ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה אתמול (ג') עתירה שהגישו ארבעה מבני משפחת גאולה, לשעבר
תושבי איראן ובעלי זכויות במקרקעין ברעננה בשטח של כ-25 דונם. הארבעה ביקשו לחייב
את עיריית רעננה להשיב להם חלקה, שלטענתם הופקעה לצרכים ציבוריים, ולאחר מכן שונה
ייעודה למגורים.
העותרים רכשו את זכויותיהם במקרקעין במאי 1988 (גלגולי
הפרשה פורטו במוסף הנדל"ן - "קומבינה ברעננה", 7.1). יעוד המקרקעין באותה עת היה
חקלאי. בשנת 1994 הופקעו 15 דונם מהקרקע לצרכי ציבור. במאי 1999 הופקדה תוכנית
מיתאר חדשה של איחוד וחלוקה, וייעוד המקרקעין שונה שוב, הפעם למגורים. בשל שינוי
הייעוד, טענו העותרים, כי הם זכאים לקבל חזרה לידיהם את השטח שהופקע מהם לפי תוכנית
המיתאר הראשונה, שכן ההפקעה בוצעה לצרכי ציבור, ואילו עתה שונה הייעוד למגורים,
לטענתם ללא כל פיצוי, כך שיצאו קרחים מכאן ומכאן: בלי קרקע ובלי פיצוי.
השופט, ד"ר אשר גרוניס, קבע, כי אילו נתקבלה העתירה היה
בכך כדי למוטט את אחד ממנגנוני התכנון החשובים ביותר שבחוק - מנגנון של איחוד
וחלוקה ללא הסכמת הבעלים.
עוד קבע גרוניס, כי דינה של העתירה להידחות בשל חוסר
ניקיון כפיים מצד העותרים, אשר בהתנגדות לתוכנית המיתאר לאחר הפקדתה לא העלו במפורש
את הטענה הקניינית העומדת בבסיס עתירתם, וכן בשל השיהוי בפנייה לביהמ"ש.
גרוניס ציין עוד, כי נקודה נוספת שיש בה כדי להצביע על
חוסר ניקיון כפיים מצידם של העותרים, נוגעת לעובדה כי הם קיבלו פיצויים בגין ההפקעה
הצפויה לצורכי ציבור, בסכום של 400 אלף דולר. דבר זה לא צויין על ידם בעתירה
שהגישו.
גרוניס דחה את העתירה, וחייב את העותרים בתשלום הוצאות
בסכום כולל של כ-200 אלף שקל. (עת"מ 1001/01).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
