ברק: מערכת המשפט מוכנה לגשר על הפער בין המשפט למציאות משתנה

נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, מעלה על נס את פסיקות ביהמ"ש העליון המתייחסות לדיני המקרקעין. בנאום בלשכת עורכי הדין לרגל פתיחת שנת המשפט, אומר ברק, כי ביהמ"ש העליון ממלא תפקיד של גישור בין המשפט לבין מציאות החיים המשתנה וההגנה על החוקה והדמוקרטיה. במסגרת זו ציין ברק מספר דוגמאות לחיוב, ובכללן הפסיקות המתייחסות לדיני המקרקעין.

יצוין, כי במהלך השנה האחרונה ביטל בג"ץ את החלטות 717, 727 ו-737 של מועצת מקרקעי ישראל ביחס לפיצוי הניתן לחוכרי קרקעות חקלאיות שייעודן שונה. עוד ציין ברק את פיתוח הדינים בדבר תשלום פיצויים לנאשם בהליך פלילי. בנוסף, מציין ברק את הפסיקות המתייחסות לשיעור הפיצויים המשתלמים כאשר נקבעת הוצאת לשון הרע, וכן את המשכת החדרת עקרון תום הלב למערכת של המשפט האזרחי.

לדברי ברק, עם השינוי במציאות החברתית, נדרש שינוי גם במשפט והתאמת המשפט לצורכי החיים המשתנים. על פסק הדין להשתלב בשיטה, ולשם כך יש להבטיח, כי השינוי יהיה אורגני וההתפתחות תהיה הדרגתית וטבעית. ברק מציין, כי על השופט לא לעמוד תמיד על דעת מיעוט, ויש לקבל את דעת הרוב גם אם הוא התנגד לה בעבר.

עם זאת, משבח ברק שופטים המכהנים תקופה ארוכה בביהמ"ש העליון, ויוצרים במשך השנים שיטה משלהם. עוד ציין ברק את המגבלות העומדות בפני השופט בבואו לגשר בין מציאות ולא לקבל מידע אמין על אותה מציאות. לדברי ברק, לא תמיד עומד מידע זה לרשות השופט, ואין לו תמיד מידע על העובדות החברתיות המצדיקות שינוי ראוי בהנחה.

ברק ממליץ לשופטים להיזהר בהפעלת שיקולים סבוכים של מדיניות בטחונית, כלכלית או חברתית הדורשים מומחיות וידע אשר לא תמיד הם בחזקת השופטים. ברק מסכם את גישתו ואומר, שהשיטה צריכה להבטיח פרשנות דינמית הנותנת לחוק את המובן התואם לחיי החברה בהווה, וככל הנראה גם לעתיד. לסיכום אומר ברק, כי מערכת המשפט מוכנה ונכונה לגשר על הפער בין המשפט למציאות חיים משתנה, וכי עניין זה בנוי על הכרה במגבלות הכוח השיפוטי ועל התפיסה כי כאשר ביהמ"ש יושב בדין - גם השופטים עצמם עומדים לדין.