עיריית בלגרד: לא נשלם 11 מיליון ד' ליזם הנדל"ן הישראלי דוד דודאי

חלק מהתביעה בגובה 388 מיליון דולר, "נרכש" על-ידי לקוח לא מזוהה של עו"ד יגאל ארנון

עיריית בלגרד אינה מתכוונת לשלם לחברת אלקטרוניקל אנד אוטומיישן, בה שלט דוד דודאי, 10.8 מיליון דולר, סכום שנפסק לטובתה במוסד הבינלאומי לבוררות בפאריס בחודש יולי. פסק הבוררות ניתן בעקבות תביעה נגד עיריית בלגרד בגובה 388 מיליון דולר, בגין ביטול פרויקטים גדולים בעיר. פרקליט עיריית בלגרד, רייקו איגנאצ'ביץ', אמר ל"גלובס": "אנחנו נוקטים בצעדים משפטיים שונים כדי לבטל את ההחלטה, כי דודאי לא עמד בהתחייבויותיו כלפי עיריית בלגרד.

"דודאי היה צריך להשקיע 15 מיליון דולר כל שנה מתחילת ההסכם ועד תום תקופת הזיכיון הראשונה ב-1997, אבל בפועל הוא השקיע רק 600 אלף דולר. אין לנו שום כוונה לשלם לדודאי דולר אחד".

פרויקט בלגרד החל בשנת 1992. עיריית בלגרד התקשרה עם דודאי לפרויקט ענק, שבמרכזו חניונים בשכונות מגורים, מגרשי חניה ומרכזי עסקים בשלושה מתחמים מרכזיים - מתחם הפרלמנט ובית הנשיא, כיכר סרביה ומלון הילטון, ועוד שני פרויקטים בשדה התעופה של בלגרד ובמסוף המטענים שלו. השטח הכולל של הפרויקטים אמור היה להיות קרוב ל-200 אלף מ"ר.

דודאי התחיל את עסקיו בתחום התשתיות ועוסק כיום בפרויקטים של חניה ואכיפת חניה עירונית, והוא פעיל לאחרונה בערים שונות, כולל בסין וברוסיה. דודאי ביצע את ההתקשרות עם עיריית בלגרד באמצעות מספר חברות בחו"ל, ובראשן חברת "אלקטרוניקה ואוטומציה".

את דודאי ואת הפרויקט ייצג עו"ד יחזקאל בייניש, והועסקו בו גורמים ישראלים כמו מנהלת הפרויקט אילנה מנחניימי, האדריכל ישראל גודוביץ ומתכנן התחבורה משה הירש.

לטענת היגוסלבים, עם תחילת הפרויקט נטל דודאי הלוואה של 16 מיליון דולר מהבנק המקומי "דאפימנט" כדי לקדם את שלב התכנון, אולם בפועל לא בוצע עד כה שום חלק מהפרויקט.

היחסים בין עיריית בלגרד לדודאי הורעו, לאור טענת העירייה על אי התקדמות הפרויקט, וטענות נגדיות של דודאי על כך שהעירייה אינה עומדת בהתחייבויותיה, כמו למשל הקצאת הקרקעות הרלוונטיות.

בשנת 1996 התמוטט בנק "דאפימנט" בגין שערוריות כספיות וחובות בעייתיים. המפרק התלונן בפרקליטות היוגוסלבית ובמשטרת בלגרד, כי דודאי אינו מחזיר את החוב ואין לו כוונה לבצע כלל את הפרויקט, ומדובר במעשה הונאה נגד הבנק. בייניש טוען, כי ההלוואה היתה רק של מיליון דולר, ואין ממש בטענות הבנק נגד דודאי.

באותה תקופה, חיפש דודאי משקיעים או קונים לפרויקט. בין היתר פנה בייניש ליצחק מודעי ז"ל, מי שהיה קודם לכן שר האוצר. מודעי ביקר בבלגרד כדי לבחון את הפרויקט, אך בסופו של דבר החליט לא להיכנס אליו, מחשש לסיכונים פוליטיים. בתחילת 1997 הסתיימה תקופת הזיכיון והעיסקה בין דודאי לעיריית בלגרד עברה לפסים משפטיים.

במהלך הבוררות נוצרו יחסים מתוחים בין הצדדים, שלוו בהאשמות הדדיות חריפות. בייניש טוען, כי הצד היוגוסלבי הגיש מסמכים מזויפים, תוך איומים על עד יוגוסלבי מרכזי. איגנאצ'ביץ' אומר, כי בייניש התבטא באופן לא נאות נגד הגורמים היוגוסלביים הקשורים לעיסקה.

לקראת סוף הליכי הבוררות הופיע למספר ישיבות עו"ד יגאל ארנון. ל"גלובס" נודע, כי ארנון מייצג בענין זה לקוח, שזהותו אינה ידועה והוא מוגדר כ"משקיע תושב חו"ל". אותו משקיע למעשה קנה חלק מהתביעה וקיבל שליטה בקבוצת החברות של דודאי, באחוזים שגובהם לא ברור.

במקביל להליך הבוררות בפאריס, ניהל ארנון מגעים עם עיריית בלגרד במטרה להגיע לפשרה, אך הניסיון לא עלה יפה. לאור הצהרת פרקליט עיריית בלגרד, לא ברור איך יוכל לקוחו של ארנון לממש את פסק הבוררות.

בתגובה אומר דודאי: "הטענה של היוגוסלבים על הונאה היא עורבא פרח. בבוררות לא נפסק שום דבר לטובתי, אלא לטובת חברת אלקטרוניק אנד אוטומיישן, שאין לי אליה שום קשר וזה לא נוגע לי יותר. את כל השאלות צריך להפנות לבייניש ולארנון".

בייניש אמר, כי איננו קשור עוד לדודאי ולעיסקה. ארנון נמנע מלהגיב.

הספיח: דודאי ישלם 2.3 מיליון ד' לגודוביץ

לפני שבוע ניתן בישראל פסק דין שהוא נספח של אותה פרשה, בתביעה שהגיש האדריכל ישראל גודוביץ נגד דודאי וקבוצת החברות. גודוביץ נשכר ב-92' על ידי דוד דודאי כאדריכל הפרויקט והתחיל את עבודות התכנון, והוא היה אמור לקבל, מלבד כיסוי הוצאות, 75 אלף דולר ועוד 3% משווי הפרויקט, או 1.2 מיליון דולר לכל המאוחר בשנת 1994.

גודוביץ טען בביהמ"ש, כי דודאי לא שילם לו מעולם את שכרו מלבד הוצאות. מצד שני, טען גודוביץ, במסגרת הבוררות בפאריס הגיש דודאי תצהירים ומסמכי הנהלת חשבונות, מהם עולה, כי שולמו סכומים גבוהים, ובין השאר לו עצמו, למתכנן התחבורה משה הירש ולמנהלת הפרויקט אילנה מחניימי. לפי מסמכים שהגיש דודאי שולמו לו 1.275 מיליון דולר, אלא שהוא לטענתו, מעולם לא קיבל סכום זה.

דודאי וקבוצת החברות של אלקטרוניקה ואוטומציה חויבו בידי שופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, הילה גרסטל, לשלם לגודוביץ 2.3 מיליון דולר.

עו"ד אראל אור, פרקליטו של דודאי בתביעה זו, מבקש לבטל את פסק הדין, בנימוק של אי מסירה כדין של מסמכי ביהמ"ש.