אחד הנושאים החמים בכרך הגדול בימים האחרונים הוא נושא כיכר המדינה והעתיד
להיבנות על אחת מפיסות הקרקע היקרות במדינה. פרט אחד קטן וחשוב נעלם מעיניהם
של כל המבקרים והמתעניינים - הנושא התחבורתי של אחת הכיכרות הסואנות בת"א.
כבר ב-1999 דנו בתל-אביב על הבינוי הרצוי בכיכר המדינה. ברקע היתה הצעת מהנדס
העיר דאז, ישראל גודוביץ, שהתכנון והבינוי יתבססו על ביצוע מנהרה תת קרקעית
בכיוון מזרח-מערב בתוואי רח' ז'בוטינסקי.
הצעות הבינוי שהועלו באחרונה דיברו על הקמת מספר מגדלי מגורים במרכז הכיכר:
שלושה, ארבעה ואפילו שישה. על-פי הצעות אלה, גישת כלי הרכב אל מגרשי החנייה
התת קרקעיים תהיה מצמתים מכביש המנהרה שיוקם במקום.
לדעתו של יועץ ההנדסה האזרחית גיורא שילוני, הפתרון המוצע אינו המתאים ביותר,
וזאת מכמה סיבות. לטענת שילוני, שני הרחובות המוליכים אל הכיכר, רח' ויצמן
מצפון לדרום ורח' ז'בוטינסקי ממזרח למערב הם רחובות עם צמתים מרומזרים. כיכר
המדינה, עם רדיוס אופקי של כ-130 מטר, נותנת מענה מצוין ועדיף על רמזור במפגש
בין שני הרחובות.
לדבריו, במשך רוב שעות היום מתנהלת התנועה ברחובות אלו בנתיב אחד (למעט בסמיכות
לרמזורים) ולא נתקלים בתופעה של פקקים באזור הכיכר. לטענתו, אין הגיון תחבורתי
להוריד דווקא את רחוב ז'בוטינסקי אל מתחת לקרקע.
הנמכת רחוב ז'בוטינסקי, טוען שילוני, היא פרויקט הנדסי מורכב. הוא מחייב "חיתוך"
רחוב ה' באייר פעמיים, ביצוע מעקפים, בניית שני גשרים, בנית קירות תומכים לאורך
כ-200 מטרים משני צידי רחוב ז'בוטינסקי, בצדו המזרחי ובצדו המערבי, ותשארנה,
קרוב לוודאי, מדרכות צרות יותר לאורך החנויות והבתים בתחום השיקוע. הפתרון
יחייב גם הרס כללי של כל התשתיות באזור".
לדבריו, בניית שטחי מסחר במרכז הכיכר, כאשר בהיקף החיצוני של הכיכר קיימות
החנויות, תעודד תנועת הולכי רגל רדיאלית. כל אלו יחצו את רחוב ה' באייר, וסכנת
התאונות תגבר.
שילוני מאמין, כי ביצוע הפרויקט ייארך מספר שנים, ובתקופה זו יסבלו כולם -
ובעיקר בעלי העסקים בכיכר. לדעתו, הבעיה העיקרית של כיכר המדינה היא השילוב
הלא מוצלח בין התנועה העוברת ברחובות ז'בוטינסקי וויצמן, ובין התנועה המגיעה
אל הכיכר על מנת להגיע אל החנויות, המשרדים ובתי הקפה. בכיכר לא תוכננו ואין
מקומות חנייה לבאים אליה.
על רקע זה מעלה שילוני הצעה חדשה. התנועה העוברת תעבור למעגל תנועה פנימי שייסלל
ברדיוס של כ-90 מטר. הוא יהיה בן שני נתיבי תנועה מונמך מ-ה' באייר ב-3-2 מטרים,
ובו ינועו גם האוטובוסים עם ארבע תחנות, אחת בכל רביע.
מעגל התנועה הקיים (רח' ה' באייר) ייועד לאלו הרוצים להגיע אל הכיכר. תהיה
חנייה גם בצד הפנייה של הרחוב, וכל החניות יהיו אלכסוניות. שטחי המסחר המתוכננים
ייבנו לאורך הצד הפנימי של רח' ה' באייר בין שני מעגלי התנועה.
שילוב של תוספת מסחר עם בילוי תוך הגדלת נפח החניה עד פי ארבעה תפיח רוח חיים
בכיכר. אולי גם תעודד מעבר בתי קפה ומסעדות מרחוב יהודה המכבי הסמוך, שהתנועה
בו הפכה לבלתי נסבלת.
הבנייה בת שתי הקומות לא תחסום את נוף הכיכר מדיירי רח' ה' באייר והרחקת התנועה
העוברת ושקועה תקטין את הרעש, את הציפות ואת התאונות.
הגישה אל הבניינים החדשים בכיכר תהיה אף היא מרח' ה' באייר באמצעות שני גשרים
שיעברו מעל הטבעת הפנימית. הולכי רגל יוכלו להגיע אל הכיכר גם באמצעות שני
גשרים להולכי רגל שיעברו אף הם מעל הטבעת הפנימית.
לטענתו, ביצוע תוכנית זו הוא פשוט, מהיר, אינו גורם סבל בזמן הביצוע וחוסך
מיליונים רבים. שילוני שלח את הצעתו לראש עיריית ת"א, רון חולדאי, לחברי הנהלת
העירייה ולמהנדס העיר. התגובה היחידה שקיבל, היתה תגובתו של מהנדס העיר שהיתה
קצרה: "מדוע לא באת לפני עשרים שנה? ובנושאים כאלו אני לא מדבר עם מהנדסים,
אלא רק עם אדריכלים".
"הבעיה היא", מסכם שילוני, "שאדריכל תמיד יוכל להתאים תכנון למערכת כבישים
קיימת, אך מהנדס לא תמיד יכול לספק תכנון תחבורתי נכון למערכת אדריכלית מוגמרת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
