כמעט קיבלנו את האיש הנכון

ויתורו של אברהם פורז על מינהל התכנון יירשם כאחת ההחמצות הגדולות בתולדות הענף, וכנקודת שפל חדשה במינהל הציבורי

כל-כך מטורף הוא הרעיון, שקשה אפילו למצוא את המילים. משרד המסחר והתעשייה, עליו מופקד אהוד אולמרט, יקלוט לתוכו את מינהל מקרקעי ישראל, ויקבל ממשרד הפנים את מינהל התכנון. כך תוקם סוף סוף הרשות לתכנון לאומי.

ולמה במשרד המסחר והתעשייה? כי ראש הממשלה רצה להפגין את מידת ההקרבה שלו כלפי אהוד אולמרט. על שני הקלפים האחרונים שלו הוא ויתר כדי שאולמרט לא ייעלב. את הקלף הראשון, מינהל התכנון ממשרד הפנים, היה לו קצת יותר קל לזרוק על השולחן, כי רק יומיים קודם הוא קיבל אותו במו"מ הקואליציוני משר הפנים אברהם פורז. את הקלף השני, את מינהל מקרקעי ישראל, שנמצא אצלו בשרוול כל השנים הללו, היה לו קצת יותר קשה לזרוק לשולחן. והכי עמוקה היא ההקרבה הכרוכה בוויתור על חלום: הקמת רשות לתכנון לאומי באחריות משרד ראש הממשלה, כנראה כביטוי לחשיבות העליונה של נושא תכנון ושיווק הקרקע במדינה.

לידיעת ענף הנדל"ן: אם פורז לא היה מוותר על מינהל התכנון, יכול היה הענף להתברך בפעם הראשונה בתולדות המדינה בכך, שסוף סוף יושב האיש הנכון במקום הנכון. אברהם פורז הוא בעל מומחיות גדולה בהליכי תכנון ובנייה, עם ניסיון עשיר בעבודת ועדות התכנון, בקיצור - מבין עניין, שהיה יכול לקדם את מינהל התכנון לקפיצת מדרגה קדימה. לא כולם היו אוהבים אותו, כי הוא גם מחזיק משום מה בדעה, שיש לאכוף בקפדנות את ההחלטות התכנוניות ולהעניש את מפירי החוק.

אבל פורז ויתר, ובתולדות הענף הדבר יירשם כאחת ההחמצות הגדולות, בדיוק כשהענף נאחז בקש. ומנקודת הראות של המינהל הציבורי, זו נקודת שפל חדשה.

ראשית, משרד פנים בלי מינהל התכנון והוועדות המחוזיות והארציות, הוא משרד פנים מסורס ביחסיו עם הרשויות המוניציפליות. עד מהרה יתברר, שרק לצורכי תיאום עם מינהל התכנון האמיתי, משרד הפנים יצטרך להקים מעין מינהל תכנון של צללים. וזה בשם הייעול כמובן.

שנית, במקום לטפל בכפילות התכנונית על-ידי צמצום התכנון במינהל ובאמצעות החברות המתכננות מטעמו, שעל פי דו"חות מבקר המדינה אינם מספקים את הסחורה אבל מבזבזים מאות מיליונים, ובכך לשחרר את המינהל מאלמנט שאיננו טבעי בתוכו ולגרום לו להתרכז בהשבחת קרקעות, בהיענות לביקוש ובשמירה על הקרקע - במקום זה הולכים ליצור משהו עוד יותר גרוע: גוף שמובנה מראש בכפל אינטרסים המנטרל את הבלם העיקרי במערכת, הבלם שאמור לאזן בין האינטרסים של בעל הקרקע והיזם לבין אינטרסים אחרים של הציבור. הנקודה החשובה ביתר היא, שאם ראש הממשלה חושב, שהקמת הרשות לתכנון לאומי היא כל כך חשובה, ובמשך שנים הוא אפילו היה מוכן לספוג את אווירת החשדנות סביב בעלות המשפחה על קרקע חקלאית, והנה זכה להגשים את הקמת הרשות הזו במשרד ראש הממשלה - מדוע העביר אותה כחבילה עוברת לסוחר לידי אולמרט?

אפשר להתנחם בעובדה, שהמהלך עלול להתגלות ככל כך מסובך ורווי מוקשים, שהצדדים יתייאשו ממנו.

אפשר לחלום, שאולמרט יראה את אותה גדלות נפש ויכולת ויתור שהראה ראש הממשלה, ויודיע: לטובת ענף הנדל"ן והמינהל התקין, ובשם הברית בין הליכוד לשינוי, אני מחזיר את מינהל התכנון למשרד הפנים ואת מינהל מקרקעי ישראל למשרד התשתיות.