דני קייזר, מהנדס עיריית תל-אביב, אומר היום, שהחלטתו מלפני שלוש שנים לעזוב
את המשרד הפרטי המשותף לו ולאשתו, וליטול על עצמו את משרת מהנדס העיר, אינה
כהגדרתו "כניסה של ראש בריא למיטה חולה".
קייזר נכנס עתה לשנתו הרביעית כמהנדס הכרך הגדול, והוא אינו מתחרט על רגע אחד
בתפקיד. "קבעתי לעצמי שאני נשאר לפחות עד סוף הקדנציה הנוכחית. אי אפשר לבוא
לשנה שנתיים וללכת, על מנת לחוש שעשית משהו צריך תקופה ארוכה הרבה יותר", הוא
אומר.
אחת המטרות המרכזיות של קייזר עם כניסתו לתפקיד היתה לקדם את תוכנית האב לעיר.
לתוכנית אב אמנם אין מעמד סטטוטורי מחיייב, אבל היא אולי שלב בדרך למשימה הבלתי
אפשרית של תוכנית מתאר לעיר, שבה כבר עשרות שנים כל פרויקט הוא תב"ע נקודתית.
קייזר: "הכלים שחוק התכנון והבנייה נותן היום לעיר בישראל לביצוע תוכנית אב
הם מאוד מיושנים, מסורבלים וקשים לעבודה, ולמעשה אינם רלוונטיים כלל".
גלובס: איפה עומדת תוכנית המתאר נכון להיום?
קייזר: "תוכנית האב אמורה להסתיים ביוני. אנחנו נמצאים בשלב של 'פרופיל העיר',
המצייר את דיוקן העיר על פי כל מיני פרמטרים. בקרוב נבחר חלופה אחת או שתיים,
ממנה יגזרו כל תוכניות היישום לתוכנית הכוללת. בסוף יוני לטעמי ניתן יהיה להגיד
כי לת"א יש סוף סוף תוכנית אב".
לאחרונה גילה קייזר את הצד הפחות נעים של המטבע. קייזר חתום על הצו לפינוי
פעילי המחאה מכיכר המדינה ("כיכר הלחם"), ולפני חודש התקשרו אלמונים ואיימו
לחסלו. קייזר: "אני לא מתרגש מזה, אולי זה טוב לכותרות בעיתונים, אבל אנחנו
עושים את מה שאנחנו צריכים".
- אתם מאיימים לסלק אותם מהככר, אבל מה עם זכות המחאה?
"העירייה חשבה בזמנו, שהאנשים באמת באו להפגין מתוך מצוקות שונות, ועל מנת
למנוע עימות הניחו להם לזמן מה. כעבור זמן מה הגענו למסקנה, שכנראה זו לא הכוונה
והחלטנו לפעול בנושא. לטעמי, משכנו את גבול האפשרות להפגין עד קצה גבול היכולת".
עבור קייזר, תוכנית כיכר המדינה היא מעין סגירת מעגל. התוכנית טופלה בשנות
ה-80 על-ידי קייזר עוד בקדנציה קודמת שלו באגף מהנדס העיר, והוא שהתווה את
עיקריה. התב"ע למתחם היתה מהראשונות שהוגשו לאישורו בתוקף תפקידו כמהנדס העיר.
לפני ארבעה חודשים בחרו בעלי הקרקעות במתחם בתוכנית של אברהם יסקי, הכוללת,
בין היתר, מגדלים המזכירים שערי ניצחון. העלות הכוללת של הפרויקט מוערכת ב-150
מיליון דולר והיא תכלול שלושה מגדלי מגורים של 29 קומות ובהם 387 דירות.
קייזר: "אמרתי ליזמים ולאדריכל יסקי שוב את דעתי, שאותה לא שיניתי. יש לי הערכה
ליסקי, אבל חלקים גדולים של התוכנית לא מקובלים עליי. הם צריכים לעשות מאמץ
כדי להביא את התוכנית למצב שבו תענה על הקריטריונים שהצבנו בעירייה.
"הם ניסו לשנות את דעתי על אף שידעו, עוד קודם לבחירת התוכנית של יסקי, כי
עשוי להיות להם קושי. אם תוגש לעירייה תוכנית מתאימה היא תאושר. אם הם לא יהיו
מתואמים אתנו, ייקח להם הרבה יותר זמן".
- הנדל"ן בעיר נעצר, מה ניתן לעשות על מנת לשנות את המצב?
"דבר ראשון חייבים לציין - כמות ההיתרים שאנו מוצאים למגורים עלו השנה ב-25%
לערך, וזה דבר אחד משמח. באופן כללי, ת"א אינה מנותקת מהמדינה, והמצב הכלכלי
משפיע ישירות. בפירוש יש בעיה, יזמים רבים מדירים את רגליהם מהשקעות וכתוצאה
מכך לא רואים כמעט פרויקטים חדשים שמתחילים. בפרויקטים בסדר גודל כמו בית ידיעות
אחרונות או התוכניות של הבנקים הגדולים, אנחנו בסגירות האחרונות. ההשפעה היא
בעיקר בקרב היזמים הקטנים שלא מוציאים היתרים, כי פשוט לא משתלם להם לבנות.
"האיום האמיתי על ת"א, ולא רק עליה, אלא גם על שכנותיה, הוא בהתפרברות של המשרדים
והמגורים - כתוצאה מכך האטרקטיביות של ת"א יורדת בשל הירידה בביקושים, וכך
זה מתגלגל. כביש מספר 6 למשל, הוא איום גדול על המטרופולין. קניון גדול בצומת
קסם, או בשפיים, משפיע ישירות על דיזנגוף סנטר, ושלאף אחד לא יהיו מחשבות אחרות".
- בענין הסירבול והבירוקרטיה של הליך התכנון והרישוי, הפעילים בענף טוענים
שת"א היא העיר הקשה ביותר במדינה.
"תהליך הרישוי אמור להיות תהליך טכני. הוא בעייתי בגלל הצורה שבה חוק התכנון
והבנייה מנוסח ומאורגן. אני כרשות צריך לבדוק את מבקש הבקשה, בדיוק כמו משטרה
וגנבים - הוא מנסה ואני צריך לתפוס. לטעמי, צריך לשנות את החוק, כך שהאחריות
תוטל על הרשות לספק ליזם מידע בהיר ומפורט. ברגע שהוא קיבל את המידע, עליו
לבקש בקשה להיתר על פי מידע זה, ואני כרשות אחתום לו. הבדיקה תהיה מדגמית,
בדיוק כמו בהצהרות למס הכנסה - תצהיר והביתה.
"לעומת זאת, תהליך של תב"ע הרבה יותר אמוציונלי ואגרסיבי. חוק התכנון והבנייה
נותן לכך מענה. עירייה צריכה להיות במצב בו יהיו לה מסמכי מדיניות קבועים,
שאם יזם פועל לפיהם, התהליכים מתקצרים פלאים. חשוב לעבוד יחד עם הציבור והיזמים
ולא נגדם".
- בתקופה האחרונה יש ענין בפינוי-בינוי בעיר, לא הכל הצליח, שכונת הארגזים
למשל, מה הלקחים שנלמדו?
"ראשית, שכונת הארגזים היא מקרה לא מייצג, על כל בעיותיו. אבל ככלל, יש לי
לא מעט השגות על פרויקט ההתחדשות העירונית, כפי שמשרד השיכון מקדם. גישתו בעניין
זה אומרת, כי הפרויקט צריך דבר ראשון להיות כלכלי. דווקא בשכונות הדרומיות
ערכי הקרקע נמוכים יחסית, ולשיטתם הבנייה שם תצופף מאוד. הדבר יביא בסופו של
יום, לכך שהאנשים שיגורו במקום, לא יוכלו להחזיק את הבית שבו הם גרים, על שלוש
המעליות שבו, והשטחים המשותפים הגדולים. החשש הגדול הוא יצירת סלאמס במקום
פיתוח.
"לכן, צריך לעצור ולבחון את המתחמים מחדש, מה המשמעות של כל פרויקט ופרויקט.
אני מאוד מודאג מהתהליך, שלטעמי הוא מאוד אגרסיבי מבחינה אורבנית. מה שעבר
ואושר - שימשיך, אבל בכל מקרה לא לקדם תוכניות מסוג זה לפי שעה. אי אפשר בבת
אחת להציף על ידי ניצול הזדמנות רגעית, זה לא עובד ככה באף מקום בעולם, ובוודאי
שלא בארץ".
- אחד האיזורים החמים שעלו לאחרונה לכותרות הוא איזור הגוש הגדול, צפונית לרחוב
לוי אשכול. הפוטנציאל במקום, על פי תחשיבים שונים, הוא 20 אלף יח"ד חדשות -
סיר בשר לכל יזם.
"אני מתייחס לאיזור כולו כאל עיר חדשה. מדובר על למעלה מ-3,000 דונם. הרעיון
הוא ללכת לתוכנית מתאר בה נעגן את כל הזכויות במתחם. בהמשך יהיה ניתן להוציא
תוכניות מקומיות למי שיבקש. אני לא רואה בזה עוד חדר שינה, אני רוצה עיר ולא
עוד רמת אביב או ראשון לציון מערב - את זה אני לא רוצה כאן, ומבחינתי זה גם
לא יהיה.
"בנוגע לנמל ת"א, מדובר באיזור נטול תב"ע כלשהי, וכל מה שקרה עד היום בנמל
נוצר ללא רקע תכנוני תקף. כעת אנחנו מנסים לעצור את ה'ברדק' ולהפוך לפחות את
המצב הקיים למצב החוקי. אנחנו מתכוננים לקבוע מה בונים, איך בונים ואילו שימושים
אפשריים במקום. דבר זה יעניק לפחות שקט סטטוטורי. התוכנית שלנו הרבה פחות היסטרית,
ותאפשר הרבה פחות אחוזי בנייה".
לסוגיית מעבר מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד התמ"ס תחת שרביטו של השר אהוד
אולמרט, מתייחס קייזר בזהירות: "אנחנו נמצאים במצב בו יש החלטה המפצלת את מינהל
התכנון ממשרד הפנים. יחד עם זאת, שני השרים שיטפלו בזה הם בעלי אחריות והבנה
רבה בתחום. הציפייה שלי מאוד גבוהה, מי שלא יהיה אחראי על החלטות מהותיות,
חשוב שיקח את הנושא לידיו ויבחן את כל מערכת התכנון על כל היבטיה. להערכתי,
קיימת השקה לא מעטה בין עבודת מינהל התכנון לבין משרד הפנים - עשוי להיות לזה
יתרון של ביקורת גוף אחד על משנהו, אך מאידך, יכול להיות מצב של יצירת סחבת
וגזלת זמן מיותר".
- האם אתה חושב שצלחת בשלום את סוגיית החשש לניגוד העניינים בין עיסוקך העירוני
לבין פעילות משרד האדריכלים של אשתך?
קייזר: "בראשית הקדנציה הוסכם על מנגנון מסודר שמתמודד עם העניין. המשרד שבו
עבדתי מתכנן לא מעט תוכניות בעיר. עד היום, כשהגיעו לוועדה תוכניות, שהוגשו
על-ידי אשתי, יצאתי מהחדר ומהנדסת הציגה אותן לוועדה. למרות הביקורת, מסתבר
שאפשר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
