מהלכי שר הפנים, אלי ישי, למינויים פוליטיים של ראשי ועדות לתכנון ובנייה, אינם חדשים בנוף הפוליטי בארץ. אלא שהטענה היא, כי ישי לוקח את המינויים הפעם צעד אחד קדימה.
לטענת גורמים בענף, כאשר שר תחבורה ממנה מקורב לראשות חברת תעופה לאומית, מדובר גם בשיקולים עסקיים גרידא. כך גם כאשר שר העבודה והרווחה ממנה מקורב לראשות חברה-בת או רשות של קשישים, נדכאים ונכים, שגם כאן יש אולי שיקול עסקי.
אך כשעושה זאת שר הפנים, מי שממונה על הרשויות המקומיות, וצריך לתת להן את הכלים לעבוד, ולספק להן תקציבים, מענקים, חוקי עזר - כאן, לטענתם, מוטת ההשפעה ארוכה וחזקה הרבה יותר.
השאלה המתבקשת בעניין המינויים לוועדות היא עקרונית: מדוע מינוי ליו"ר ועדה מרחבית, המקביל בתפקידו למינויים ציבוריים בכירים אחרים, אינו חייב וכפוץ לאישורה של ועדת רביבי, כפי שמקובל בנוגע למינויים ציבוריים-ממשלתיים בכירים אחרים?
במקום לתת לוועדת רביבי לקבוע את כשרות המינויים, מחליטה ועדה של משרד הפנים, המגובה במקרה הטוב על-ידי נציג של משרד המשפטים, מי ימונה לתפקיד הנחשק. בעבר כבר נטען, וכך גם הפעם, כי שיקולי הוועדה פוליטיים ומושפעים מהשר העומד בראשה. כך יוצא, שהכלבים נובחים והשיירה עוברת.
ֲ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
