לא נעים לראות גן סגור

רון איריס ואח' (להלן: "המשיבות") ביקשו להפעיל גן ילדים בנכס אותו הן שכרו, המצוי בבית פרטי, בלב שכונת מגורים, ושעל פי התב"ע החלה על המקום השימוש המותר בו הוא לצרכי מגורים. המשיבות הגישו לעיריית בארשבע בקשה לקבלת רשיון להפעלת גן ילדים, אך הן לא קיבלו מהעירייה כל רשיון או היתר כלשהו להפעלת הגן.

משנודע לדיירים - השכנים (להלן: "המבקשים") על כוונת המשיבות לפתוח גן ילדים בנכס, הם פנו למשיבות, עוד בטרם נחתם הסכם השכירות לגבי הנכס, והבהירו להן, כי הם מתנגדים לפתיחת הגן. למרות זאת פתחו המשיבות את גן הילדים. בשל כך עתרו המבקשים לבית משפט השלום בב"ש למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבות מלהפעיל את הגן. הבקשה נדונה בפני השופטת בית-אור.

לטענת המבקשים, הפעלת הגן בשכונה, שנועדה למגורים בלבד, מפירה את זכויותיהם. לטענתם, הפעלת הגן יש בה כדי לשנות את אופי האיזור. הגן מהווה מטרד ליחיד כמשמעותו בפקודת הנזיקין סעיף 44, איכות חייהם תיפגע ותימנע הנאתם הסבירה מבתיהם אותם רכשו לפני 30 שנה, ביודעם שמדובר במגורים באיזור שקט. עוד לטענת המבקשים, תיגרם להם אי נוחות רבה. קרי, לנהל אורח חיים שקט ושליו באיזור שנועד למגורים בלבד.

בתגובתם לבקשה לצו המניעה ציינו המשיבות, שהתחייבו לשעות פעילות סבירות בין השעה 08:00 עד 16:00, כי מדובר בגן שיהיו בו לא יותר מ-17 ילדים, וכי לאחר חתימתם על חוזה השכירות החלו לשפץ את הנכס ואף רכשו ציוד לגן הילדים. עוד, לטענתם, בשכונה שבה מצוי הנכס מתנהלים גני ילדים נוספים, וכן קיימים מועדונים למשחקים וקליניקה של רופא.

אין מחלוקת, קובעת השופטת בית אור, שגן הילדים נפתח מבלי שהיתה למשיבות כל הרשאה ו/או היתר לפתוח את הגן מטעם העירייה. הפעלת גן באיזור מגורים מובהק, המוגדר כאיזור א', מחייבת קבלת היתר לשימוש חורג כאמור, אשר לא נתבקש ולא ניתן.

מעבר למשמעויות התכנוניות, יש משמעות בטיחותית ראשונה במעלה לקבלת היתר לפתיחת גן ילדים. הפיכת בית מגורים לגן ילדים מחייבת בדיקה מדוקדקת של הרשות המקומית, שתוודא כי מתקיימים כל התנאים הראשונים לשמירת בטיחותם ושלומם של הילדים.

רק מטעם זה, קובעת השופטת בית אור, יש מקום לקבלת הבקשה, שאם לא כן, יימצא בית המשפט נותן ידו ומאשר פעילות, שלכאורה מהווה עבירה הן על חוקי התכנון והבנייה ותקנותיו והן על חוק רישוי עסקים.

למעלה מן הדרוש, קובעת השופטת בית אור, גם על פי הכללים על פיהם שוקל בית המשפט אם יש ליתן צו מניעה זמני, יש מקום להעתר לבקשה ולהורות למשיבות להימנע מהפעלת גן הילדים.

כידוע, המטרה העיקרית והבולטת במתן צו מניעה זמני הינה שמירה על מצב קיים. הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה עוד בטרם נפתח גן הילדים, ולו ניתן הצו באותו מועד, היתה לכאורה נמנעת פתיחת הגן. במובן זה אכן ניתן לומר, שפתיחת גן הילדים ע"י המשיבות בתחילת ספטמבר, הפרה את המצב הקיים ומהווה למעשה פגיעה בזכויותיהם הקנייניות של המבקשים להנות מהנכסים שבבעלותם ללא הפרעה וללא מטרד.

זאת ועוד, זכותם של המבקשים נפגעת גם בכך שבפתיחת גן הילדים ללא היתר, נמנעה מהם האפשרות להגיש התנגדויות במסגרת ההליכים לבקשה לשימוש חורג, לו הליכים כאלה היו מתנהלים. אין דומה הגשת התנגדויות בהליכים למתן היתר לשימוש חורג, טרם הפעלת הגן ויצירת עובדות בשטח, לעומת הגשת התנגדויות כאלה כאשר גן הילדים כבר פועל וקיים.

מכאן, כי המשיבים הראו שקיימת עילת תביעה המתבססת על זכות שלכאורה קנויה להם, והיא זכותם להנות מהמקרקעין שבבעלותם באופן שהשכונה שבה הם מתגוררים תשמש למגורים בלבד.

אשר למאזן הנוחות - גם בענין זה לכאורה ועל פניו הנזק שייגרם למבקשים אם יופעל הגן הינו גדול יותר מזה שייגרם למשיבות. אם תותר הפעלת הגן, לא יוכלו המבקשים לכאורה להנות מהנכסים שבבעלותם כפי שסברו והתכוונו. איכות חייהם עלולה להפגע, הם יהיו חשופים לרעשים ולמטרדים.

אין ספק שגם למשיבות ייגרם נזק ממניעת הפעלתו של הגן, שכן המשיבות כבר השקיעו כספים ברכישת ציוד לגן ובעריכת שיפוצים למבנה. כמו כן התחייבו המשיבות בפני הורי הילדים לקיים גן ילדים במשך שנת הלימודים הקרובה, והן עלולות להתבע ע"י ההורים על הפרת ההתחייבויות כלפיהם.

אולם, גם אם ייגרם למשיבות נזק ממוני ונזקים נוספים, כולל פגיעה במוניטין שלהן, אין בכך כדי למנוע את מתן הצו המבוקש. המשיבות ידעו היטב כי הן פותחות גן ילדים, שהינו עסק לכל דבר ועניין, כאשר קיימת התנגדות נחרצת מצד תושבי השכונה מחד גיסא וללא היתר כדין מטעם הרשות המקומית מאידך גיסא. בכך נטלו על עצמן המבקשות סיכון. היה עליהן לצפות מראש אפשרות שבית המשפט יעתר לבקשת המבקשים ויורה על אי הפעלת הגן.

התוצאה הסופית: ניתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבות מלהפעיל את גן הילדים.

ת.א 5146/02 בימ"ש השלום בב"ש. השופטת: ד. בית-אור.

בשם המבקשים: עו"ד אליגון.

בשם המשיבים: עו"ד רוזנצוויג.