רוב מחדלי הוועדות המקומיות ומהנדסי הערים לפני אסון ורסאי ממשיכים להתקיים גם לאחר האסון. כך קובעים חברי הוועדה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים. לדברי חברי הוועדה, המקסימום שנעשה על ידי הרשויות היה יצירת ניירת של התכתבות, שיש בה במקרה הטוב הפניית תשומת לב, מתן הוראות מה "האחרים" צריכים לעשות, ואיומים בנקיטת אמצעים.
"עצוב לנו לצפות במצב שבו אפילו העוצמה יוצאת הדופן של אסון ורסאי לא הניעה איש לקום ולעשות מעשה לפתרון הבעיה".
דו"ח הביניים שפורסם היום (ד') מותח ביקורת חריפה על התנהלות משרד הפנים לפני ואחרי האסון. חברי הוועדה כתבו, כי ניתן היה לצפות משר הפנים ומשרדו שיהיו עם "היד על הדופק" בכל הנוגע לעניינים שבסמכותם.
"קשה לתאר איך יכול שר הפנים לקיים את חובתו כממונה על ביצוע חוק התכנון והבנייה, בלי שידאג לארגן את משרדו באופן שיאפשר לו לחוש את הצרכים והמצוקות של הבונים. שר הפנים יודע שמתבצעת בנייה בשיטה שיש בה סכנה, וכל מה שעושה משרדו הוא לשלוח שני חוזרים", נאמר בדו"ח.
מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי מרדכי, אמר בוועדה, כי "משרד הפנים קובע מדיניות, ואינו גורם מבצע או מפקח. אינני חושב שפיקוח על בנייה ועל שיטות בנייה צריך להיעשות על ידי משרד הפנים".
לשאלת חברי הוועדה, האם במשלוח חוזרי המשרד נסתיים תפקיד המשרד, השיב מרדכי בחיוב. היועצת המשפטית של משרד הפנים, עו"ד שרית דנה, אישרה בפני הוועדה שיתכן שהטיפול של משרד הפנים היה שגוי.
הוועדה קבעה, כי משרד הפנים לא עקב, לא עשה בירורים, לא בחן
אם יש צורך בפעולה נוספת, לא שקל הפעלת חירום כדי ליצור משטר של בקרה. פרט למשלוח
שני החוזרים משרד הפנים לא עשה דבר: "אפילו לא ודאו שחוזרי המנכ"ל התקבלו אצל
נמעניהם, שלא לדבר על יישומם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
