערעור, הוא מנוע מפתיחת "חזית חדשה" בטענות נגד ההיטל, תחת מסווה של פגמים מינהליים שנפלו בהחלטת הוועדה

אין בית משפט זה מוסמך לדון בתובענה זו, ואין מקום להורות על העברת הדיון לערכאה המוסמכת, שכן המועד להגשת הערעור לערכאה זו חלף - כך פסק לאחרונה (8.5.2002) השופט נסים ישעיה, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין רפי כהן חברה לבניין בע"מ נ' הוועדה המקומית כפר סבא (ה.פ 1038/01).

בתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה נקבעו הליכי ההשגה והערעור על שומת השבחה. כאשר הוצג לוח שומה, רשאי בעל המקרקעין להגיש שומה אחרת (נגדית) שהכין שמאי מקרקעין מטעמו, תוך שנה מיום הצגתו. כאשר הוכנה השומה עקב מימוש זכויות, הוא רשאי להגיש שומה נגדית, תוך 30 יום מקבלת השומה.

כשהצדדים מסכימים להיטל, יותאם החיוב לשומה שהוסכם עליה. כשאין הסכמה, יבחרו שמאי אחר (מכריע) ושומתו תהא מכרעת. על החיוב בהיטל ועל הכרעת השמאי המכריע ניתן לערער בנקודה משפטית בלבד, או בעילה שלא ניתנה הזדמנות נאותה לטעון בפני השמאי המכריע. הערעור יוגש לבית משפט השלום, תוך 45 ימים מהיום שבו נודעה ההחלטה שעליה מערערים.

במקרה שלפנינו עתרה החברה לסעד לפיו יצהיר בית המשפט, כי שומת ההשבחה שהוצאה ע"י הוועדה בטלה ומבוטלת. לטענת הוועדה, שאין לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתובענה, השיבה החברה, כי אין היא חולקת על עצם החיוב בהיטל, ואף אין מדובר בערעור על הכרעת שמאי מכריע, אלא על אופן פעולתה השגוי של הוועדה ועל הוצאות שומה מוטעית באופן בלתי חוקי, בניגוד לכללי מינהל תקין ושיקול דעת פגום היורד לשורשה של החלטה בלתי סבירה, שלא לתקן את השומה השגויה והבלתי חוקית.

השופט ישעיה סבר, כי טענה זו של החברה מופרכת מיסודה ואין בה ממש. משקבע המחוקק את בית המשפט השלום כערכאה, שבה יוכרעו המחלוקות בין הצדדים, אין לאפשר להם לפתוח בהליכים בפני ערכאה אחרת, ע"י הסוואת טענותיהם האמיתיות בדבר החיוב בהיטל, בעילות תקיפה מנהליות כביכול. מה משמעות הטענה כי הוועדה שגתה בהוצאת השומה, אם לא תקיפת החיוב בהיטל עצמו? תקיפה שיש להעלותה בפני בית משפט השלום במועד שנקבע בחוק.

לשון החוק חד-משמעית: ניתנת לבעל הדין הזכות לערער על עצם חיוב בהיטל ועל הכרעת השמאי המכריע, בין אם היא מבוססת על טעות משפטית כלשהי ובין אם מקורה בשיקול דעת פגום. המחוקק ביקש לייחד את הליכי הערעור בכל הקשור להיטל השבחה לערכאה אחת בלבד, והיא בית משפט השלום.

משלא חלקה החברה על עצם החיוב בהיטל ולא על הכרעת השמאי המכריע, או משאיחרה את המועדים להגשת הערעור, מנועה היא מפתיחת "חזית חדשה" והעלאת טענות נגד ההיטל תחת מסווה של פגמים מינהליים שנפלו בהחלטת הוועדה.

מפסק דין זה עולה המסקנה, כי הדרך העדיפה והנכונה לתקיפת שומת השבחה הינה הגשת שומה נגדית במועד. פעולה זו מפסיקה את מירוץ הזמן, ומשאירה בידי החייב בהיטל את מירב האופציות להמשך הליכי ההשגה והערעור.

הכותב הינו חבר לשכת שמאי המקרקעין.