"רק שלא יגידו שאני מפריע"

פורז מתחרט בעליל על כך שוויתר לראש הממשלה, אריאל שרון, ואיפשר את העברת מינהל התכנון לידיו - ולפתע גילה שמינהל התכנון, יחד עם מינהל מקרקעי ישראל, עבר מידי שרון לידיו של שר התמ"ס, אהוד אולמרט.

על נסיבות הוויתור הוא אמר: "הדברים נחתמו בשעת לילה מאוחרת תחת לחצים כבדים של מו"מ קואליציוני, שהביאו אותנו לוותר על מינהל התכנון, דבר שלא היה צריך להתבצע. יש לעשות הכל על מנת להשאיר את מינהל התכנון בידי משרד הפנים".

פורז, שהוביל את תיקון 43 לחוק התכנון והבנייה, שימש שנים רבות כיועץ המשפטי של ועדות התכנון במחוזות מרכז ות"א ונחשב לאימתם של עברייני הבנייה. לדבריו, הכפפת מינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון זה לצד זה תחת ידיו של שר התמ"ס, אהוד אולמרט, היא ניגוד עניינים מובהק. הוא גם הציע את העיסקה לתיקון המצב: "יש לי בהחלט מה להציע בתמורה למינהל התכנון. משרד התקשורת שנמצא תחת חסותי במשרד הפנים חשוב לי, אך בהחלט יש מקום לדון בשינויים מסוימים".

פורז מאמין שיש להילחם בתכנון האיטי והמסורבל, אולם ניתן לעשות זאת לדעתו גם באמצעות גופי התכנון הקיימים, בדרכים שונות. למשל: "מגישי התוכניות והקבלנים ישלמו אגרה ברצון, אם ההכנסה תסייע לזירוז ההליכים ולהתגברות על מכשול נוסף, והוא מיעוט בבודקי התכניות. ייתכן שבהעסקת בודקי תוכניות נוספים, באאוטסורסינג, כאשר ההחלטה הקובעת תהיה של מתכנן הוועדה". בהמשך לתיקון 43 לחוק התכנון והבנייה הוא מציע גם לשקול הרחבת סמכויות הוועדות המקומיות. כל זאת, רק לאחר בדיקה האם הוועדות המקומיות לא עשו שימוש לרעה בסמכויות שהואצלו להן בתיקון 43.

גורמים בענף התכנון אמרו, כי בניגוד לחלק מהיועצים המשפטיים שפעלו במסגרות התכנון וראו בהן כקרש קפיצה, פורז הפריד הפרדה מוחלטת בין הפרקטיקה הפרטית שלו לבין עיסוקו כיועץ משפטי, ועל כך, לדבריהם, יש לתת לו את מלוא הקרדיט.

לגבי המגזר הערבי פורז מאמין, שיש לטפל במצוקותיו בייזום תוכניות בנייה ולאפשר יותר בנייה חוקית, אך לדרוש יותר בנייה לגובה: "אם הדבר אפשרי וקיים בקהיר וברבת-עמון, אין סיבה שלא לקיים זאת גם בישראל. מאידך, יש להילחם בבנייה הבלתי חוקית בכל הכלים האפשריים".

דווקא המומחיות של פורז בתחום התכנון מעצימה את הוויכוח על המהלך. מבחינה מעשית יש ארבעה מכשולים: הממשלה צריכה לקבל את אישור הכנסת, וכאן תהיה חריקת שיניים של שינוי, אבל ההסכם מחייב; הוויכוח הציבורי וההתנגדות הגוברת למהלך; עתירה לבג"ץ, שכוונה במקור נגד העברת מינהל התכנון למשרד ראש הממשלה, שתקפותה גוברת עוד יותר נוכח העובדה ששרון ויתר על מינהל התכנון ובכך נפגמים נימוקיו לאימוץ המקורי של מינהל התכנון; והסיבוך והזמן בביצוע ההעברה.

הירוקים, שעתרו באמצעות עוה"ד דניאל פיש וענת שני, טוענים כי החלטת הממשלה פגומה ומנוגדת לכללי הדמוקרטיה. לדבריהם, מההחלטה אי אפשר להבין, אם בנוסף להעברת מינהל התכנון מועברות לראש הממשלה כל סמכויות משרד הפנים על-פי חוק התכנון והבנייה, או חלקן. לטענתם, העברת מינהל התכנון למשרד ראש הממשלה בלי שיעברו גם סמכויות שר הפנים על-פי חוק התכנון והבנייה, משמעה שיתוק עבודת שר הפנים ופגיעה בקידום הליכי התכנון.

עוד נטען, כי העברת מינהל התכנון למשרד ראש הממשלה, שממונה בנוסף על מינהל מקרקעי ישראל, מעמידה את ראש הממשלה - כעת מדובר בשר התמ"ס אולמרט - במצב אסור של ניגוד עניינים בין שני אינטרסים שלטוניים. מדובר בניגוד עניינים בין הגוף המקצועי במערכת התכנון - מינהל התכנון, לבין הגוף היזמי - מינהל מקרקעי ישראל. לטענת העותרים, מינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון צריכים לשבת בשני משרדים שונים, ותחת אחריות של שרים שונים.

דינה רצ'בסקי, שהיתה עד לפני שנה ראש מינהל התכנון, אומרת כי העברתו של מינהל התכנון ממשרד הפנים היא משגה: "זה יהיה בזבוז זמן וכסף לבצע מהלך מסוג זה. עכשיו, כשיש שר פנים שמבין תכנון ולא צריך חצי שנה רק ללמוד את הדברים, עושים בדיוק ההפך ממה שנכון.

"משנת 1999 אנחנו מבזבזים אנרגיות וזמן על ויכוחים וכל מיני התחכמויות על נושא העברת מינהל התכנון למשרד ראש הממשלה או כל משרד אחר. חבל על האנרגיות הללו, שניתן יהיה להשקיע אותם בנושאים הרבה יותר יצירתיים לקידום תוכניות וביצוע מטלות".

גלובס: מה יהיה הדבר הנכון לעשות?

רצ'סבקי: "הדבר הנכון יהיה להפוך את מינהל התכנון ליחידת סמך ולחזק אותו. בצורה כזו מינהל התכנון יוכל לפעול בדרגות גבוהות יותר של חופש, שכר וכד'. נכון שזה אינהרנטית קונפליקט מובנה, בין יחידה עצמאית בתוך משרד הפנים לבין השליטה עליו, וזה שורש הבעיה.

"אני לא יודעת אם יימצא מישהו שיוכל לפתור את הבעיה על-ידי מתן האמצעים הדרושים לכך, ויחד עם זאת להיות משוחרר מהחשש שירצו לקחת את זה ממנו. מינהל התכנון ומשרד הפנים הפך ממשהו שולי, הניתן לשותפות זוטרות בקואליציה, לכלי חזק ביותר, כשמינהל התכנון בתוכו".

- מה הביא לכך?

"התחזקות מינהל התכנון הביאה לכך ששמו אליו לב, וכעת אנו נמצאים בנקודה הבעייתית שלפנינו. באמת חבל מאוד, כשסוף סוף מגיע אדם כמו פורז, שלא צריך ללמוד את החומר ורק אח"כ לנסות ולהתחיל לעבוד, הכל משתבש".

- ביצוע התהליך בכלל אפשרי?

רצ'בסקי: "כל העניין ייקח הרבה זמן ולא מעט משאבים. יתרה מזאת, עוד לא ברור על מה מדברים, כך שהדבר יצטרך חקיקה ככל הנראה. הדבר מחייב לוגיסטיקה רבה ואין לעשות את הדברים בשליפה מהמותן. בכל מקרה יבזבזו את הזמן, ולחינם".

פרופסור יצחק גל-נור, לשעבר נציב שירות המדינה: "צריך לחלק את הסוגיה לשתיים: ההתייחסות הכללית של קברניטי המדינה למשרדים השונים ולסוגיית מינהל התכנון בפרט. הצורה בה משחקים עם חלקי הקוביות כפי שמתבצע כעת, אסורה ולא הגיונית.

"אם היו באים ומציגים תוכנית עם מבנה הגיוני של משרדי הממשלה וחלוקת התפקידים - ניחא. אבל, ההתנהלות היא בלתי נסבלת. התוכנית, כפי שהיא באה לידי ביטוי, נעשתה לפני הבחירות ומקורה בשיקולים פוליטיים קרים, וכאן הבעיה הגדולה".

- האם קיימת כאן בעיה של סדרי מינהל תקין?

גל-נור: "עשו דבר בלתי הגיוני. לקחו חלקים שונים של משרדי ממשלה והעבירו אותם על-פי צרכים קואליציוניים, במקרה זה למשרד התמ"ס. מה בין רשות השידור למינהל התכנון ולמינהל מקרקעי ישראל? כל מה שנעשה לא היה רציני וענייני.

"בנוגע למינהל התכנון, מדובר ממש בחטא על פשע. חייבים להקים קול זעקה מרה, מאחר שמדובר כאן בעיוות של סדרי מינהל תקין. ההפרדה שעשה המחוקק הגיונית מאוד ואין כל היגיון לפגוע בכך בדריסת רגל גסה. כאן צריך לבוא לידי ביטוי הכוח של שינוי, ולא רק במינהל התכנון. הדוגמא הטובה ביותר היא משרד הדתות הזמני שקיבלנו. אני יכול להבטיח שהזמני קבוע יותר מכל דבר אחר שאנחנו מכירים".

"גורמי תכנון בכירים אמרו ל"גלובס", כי ברמה העקרונית הנושא של חוק התכנון והבנייה, בכל הקשור לרשויות מקומיות, ראוי שיהיה במשרד הפנים. "פרסונלית, יש כיום שר שמבין את התחום, ובשילוב של הדברים אולי יהיה אפשר להוביל מהלכים שעד עתה נתקלו בלא מעט קשיים, השאלה היא האם ניתן לעשות רפורמות. האכסניה שבה יתנהלו הדברים פחות חשובה מאשר מה ייעשה. במקרה הזה, היתה הזדמנות חד פעמית אולי לבצע מהלכים מהותיים".

מהנדס עיריית ירושלים, אורי שיטרית, כלל אינו מבין על מה המהומה: "איני סבור שהמיקום הפיזי של המשרד היא ערובה להצלחה מקצועית. מה שיוצר את ההבדל הם האנשים והמנהיגות והדמויות שמנהלות את המערכות הללו. לדעתי, שינויים של אחת לתקופה מבורכים, במיוחד כשהם באים לאחר עשרות שנים, כמו במקרה של מינהל התכנון. זה דבר שמייצר ניעור, ראיה וחשיבה מחדש. יש לפנינו הזדמנות פז לבחון, האם מה שנעשה שנים כה רבות זקוק לנקודת מבט נוספת. לא ברור לי, מה הרעה ומה הבהלה? "הבעיה היא ביכולת האמירה שלנו. ניקח למשל את תמ"א 13 החדשה. המועצה הארצית, במקום להתוות מדיניות ארוכת טווח, מתעסקת בשאלות האם מותר יהיה לבנות שתי קומות במרחק של 17 מטר מקו המים או 325 מטר. הרי זו התאבדות של המערכת התכנונית. אם הוועדה המקומית רוצה להשפיע, היא צריכה לעבור את כל המסלולים עד המועצה הארצית. זה טירוף מערכות מוחלט שצריך לשנות לאלתר, וכעת יש הזדמנות מצוינת לכך".

- אתה לא רואה בכך סרבול מערכות או פעילות תוך ניגוד עניינים?

שיטרית: "אני לא רואה בכך כל בעיה. הקרקע במדינת ישראל היא אחד הנכסים החשובים ביותר. כיום היכולת של שומר הנכסים של המדינה להשפיע עליהם נמוכה מאוד. כתוצאה מהליך פיתוח היסטרי בעשור האחרון, בעקבות העלייה המסיבית ממדינות חבר העמים, מינהל מקרקעי ישראל הפך להיות מזוהה, שלא בצדק, עם הזדמנויות עסקיות והשחתה של קרקע, אבל זה לא המצב הנורמאלי. מה יכול להיות יותר אופטימאלי מאשר ניהול נכון של קרקעות עם תכנון נכון? אני לא תמים ומבין שגם זו סוגיה שאינה משוחררת מבעיות, אבל אם קיימת מערכת טובה עם תהליכים רציונליים של קבלת החלטות, אני לא רואה בכל כל בעיה".

- "לא נוצרת כאן בעיה לוגיסטית?

"לא יוצרים כאן יש מאין. לוקחים מערכת קיימת ומעבירים אותה תוך כדי רה-אורגניזציה. אנשים מפחדים משינויים. אני יכול כבר לחשוב על יתרון דרמטי של המערכת החדשה: המסורת של משרד הפנים היא מסורת מנדטורית של צנטרליזם גס. העברה או ניתוק של השליטה הזאת בתחומי התכנון היא הזדמנות בלתי רגילה לוועדות המקומיות להיות יותר דומיננטיות בהליכי התכנון. כיום, השלטון המרכזי מתייחס לשלטון המקומי כמו אל ילידים, זה הרי אבסורד".

"חטא על פשע והחמצה גדולה" - כך כינתה החברה להגנת הטבע את ההחלטה להעביר את מינהל התכנון למשרד ראש הממשלה בשעתו. לטענת מנכ"ל החברה, מיקי ליפשיץ, "זהו צעד פסול מיסודו". החברה להגנת הטבע טענה, כי כוונת ראש הממשלה "לפוצץ" את המו"מ אם לא יוסכם על העברת מינהל התכנון למשרדו, ממחישה את טענתה על הסכנה הקיימת בצעד זה, שיחנוק את העצמאות התכנונית של מינהל התכנון. גם ליפשיץ מזהיר, כי העברת מינהל התכנון למשרד הממונה גם על מינהל מקרקעי ישראל, יוצר מצב מסוכן של ניגוד עניינים.

במנשר שפרסמה החברה להגנת הטבע בימים אלה נאמר, כי העברת מינהל התכנון ומינהל מקרקעי ישראל היא בבחינת לאפשר ל"חתולים לשמור על השמנת". בין השאר נכתב, כי הטיעונים כבדי המשקל לצורך העברת מינהל התכנון למשרד ראש הממשלה, אבדו פתאום, לקראת סיום מלאכת הרכבת הממשלה.

עוד נאמר, כי העברת מינהל התכנון היא בבחינת צעד נוסף בשורת מהלכים ויוזמות שהחלו בממשלה הקודמת, שמטרתן המוצהרת היא האצת הפיתוח, אך בפועל הם גורמים רק להחלשה עקבית ומתמשכת של מערכת התכנון בישראל.

סוגיית מינהל התכנון רחוקה מסיום. אם הדבר לא ייעצר בבג"ץ, הוא לבטח יצבור שעות נוספות במסדרונות ובוועדות הכנסת, האמורה לאשר את הודעת ראש הממשלה על המהלך הכפול.