אז ועדת הערר החליטה. אז מה?

לאקונה בחוק ההוצאה לפועל גרמה לכך, שלא ניתן לאכוף את החלטת ועדת הערר, שפסקה פיצויים לפי סעיף 197

5.11.2000

דבורה סוריה, תושבת העיר רחובות, מתגוררת בסמוך למבנה התחנה המרכזית החדשה בעיר, שהיא חלק מקניון רחובות. סוריה הגישה תביעה כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רחובות (תיק ערר מס' 77/99), בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, המאפשר למי שנפגע מתוכנית הוועדה - לתבוע פיצויים מהוועדה המקומית. זאת, בתנאי שהמקרקעין של התובע נמצאים בתחום התוכנית או גובלים עמו, ושהתביעה הוגשה בתוך 3 שנים מיום תחילת תוקפה של התוכנית.

בערר שנדון בעניין סוריה, פסק השמאי המכריע, כי יש לפצות את העוררת בסכום של 178 אלף שקל, נכון ליום 14.5.93. ועדת הערר ברחובות החליטה ביום 17.5.00, כי על הוועדה המקומית לפצות את סוריה בסכום של 178,300 שקל (נכון למאי 93'), וכן סך של 5,000 שקל עבור הוצאות הדיון. סך החוב לפי ההחלטה, ליום 31.7.00, עמד על 416,364 שקל.

אף צד בעניין לא הכחיש את החוב, שנפסק על ידי ועדת הערר. אלא, שהוועדה המקומית החליטה לא לכבד את ההחלטה, ולא לשלם הפיצויים שנפסקו.

התחמקותה של הוועדה מתשלום התאפשרה בשל לאקונה בחוק ההוצאה לפועל: המחוקק השמיט, אולי בטעות, את גוף ועדת הערר מסעיף 81 לחוק הוצאה לפועל, העוסק ב"חיוב שדינו כפסק דין". הסעיף קובע כך: "משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין, כי יש לבצעם כמו פסק דין של בית משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחייבים". מאחר שאין סעיף מחייב, אין בחוק הוצאה לפועל דרך לאכוף את פסק ועדת הערר. מצב זה נוצל על ידי הוועדה המקומית רחובות.

הלשכה המשפטית בעיריית רחובות טוענת מצידה, כי הסכם מיום 27.10.92 שחתמה עם צד שלישי בעניין, מפעלי תחנות (אגד) - חברה-בת של קואופרטיב אגד, המחזיקה ומתפעלת תחנות מרכזיות בערים שונות - כולל סעיף בו התחיבה האחרונה לשלם בתוך 7 ימים כל סכום בו תחויב העירייה כדין לשלמו לכל תובע. לכן, לטענת העירייה, על מפעלי תחנות לשלם את הפיצויים שנפסקו לסוריה.

לאור הסדר השיפוי, אכן הוכן שיק לפקודת התובעת מטעם מפעלי תחנות. עו"ד אורי ברומר, המייצג את מפעלי תחנות, כמעט ומסר אותו לבא כוחה של התובעת, עו"ד גיל רוה.

השיק בסופו של דבר לא נמסר, עקב מחלוקת כספית שהתגלתה בין עיריית רחובות למפעלי תחנות: מפעלי תחנות הכירה באחריותה לחוב, אך במכתב מיום 22.6.00 הודיעה על קיזוז שביצעה בין תשלום הפיצויים לבין חובות שחבה לה, לטענתה, עיריית רחובות, ממקורות שונים.

מבחינתה של דבורה סוריה, הנפגעת מהתוכנית, אין זה מעניינה, כמובן, קיזוז בין העירייה לאגד: היא מבקשת לאכוף את פסק הדין ולזכות בפיצויים. בשלב זה, 31 ביולי, הוגשה בשם התובעת בקשה לסדר דין מקוצר, בבית משפט השלום בת"א (77484/00).

הוועדה המקומית הגישה לבית המשפט בקשה לדחייה על הסף, בטענה כי כל מרכיבי הסמכות המקומית מצויים בתחום העיר רחובות, ובהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לדחות את התביעה על הסף, או לחליפין להעבירה לבית משפט מוסמך.

בתגובה לבקשה לדחייה על הסף, טען עו"ד רוה בשמה של סוריה: "המבקשת לא טענה טענה כלשהי כנגד חיובה בתשלום סכום החוב, שכן היא מודעת לכך שעליה לשלמו, ושיחסיה עם חב' מפעלי תחנות בע"מ אינם מעניינה של המשיבה... התנהגות המבקשת, המנסה להתחמק מתשלום חוב שהיא יודעת שעליה לשלם, באמצעות פלפולים משפטיים, מהווה חוסר דרך ארץ, היא נגועה בחוסר תום לב חמור, ואינה מתיישבת עם מעמדה של המבקשת כרשות ציבורית".

הוועדה המקומית הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן.

הבהרה: עו"ד גיל רוה עובד במשרד עו"ד מושקט ושות', המייצג את "גלובס".