8 חודשי מאסר לבכיר בעיריית י-ם שהורשע בסיוע לבנייה לא חוקית

ביהמ"ש העליון החמיר בעונשו והרשיע אותו גם במירמה והפרת אמונים

בית המשפט המחוזי בירושלים החמיר בעונשו של דודו ביטון, אשר היה סגן מנהל חטיבת הרישוי והפיקוח ומנהל מחלקת הפיקוח במינהל להנדסה בעיריית ירושלים.

על ביטון הוטלו שמונה חודשי מאסר בפועל, שמהם ינוכו ארבעה חודשים, אותם כבר ריצה בעבודות שירות.

נגד ביטון הוגש כתב אישום בעבירות של קבלת שוחד, מירמה והפרת אמונים. כולן מתייחסות לעבודתו בין השנים 1999-1998 בעירייה.

שופט בית המשפט המחוזי, אליהו בן-זימרה (כיום שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים), הרשיע את ביטון בעבירה של מירמה והפרת אמונים וזיכה אותו מאישומים אחרים.

המדינה ערערה לבית המשפט העליון על זיכויו מאישום אחד וכן על גזר הדין. מאידך, הגיש ביטון ערעור על הרשעתו באישום הראשון.

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והרשיע אותו גם באישום השני בעבירה של מירמה והפרת אמונים. עניינו של האישום השני הוא עבודות בלתי חוקיות של שיפוץ ותוספת קומה במנזר הלזריסטים ברחוב אגרון בירושלים.

בנושא זה טיפל ידיד של ביטון, ארבל, עבור הבעלים של המנזר. לצורך כך, התייעץ ארבל עם ביטון, אשר הורה על הפסקת העבודות והעברת התיק למחלקה המשפטית, לשם הגשת כתב אישום נגד הבעלים.

ביטון סייע לארבל במכתב, שבו אישר כי התוכנית שהוגשה מתאימה למצב הבנייה בפועל וכי היא חייבת לקבל את אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לצורך קבלת היתר לשיפוץ. בתמורה לאישור זה קיבל ארבל סכום של 25 אלף דולר.

השופט יהונתן עדיאל, אליו הוחזר התיק, קבע, כי ביטון במעשיו סייע בפועל ועודד בנייה בלתי חוקית, תוך שהוא מעדיף את האינטרס האישי של ידידו. עוד ציין עדיאל, כי על ארבל המתווך לשוחד נגזרו שמונה חודשי מאסר בפועל.

עדיאל הורה לנכות מהעונש את התקופה בה היה נתון ביטון במעצר. (פ. 1095/00).