כשהוחלט במשרד ראש הממשלה על רעיון הוועדה להסרת חסמים, האמינו כולם, שאם רק
יצליחו לאסוף את כל משרדי הממשלה לשולחן אחד ויפעילו את מילות הקסם "משרד ראש
הממשלה" - שום דבר לא יעמוד בפני אישור תוכניות מהיר ויעיל.
בתום הקדנציה מתברר, שלתכנון יש דינמיקה משלו. תוכניות שיש בהן הגיון תכנוני
ומעט חסמים - ניתן לקדם, ואילו לתוכניות שכל ההיגיון העומד מאחוריהן הוא רצונו
העז של יזם - גם משרד ראש הממשלה מתקשה, לפחות לפי שעה, לעזור.
במינהל התכנון אומרים, שההוכחה הטובה ביותר לתיאוריה הזו היא השוואה בין התוכניות
שמנסה לקדם משרד השיכון, לבין התוכניות שמנסה לקדם המינהל. בעוד שהתוכניות
של משרד השיכון ברובן מקודמות, אמנם באיטיות אך בהתמדה, תוכניות המינהל נתקעות
כמו מסמר בלי ראש. לדעתם, הסיבה לכך היא העובדה, שהמינהל אינו יוזם תוכניות
בעצמו, אלא מובל על-ידי יזמים, שגוררים אותו לתוכניות שההיגיון מאחוריהן מועט,
וההצדקה היחידה לקיומן היא שאיפת היזמים.
הדוגמאות החמות ביותר הן כמובן תוכנית נורדיה, תוכנית מגשימים ותוכנית גני
יהודה, שהמינהל דוחף יחד עם יזמים, בניגוד לתוכניות המיתאר, ולכן הן מתקשות
לקבל אישור, וזאת למרות שגם משרד ראש הממשלה לוחץ לאישורן.
דוגמא נוספת היא תוכנית החותרים, שגם היא הוגשה לוועדת החסמים, אותה ניסה המינהל
לקדם בעקשנות רבה, כאילו בה יימצא המזור לטירת הכרמל. ברגע שהקיבוץ החליט לסגת
מהתוכנית, בעקבות הקפאת העסקאות בקרקע חקלאית, גם המינהל נסוג ממנה. במינהל
התכנון אומרים, שאם התוכנית אכן כל-כך חשובה, המינהל צריך להתעקש להמשיך בה.
הסיפור של מושב נחלים מהווה דוגמא מוחשית לכך, שאם תוכנית היא בעייתית יקרו
לה כל התקלות בדרך. לפני כשמונה שנים הגה מושב נחלים את הרעיון המופלא של הפיכת
השטחים החקלאים לשדות נדל"ן. באמצעות עו"ד חיים עדיני סגר המושב עיסקת קומבינציה
עם הקבלן ברנוביץ', ויחד מיהרו לול"ל (ועדה לבנייה למגורים), במטרה לאשר תוכנית
לבניית 1,267 יחידות דיור על פני 200 דונם מאדמות המושב. העיסקה עם המינהל
נעשתה על פי החלטה 666, שהפכה אחר כך להחלטה 727, לפיה יקבל המושב 27% מהשטח,
ועל שדות הקיבוץ תיבנה שכונה שתסופח אחר כך לפתח תקווה, בסמוך לשכונת עמישב.
נחלים וברנוביץ' שכחו רק פרט אחד קטן. התוכנית נמצאת מצידו הדרומי של כביש
471 (כביש מכבית), אחד מכבישי הרוחב של חוצה ישראל, שיקשר בעתיד בין בני ברק
ואלעד, וכדי לרדת ממנו לשכונה יש צורך לתכנן מחלפון. מע"ץ הודיע שלא יאשר את
התוכנית עד לאישור המחלפון, וכך נתקעה התוכנית במשך חמש שנים.
לאחרונה, ואחרי שהופעל על מע"ץ לחץ קשה מאוד ממשרד ראש הממשלה, ובמיוחד מוועדת
החסמים, הודיע מע"ץ שהיא מוכנה לתכנן את המחלפון על חשבונה, וזאת למרות שהמחלפון
עתיד לשרת שכונה של יזם פרטי ולמען רווחיו של מושב. במקביל הופיע עו"ד עדיני
בפני ועדת משה ניסים, הדנה בהוראות המעבר של הפשרת קרקע חקלאית, בניסיון לשכנע
את המינהל לאשר את התוכנית, למרות החלטת בג"ץ.
אך בזאת לא תמה הפרשה. לפני מספר ימים הגיעה למשרדי מע"ץ תביעת מיליונים, לפי
סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, כשהתובע הוא הוועד המקומי של מושב נחלים, על
נזקי רעש שייגרמו להם כתוצאה מהמחלפון. תגובת מע"ץ לא איחרה לבוא. במכתב לולנת"ע
(ועדת המשנה לעניינים תכנוניים עקרוניים), הודיע מנהל האגף לתכנון מוקדם במע"ץ,
משה עובד, שאם כך הוא הדבר, אין שום טעם להמשיך ולדון בתוכנית, כי מע"ץ אינה
מתכוונת לתכנן את המחלפון, ובוודאי שלא לפצות את התושבים. מה יעלה עתה בגורל
התוכנית? אין לדעת.
דוגמאות לא חסרות. התוכנית לבניית 1,200 דירות בדימונה נמצאת לאחר מתן תוקף,
אך למרבה הצער היא סובלת מחוסר ביקוש. הסיבה לכך היא, שבדימונה קיים ביקוש
רק לצמודי קרקע. אם המדינה היתה דואגת לסיים את הכביש בין דימונה לבאר שבע,
וגם מסבסדת קו רכבת, הביקושים בעיר היו עולים. בשלב זה, משרד השיכון מתכנן,
ולשווא.
בקיבוץ רשפים הצליחו לסיים תוכנית, אך אז התברר שהקרקע משועבדת בשל חובות,
ולא ניתן לשווקה. אין ספק שאת הבדיקה הזאת ניתן היה לעשות גם קודם לכן.
במקום בו עמד בסיס כורדני, הוכנה תוכנית מפורטת לבניית 3,500 יחידות דיור.
משרד השיכון תאם את התוכנית עם משרד התחבורה, ובסוף התברר, שדווקא מע"ץ מתנגד
ודורש להתנות את ביצוע התוכנית במציאת פתרונות תחבורתיים. השאלה הנשאלת היא,
מדוע התיאום עם מע"ץ לא נעשה הרבה קודם לכן.
באשדוד תכנן משרד השיכון תוכנית על דיונה וטרם הביא תוכנית מתקנת, ולכן התוכנית
תקועה. את שכונת נווה מנחם בבאר-שבע ניתן יהיה להקים רק אם האוצר יסכים לממן
פינוי של מחסן תחמושת גדול של צה"ל. הממשלה אישרה את הקמת השכונה, אך האוצר
מתנגד בשל העלות הגבוהה.
דן סתיו, סמנכ"ל תכנון ופיתוח במינהל, אומר: "מצב תוכניות המתאר המחוזיות הוא
כזה שלא ניתן לתכנן תוכנית משמעותית מבלי שתהיה נוגדת, בצורה זו או אחרת, את
התמ"מ, או תמ"א. אין כיום תוכניות שאינן 'עתירות מכשולים'. שנים ארוכות אנו
מחפשים מתחמי קרקע שאינם נוגדים תמ"א או תמ"מ, ושאינם טעונים בעיות תשתית,
סביבה, מקרקעין, עתיקות וכד', ואיננו מוצאים אותם. גם הפניות הרבות שלנו אל
מוסדות התכנון להצביע על מתחמים כאלה לא נענו.
"דוגמא מובהקת לכך הם מתחמי המגורים בגבעות הדרום-מזרחיות של ראש העין. אליבא
דכל הגורמים, כולל מוסדות התכנון וגופי התכנון במשרד הפנים, אלה מתחמים נכונים
וראויים לתכנון ולפיתוח, אלא שכל נושא שמצריך פתרון: דרכי גישה, מערכת ביוב,
התאמה לעיר הקיימת, תיאום עם שטחי אימונים ועוד ועוד, נופח והועצם לממדים שכמעט
אינם ניתנים לפתרון, ע"י מע"צ, ע"י משרד הבריאות, ע"י המשרד לאיכוה"ס, ע"י
הרשות המקומית ובעיקר ע"י הוועדה המחוזית לתכנון ובניה. גם בתוכנית זו, שהתאימה
לתמ"א 31 ולתמ"מ החדשה, גילתה הוועדה המחוזית כי טעתה וכי יש צורך לבצע שינוי
לתמ"מ.
"הבעיות העיקריות בקידום התוכניות, אינם הקשיים הממשיים בלבד - נושאי תשתית,
סביבה, מקרקעין וכד', אלא הנכונות של גורמי הממסד עצמו, ובראשם מוסדות התכנון,
לסייע למציאת פתרונות ישימים לבעיות אלה.
"מוסדות התכנון וגופי התכנון במשרד הפנים אינם רואים את יצירת המלאי הנדרש
לפיתוח כמשימה שהם צריכים לבצע, או לפחות לסייע בהגשמתה, אלא רואים את תפקידם
כמפקחים כבוחנים וכשוטרים בלבד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
