מעמדו המיוחד של כונס מפעיל

בחודש יולי 01' מונה עו"ד בניהו לאבל לשמש ככונס נכסים מפעיל לחברת ע.ב.ר.ב. בניין לפיתוח והשקעות בע"מ (להלן - החברה), וזאת לבקשת הנושה המובטח, בנק לאומי. בהסכמת חברת סולל-בונה, ניתנו לו סמכויות להוסיף ולהפעיל את החברה בביצוע פרויקט בנייה בבית הכרם, שהקיף עבודות רחבות היקף בשלושה בניינים.

עובר לסיום העבודות פנה הכונס לבית המשפט המחוזי בת"א (השופטת ורדה אלשיך) בבקשה לחייב את חברת סולל-בונה להעביר לקופת הכינוס סכום של כ-840,000 שקל. לטענתו, למרות סיום העבודות, הערימה חברת סולל-בונה קשיים והעלתה טענות לרוב, שמטרתן עיכוב התשלומים המגיעים לקופת הכינוס, תוך גרימת נזקים כבדים לקופה.

חברת סולל-בונה העלתה מצידה טענות רבות בדבר ליקויים ונזקים שנגרמו לה, בתקופה שקדמה למינוי הכונס ובתקופה שלאחריה, ללא עריכת אבחנה בין שתי התקופות. יצויין שחברת סולל-בונה הודיעה על הפעלת סעיף פיצוי מוסכם שנקבע בהסכם שבינה לבין החברה, ע"ס 180,000 שקל. למרות זאת, טענה לזכאותה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לה בפועל.

השופטת אלשיך קיבלה את טענותיו של עו"ד לאבל, הכונס המפעיל, במותחה ביקורת על התנהלותה של חברת סולל-בונה, "אשר דומה כי התעקשה לנסות ולערב במתכוון תוך יצירת מעין מסך ערפל מגוון מחלוקות עובדתיות מורכבות אשר אינן רלוונטיות ואין להן כל קשר לנשוא הבקשה".

פסק דינה היסודי של השופטת אלשיך סוקר מגוון נושאים. להלן נעמוד על עיקריהם.

כונס מפעיל

פסק הדין מעגן את מעמדו של "הכונס המפעיל" ואת הפרשנות שיש לתת להתקשרויות הנמשכות בינו לבין המזמינים.

מעמדו של כונס מפעיל שונה ממעמדו של מפרק. הוא אינו תופס באופן פורמלי את ישות החברה על מנת לחלק את נכסיה בין כל נושיה בטרם חיסולה. מאידך גיסא, שונה מעמדו ממעמדו של כונס "רגיל", שכל עיסוקו במימוש נכסי חברה חסרת פעילות, שחובותיה לנושיה המובטחים עולים לאין ערוך על ערך נכסיה.

כונס מפעיל תופס את החברה כולה ומפעיל אותה כעסק חי, על מנת למקסם את ערך נכסיה, ואולי אף למוכרה בעתיד כעסק חי. מעמדו, איפוא, הינו מיוחד. הוא מזכיר את מעמדו של נאמן בהקפאת הליכים. נקודת המבט של שניהם דומה. הכונס המפעיל מייצג ופועל לא רק לטובת הנושה המובטח וכשלוח שלו בלבד, אלא לטובת כלל נושי החברה.

נמצא, שקיים "קו תיחום" בנוגע לתפיסת היישות המשפטית החל מיום מינוי הכונס המפעיל לתפקידו, בדומה למצב ששורר בהקפאת הליכים. ממכשיר המבטא אוטונומיה חוזית של בעלי המניות לתועלתם האישית, הפכה החברה למעין "נאמנות" שמיועדת למקסם את החזר החובות לכלל נושיה (בכפוף לדין ולפסיקה).

לאור האמור, ובהתאם לפס"ד בעניין בזק נ. תבל (שניתן לפני שבועות ספורים), פרשנות ההסכם שבין חברת סולל-בונה לבין החברה משתנה החל ממועד מינוי הכונס, והיא תיעשה "בעיקר לפי מהותם הכלכלית האמיתית, והשלכתה על צדדים שלישיים אשר לא היו שותפים לניסוח החוזה".

הגם שהמשך ההתקשרות של חברת סולל-בונה עם החברה לאחר מינוי הכונס אינה כהתקשרות עם גוף חדש לחלוטין, הרי לשינוי פני החברה יש "השלכה רצינית על ההתקשרות, ובמיוחד על משמעותה והיקפה של חובת תום הלב המוטלת על הצדדים".

חברת סולל-בונה לא נהגה בהתאם לחובה המוטלת עליה.

פיצוי מוסכם - מיצוי הסעדים

האם מיצתה חברת סולל-בונה את הסעדים הנתונים לה, עקב בחירתה להפעיל את תניית הפיצויים המוסכמים בגין האיחורים הנטענים בסיום העבודות?

בהתאם לפסיקה, בשונה מהמצב המשפטי ששרר קודם לחקיקת חוק התרופות, לפיו היוו פיצויים מוסכמים תיקרה עליונה לפיצוי הנפגע, סעיף 15 לחוק התרופות מקנה לנפגע זכות בחירה בין תביעת הפיצויים המוסכמים לבין תביעת פיצויים לפי סעיפים 10-14 לחוק.

יוצא שמרגע שחברת סולל-בונה הפעילה את סעיף הפיצוי המוסכם בהתייחס לטענות אודות האיחור בסיום העבודות, אין היא רשאית לתבוע פיצויים נוספים בגין ראש נזק זה, תהיינה הסיבות לאיחור אשר תהיינה ותהיינה תוצאותיו המזיקות אשר תהיינה.

נסיונה של חברת סולל-בונה לטעון טענה חלופית, לפיה זכאותה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה בפועל עומדת לה בניכוי הפיצוי המוסכם, נדחתה גם היא.

תוצאה זו עומדת בקנה אחד עם עקרונות בסיסיים של צדק ושיקולי מדיניות משפטית בסיסיים. היא יונקת את חיותה מהכלל האוסר על ניזוק להתעשר על חשבון המזיק.

עיכבון

סוגייה נוספת שעלתה, נוגעת לטענת עיכבון הסכמי שהעלתה חברת סולל-בונה, שלטענתה ניתן להפעילו גם עבור נזקים בלתי קצובים.

כן טענה חברת סולל-בונה לזכאותה לקזז את נזקיה.

השופטת אלשיך דחתה, בפסק דינה המפורט והמקיף, את שתי הטענות (מטעמי קוצר המקום מופנה הקורא לקרוא את ההנמקות בפסק הדין גופו).

(פש"ר מחוזי ת"א 1621/01, בש"א 3551/02 בעניין ע.ב.ר.ב. בניין לפיתוח והשקעות (בכינוס) נ. סולל בונה, פס"ד מיום 18.7.02. הכונס המפעיל לחברה - עו" בניהו לאבל)