הקרב על מבשרת ציון: ספק אם אולמרט ינצח

סכסוך הגבולות בין עיריית ירושלים, המועצה האיזורית מטה יהודה והמועצה המקומית מבשרת הוא אחד הטעונים ביותר שהגיעו לפתחו של משרד הפנים. לכולם יש מה להפסיד ומה להרוויח, והשורה התחתונה הוא החור שבגרוש. כל מה שנותר כעת, הוא להמתין להחלטת שר הפנים, החדש.

במאי 1998, הגישה ועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, משה ליאון, לממשלת ישראל המלצות והצעות לדרכים אופרטיביות לחיזוק ירושלים. בין ההמלצות המרכזיות היו הרחבת תחום שיפוט העיר על מנת ליצור עתודות קרקע לבנייה למגורים. הצעה זו לא הותירה ברירה, וחייבה הלכה למעשה צירוף שטחים ממערב העיר, קרי איזור מבשרת ציון ותחומי המועצה האיזורית מטה יהודה.

ביוני 1998 קיבלה ממשלת נתניהו החלטה בנושא חיזוק ירושלים. הוטל על שר הפנים דאז, אלי סוויסה, לפעול להרחבת תחומי התכנון ומרחב התכנון של הבירה. במארס 1999 מינה מנכ"ל משרד הפנים דאז, יעקב אפרתי, ועדת חקירה בראשות מנכ"ל משרד השיכון לשעבר, אשר וינר ז"ל. וינר נפטר ממחלה בטרם החלה הוועדה את עבודתה. בחודש יוני 2000 מינה מנכ"ל משרד הפנים החדש, אבי מעוז, ועדה חדשה בראשות האלוף במיל' משה נתיב, ובה חברים, בין היתר, מנהלת האגף לבינוי ותכנון ערים במשרד הבינוי והשיכון סופיה אלדור, ראש עיריית רעננה זאב ביילסקי, ראש המועצה האיזורית עמק הירדן זאב שור, ופרופ' אריה שחר (ממתכנני תמ"א 35) מהאוניברסיטה העברית.

באוגוסט 2000 הגישה החברה להגנת הטבע בג"ץ נגד כל הגורמים המעורבים, וערערה על ההחלטה להקים את ועדת החקירה. תוך מספר חודשים מתחלף הרכב הוועדה, ובמקום שחר ואלדור מתמנים פרופ' גדעון ביגר ורבקה אבלסון ממשרד השיכון. בדצמבר 2000 דוחה בית המשפט העליון את עתירת החברה להגנת הטבע, והדרך לסיום עבודת הוועדה נפרצת.

בישיבה הראשונה של הוועדה הודיע ראש העיר אהוד אולמרט, שהעירייה מבקשת לספח 49 אלף דונם במערב העיר. לטענת אולמרט, השטחים נחוצים לעיר כדי להקים בה שכונות חדשות, כתשובה לעיר מודיעין, שמצליחה "לגזול" מירושלים משפחות צעירות רבות. טיעון נוסף שהעלה אולמרט הוא הצורך למשוך אוכלוסיה לעיר, כדי לשמור רוב יהודי בירושלים של 70%.

פורום הארגונים הירוקים הציג עמדה מאוחדת, המתנגדת לסיפוח. הפורום, ובראשו השר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, תושב מבשרת בעצמו, הודיע לעירייה, שהוא אינו מוכן לקבל את הטענות בדבר נחיצות השטחים כחלק ממלחמתו באיום הדמוגרפי על חשבון השטחים הפתוחים של הרי ירושלים. הנגבי אמר בשעתו, כי הפתרון ההגיוני היחיד הוא בבנייה לצפון מזרח ולדרום מזרח, לכיוון מעלה אדומים.

הסיבות העיקריות להתנגדות הן התחרדות ירושלים והעברת כספים מתושבים במבשרת, הנחשבת חזקה, לשכונות ירושלים החלשות, וזאת ללא קבלת שירותים עירוניים מספקים.

14 מפגשים קימה הוועדה, ובמהלכם הופיעו לפניה נציגי הרשויות, משרדי הממשלה, מומחים, נציגי הגופים הציבוריים והתושבים. לבסוף הגיעה הוועדה למסקנות, לפיהן היא ממליצה להרחיב את שטח השיפוט מערבה ולבחון את צירופם של היישובים העירוניים לתחומי העיר. בין היישובים הקהילתיים ניתן למצוא כאמור את מבשרת ומוצא, שבין תושביה הח"כים בנימין בן-אליעזר, רן כהן, מתן וילנאי ושר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי, וכן מספר לא קטן של אישי תקשורת וציבור בכירים. אחר כבוד מקבלת הוועדה את מסקנותיה בחודש מארס 2002, אך עד עצם היום הזה, שר הפנים לא מצא לנכון להוציא אותן לפועל. הערכה זהירה היא, שגם שר הפנים הבא לא יקבל את ההחלטה, מאחר והנושא יתגלגל לפתחו של בית המשפט העליון. ממניין הכוחות בתוך המשוואה, קשה להאמין שמסקנות הוועדה ייושמו.